על הרפורמים והקונסרבטיבים

השאלה לא באה לחדש אבל הייתי רוצה לשמןע את תשובתך מיכי,

ידוע שהפרושים לקחו גישה חדשה בפירוש התנך וכו', וכן רבות מהמצוות ופרטיהן שנחקקו ע"י הסנהדרין נחקקו חהתאמת רוח מצוות התורה לדור, וכן תקנות/דרשות של פסוקים כדי להמשיך את התהליך המוסרי שהחומש התחיל גם בדורות שלהם(של הפרושים, התנאים וכו).

בהתחשב בזה, מהי הסברה של האורתודורסים לא לשנות?

הרי גם הפרושים נטלו סמכות מעצמם על פרשנות התורה. מאיפה התקבלה הסמכות שלהם שאסור לשנות את תקנותם ואסור לחלוק?

בנוסף, הרי זה ברור שרבות מתקנות הסנהדרין נכתבו במטרה לעדכון מתמיד ודיוק לרוח הדור. דבר שכיום נעשה, אך נעשה בדרכים עקיפות ולא קונבנציונליות ולעתים יש בעיות שקשה מאוד לפתור ללא דרך הפסיקה ה"רשמית" שהפרושים תיקנו(סנהדרין). אז מה המניעה לעדכן תקנות?

ולהיפך, לכאורה כאן עראה שהקונסרבטיבים צודקים בטענתם(נעזוב את הפסיקות שלהם בפועל, אני מדבר על הטענה גרידא), לבנות סנהדרין.

ולכאורה אפילו הרפורמים צודקים, לא? שכן, הפרושים לא קיבלו את הסמכות לחוקק תקנות מאף אחד מלבד עצמם והפסוק שנתן את הרשות לאדם לחוקק את ההלכות וכו.

אז מה מונע מישהו היום לעשות זאת בתנאי שלמד כראוי?

ולמה הכפיה והחיוב להיררכיה ולדרך החקיקה שתיקנו הפרושים דווקא?