על הזכות לפרטיות

ברור שהפצת צילום כזה אינה מעשה יפה, שכן זו קצת חדירה לפרטיות של אדם. זו לא רק שאלה של תפוצה גדולה, אלא הפוקוס עליו יותר חזק וממוקד. כשהוא סתם אוכל ברחוב ואנשים עוברים לידו הם לא מסתכלים.
שאלת הפיצוי היא שאלה אחרת. האם אלו תשלומי נזק? לדעתי אפשר לדון כאן רק מדיני בושת, אבל לפחות בהלכה אין תשלומי בושת על מצב כזה. בושת בדברים פטור (שו"ח תכא, לח). אמנם ראה ברמ"א שם ובנו"כ, וסקירה כאן: http://www.eretzhemdah.org/newsletterArticle.asp?lang=he&pageid=43&cat=5&newsletter=558&article=2722

מסברא נראה שאם היא בין כה וכה אכלה ברה"ר פשיטא שאין כאן בושת לעניין חיוב פיצוי.

כמובן הרא"ש כתב שראוי לבי"ד בכל דור לגדור כפי הצורך. לכן אצלנו יש אפשרות לקבוע פיצוי עונשי (קנס). לעצם העניין, קשה להחליט. נדמה לי שמה שחשוב הוא לקבוע נורמה מחייבת, ומכאן והלאה כל אחד יכול לשקול את צעדיו. אם הנורמה היא שמותר לצלם כל אחד יודע שאם יעשה משהו הוא יכול להיות מצולם. ואם קובעים שלא, אז כל אחד יוכל לנהוג בהתאם באופן חופשי יותר.