ערכין ושוביניזם

בתורה בפרשת ערכין הערך הכספי של אשה נמוך מזה של גבר באותו גיל. אני מודה ומתוודה שלא למדתי את הנושא לעומק ואני ממש לא יודע בדיוק מה משמעותו של חיוב ערכין, ואעפ"כ העובדה הזאת מאד מטרידה אותי. אם ערכין הוא ממש סוג של הערכה של "שווי חיי האדם", יוצא שחיים של אשה שווים פחות מחיים של גבר.
מרש"י על התורה שם אומר משהו קצת אחר: "ואם מבן ששים שנה וגו' – כשמגיע לימי הזקנה האשה קרובה להחשב כאיש לפיכך האיש פוחת בהזדקנו יותר משליש בערכו והאשה אינה פוחתת אלא שליש בערכה (ערכין יט) דאמרו אינשי סבא בביתא פחא בביתא סבתא בביתא סימא בביתא וסימנא טבא בביתא". אם הבנתי נכון הכוונה של רש"י מדברת על התפקידים של אנשים, לצורך העניין אדם צעיר שהולך לעבוד הוא בעל ערך יותר מאשה שנשארת בבית ומגדלת ילדים, אבל סבא זקן שיושב על הכורסא כל היום פחות עדיף ביחס לסבתא שממשיכה לעשות את עבודות הבית. וזה מנקודת המבט של ימינו הסבר עוד יותר תמוה בעיני – האם התורה קבעה ערך נצחי על-פי התפקידים המגדריים שהיו בעולם העתיק?
נראה לי שכן אמור להיות בערכין איזשהו היגיון מסדר שאמור להיות לנו אינטואיטיבי, עובדה שאדם בגיל 20-60 שווה יותר מזקן או מילד, ואינטואיטיבית לפחות זה ברור, ונראה לי שהפער שם בין גברים לנשים אמור לעבוד לפי אותו היגיון מסדר שכנראה היה אינטואיטיבי לאנשים בעולם העתיק. אבל לפי זה פשוט יוצא שבתורה הנצחית יש עיקרון שוביניסטי מאד. איך זה יכול להיות?