התנ"ך ויושר אינטלקטואלי

אתה צודק עקרונית, אבל זו שאלה של מינון. אם תראה את אמא תרזה רודפת אחרי נערה המאורסה ברחוב עם סכין שלופה, אני מניח שההסבר שתאמץ יהיה שהיא רוצה להחזיר לה את הסכין ששכחה אצלה, ולא שהיא מתכוונת לדקור אותה למוות. למה? מפני שההסבר הפשטני אינו ההסבר הסביר במקרה זה. כך גם אם הגעתי למסקנה שהתורה ניתנה לנו מהקב"ה, אז כשאני מוצא משהו קשה אני מעדיף הסבר דחוק. ברור שאם יש מינון גבוה מדיי של קשיים, וההסברים מאד מאד דחוקים, יש מקום לוותר על ההנחה שהתורה משמים. לכן הכל שאלה של מינונים. כדאי לראות את מאמרו של הרב וייטמן בהמעין תשלז, שם הוא מראה שהפשט של פסוק אינו הפירוש המילולי. במקרים רבים אנחנו מצרפים את הסברות שלנו לפירוש המילולי וכך נוצר הפשט. הוא הדין לנדון דידן, שמצרפים את הסברות לפירוש המילולי של הפסוק וכך נוצר הפשט. לדוגמה, ההאנשות של הקב"ה בתורה (יד ה', זרועו הנטויה וכדומה), לדעתי הפשט הפשוט הוא שמדובר בהאנשות ולא בתיאורים שצריכים להתפרש ליטרלית. כל זה מתקשר לדברי הראשונים שמפרשים את משנת אבות, הוי דן את כל האדם לכך זכות. ראה על כך במאמרי כאן: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%94%D7%90%D7%9D/