השילוש הנוצרי וקבלה

ל

יהודה ליבס כתב מאמר על ההשפעות ההדדיות שרחשו בין משלשים ומעשרים קבליסטים למשלשים נוצרים כאן

https://liebes.huji.ac.il/files/hashpaot.pdf

אך אינני מבין מדוע יש בכך בכדי להכשיר את שניהם במקום לפסול

אין בכך כדי להכשיר ולא כדי לפסול. טענתי היא שרעיון של שילוש הוא מורכב וניתן לפרשנויות, ולא נכון לטפל בו בכלים פשטניים מדיי.

בוודאי מורכב. טובי התאולוגים התעסקו בו. המצאה יפה. אך עדיין המצאה. שאין לה בסיס במציאות או בהתגלות מהימנה על המציאות. הקב"ה יגלה את דברו עשרות אלפי פעמים אם לא יותר לאורך התנ"ך בגוף ראשון יחיד וצורת הפועל של יחיד, יתרה בנו השכם ושלוח דרך נביאיו עד כמה הוא מתעב עבודה זרה ואז יעביר מידע פרטי ליודעי חן כביכול שיש אלמנט אלוהי א' ואלמנט אלוהי ב' ואלמנט אלוהי ג' וכל אחד בפני עצמו הוא אלוהי או אלוהים?

במצבים סטנדרטים היינו אומרים: מעשה נוכלות.

אך כשמדובר בתאולוגיה הדיו סובלת הכל.

איני מבין בנושא כלל אך רק אציין שכיום כבר די מקובל לומר בקרב חוקרי הקבלה (בשונה ממה שחשב בשעתו שלום) שהמקור של דברים רבים בגנוסטיקה הוא המסורות המיסטיות של יהודי בית שני ולא שהקבלה היא זו שהתבססה על הגנוסטיקה. עיין בהערות של חביבה פדיה על המהדורה החדשה של גרשום שלום וכן בספר מחקר הקבלה בישראל של מורם גאם הכהן.

למה זה כל כך משנה מי הושפע בדיוק ממי?

זו היתה רק תגובה למשפט "בהחלט יש קשר, ואני לא יודע מיהו המקור, ייתכן שהזרמים הגנוסטיים בזמן היווצרות הנצרות אחראים לזה גם אצלם וגם אצלנו" של מיכי.