יחס בריא לאשה

אשמח שתתקן אותי אם אני, אבל לפחות אצלי קיימת סתירה מיניה וביה. אם הקשר שהרב מציע (אינטלקטואלי/רוחני) לא ייצור זיקה נפשית כלפי הבחורה, אז זה לכאו' לא ישנה את התחושה הבסיסית, כלומר גם עכשיו אני מבין בשכל (וזו הסיבה שהתעוררתי לטפל בזה בהיבט התודעתי) שאשה היא אדם כמוני, וגם פשוט לי שיש נשים חכמות ומוכשרות וכו' ואעפ"כ בפועל זה לא היחס שנוצר, ומאידך כפי הבנתי כרגע לא נכון לקשור קשרים נפשיים עם בחורה שלא למטרות נישואין. ועוד, אני חושש שגם אם אכן כלפי אותן בחורות יווצר קשר של הערכה וכו' כלפי בחורות אחרות נראה לי שהמצב לא ישתנה. כלומר כלפי בחור שאין לי יכולת ליצור איתו שיח ברמה גבוהה והוא לא מצליח לעניין אותי ברבדים האלה (שכל ורוחניות) בד"כ מתעוררים אצלי רצונות לעזור לו או סתם יחס נייטרלי, אבל כלפי אשה אני חושב שהנייטרליות הזו תממלאת ממילא בתוכן יצרי.
[דרך אגב, בפועל אני בכלל לא נכשל בעבירות מסוג זה כיוון שאני בישיבה ולא בחברת נשים ואני יחסית שולט על עצמי בעניין, האם הרב חושב שבכל זאת נכון לשקול חתונה ולוותר על תכניות כלימוד תורה?].
שוב תודה על הכל.

אם קשירת הקשרים לא משנה את היחס שלך לנשים ואתה בכל אופן רואה בהן חפצים – איני יודע מה יכול לשנות זאת. נראה שהבעיה אינה פילוסופית-מחשבתית אלא פסיכולוגית (אי הכרת המציאות). אני כותב את זה לגמרי ברצינות כמובן. ייתכן שכדאי ללכת לפסיכולוג (או פסיכולוגית).
אגב, לא דיברתי על קשר אישי עם בחורה אלא על חיים בחברה שמעורבות בה גם נשים בפעילויות אינטלקטואליות ורוחניות.
אם יצרך לא פוחז עליך אין הכרח לוותר על תכניות ללימוד וצמיחה בתורה. על כך כבר נאמר. ר' חיים בצווארו ויעסוק בתורה?! ואם קשר עם נשים יעורר את היצרים הללו אז ודאי כדאי לוותר עליו.

תודה רבה, אני אחשוב על הדברים.

כשאול מן הצד, יש צד ללכת לפסיכלוגית מבחינה הלכתית כשניתן פסיכולוג?
או שבשאלה הזאת היא גופא ראוי…

בבחירה בין אנשי מקצוע השאלה היא מקצועית. כך ברופא וכך בפסיכולוג. לך למי שיותר טוב ומתאים בעיניך.

לשואל היקר- איך יצאת מזה? אשממח להיעזר…