ביבוש קצירה תשברנה
שלום וברכה. הגמרא ב"ב י עב מבססת את האיסור לקבל צדקה מגוי על סמך הפס ביבוש קצירה תשברנה. כמובן שהפסוק איננו יכול להיות המקור לאיסור, מאחר שהפס רק כותב שריבוי זכויותיהם מאריך את הגלות, אך כלל לא מציין שיש בעיה להאריך את הגלות, ולכן ברור שמקורו של איסור זה הוא בסברא. כמובן שיש מקום לפקפק על עצם ההנחה שכל מצווה שגוי עושה מאריכה את הגלות, אך במידה ונקבל הנחה זו כפשוטה, רציתי לשאול יש מקום לומר שמדובר באיסור דאורייתא, מצד גדרי פיקוח נפש – הרי ידוע כיצד היהודים נרדפו לפני שקמה המדינה, ולכאורה לתרום להארכת מצב זה אמור להיות אסור. לא?
יש לך המון "כמובן"-ים. הפסוק אומר שריבוי זכויותיהם מאריך את הגלות. למה היא מתארכת? כנראה מפני שיש איסור לזכות אותם. כך הבינו חז"ל, וזו לפחות הבנה אפשרית.
אין בזה שום איסור דאורייתא. גם אם זה מאריך את הגלות ה גרמא דגרמא דגרמא, אם בכלל. אגב, מאז קום המדינה מתו לא מעט יהודים. אני לא בטוח שהקמת המדינה חסכה לנו חיי יהודים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer