כוחו של טיעון חושף
בס"ד
רציתי לשאול, נראה שהרב בכתביו מקנה המון המון כוח לטענות חושפות, ורציתי לשאול מדוע זה סביר?
נראה שטיעון פילוסופי ישיר מקנה דווקא הרבה יותר יכולת לבחון את האינטואיציות של אדם בצורה ישירה כלפי כל רכיב והנחה שבטיעון. אז לא עדיף שאדם ישאר רק בצ"ע בעקבות טיעון חושף מאשר שיעבור מחנה שלם?
למשל עבור אדם שהכריע בבירור על גישת המטריאליזם-דטרמיניזם, ונראה לו שויטאליזם זה כמו ונדליזם, האם בגלל שסביר לו שהאדם של בורידן יבחר בערימת הויגנבורגר הימנית נזרוק לפח המון תחושות ישירות!?!
אין לי דרך לענות על זה. כל אחד אמור להחליט לעצמו איזו אינטואיציה נראית לו חזקה יותר.
האם נראלך שניתן להישאר לא קוהרנטי בעמדה? או להישאר בצ"ע.
לא הבנתי את השאלה
כאשר הנחת האדם בעקבות הקרן הפילוסופית מובילה אותו לעמדה מסויימת ובעקבות הקרן התאולגית לעמדה ההפוכה, האם לא נשמע יותר סביר שאדם ישאר בצ"ע כלפי הקרן התאולגית. (הרי ממילא לשיטתך באיזשהוא צד הוא יאלץ להרגיש חוסר נוחות)
מה לא היה ברור במה שכתבתי? אתה חוזר שוב ושוב. אתה רוצה שאני אחליט עבורך? אין בעיה. רק כתוב לי את ההחלטה שבה אתה מעוניין.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer