למה לקיים מצוות?

אני מבין שהרב מחויב לצו ה'.
אני שואל: למה לי להתחייב לצו ה'.
למה מה שהוא אמר מחייב אותי?
אני יכול לנהוג באופן מוסרי גם בלי לקיים כל מצווה שה' אמר.
אם הוא לא מעניש אותי כשאני חוטא, ולא נותן לי שכר כשאני מקיים את ציוויו, מדוע עליי לקיים את ציוויו מבלי שאני רואה את התועלת שבציוויו (תועלת לא במובן של אינטרס אלא אפילו במובן של תיקון עולם, תיקון חברה תיקון המידות).
את הצו המוסרי אני מקיים כי אני מבין למה כל מעשה מוסרי הוא טוב לגופו ולכן אני מקיים אותו.
לא כי מישהו אמר.
לעומת זאת, לגבי ציווי ה' אני לא מבין למה עליי לעשות את מה שהוא אומר?
ואני מכיר את תזת הרב בנוגע לכך שדיינים נקראים אלהים ומכך מסיקים שאלהים הוא הסמכות העליונה ולכן צריך לציית לה.
אבל לדיינים אני מקשיב לא בתור סמכות פורמלית, אלא בגלל שאני חושב שהם צודקים או שאני רואה תועלת במה שהם אומרים.
ואם שני התנאים הללו לא מתקיימים, הדבר היחיד שיגרום לי לציית להם הוא מניע חיצוני, כגון מערכת ענישה ושכר.
ולכן, אשאל שוב:
למה לי לקיים מצוות?
למה שאציית לציווי ה'?
והתשובה, כי הוא האלהים, לא ממש מספקת אותי כפי שכבר כתבתי.
שואל כי יש לי רצון אמיתי לדעת ולהבין.
אשמח אם הרב יוכל לעזור לי להבין.

עניתי. אם אתה רוצה הערות שלי על הטענה הטאוטולוגית שאם אינך רואה ערך אז אינך רואה ערך, על כך אין לי מה להעיר.
אם אתה רוצה להמשיך בדיון אתה צריך להתייחס לדבריי ולהעיר עליהם. אתה רק חוזר שוב על מה שכתבת קודם.

הוא אולי אומר שאין ערך אבל הוא בעצם שואל אותך למה אתה רואה בזה ערך? כמו שאדם יכול להסביר למה הוא רואה ערך(לאו דווקא מחוייבות לערך) בלנהוג באופן מוסרי,למה לך לראות ערך בקיום מצוות אם אין שכר ועונש ואין תועלת? לדעתי אגב מי שמקיים מצוות אמור להאמין שיש שכר ועונש ויש תועלת וזה מסביר את הרעיון של המצוות יותר טוב,הוא כמובן צריך להסביר יותר כי הוא טוען יותר אבל גם מי שאומר שאין שכר ועונש ותועלת יש עליו נטל הסבר לא פחות כבד,כי אז עולה השאלה הנ"ל שהיא מאוד מתבקשת.

יש כאן שאלה עקרונית, מדוע מצוות הבורא מחייבות? ויש שאלה אמפירית, האם מקבלים עליהן שכר ועונש? על השאלה האמפירית כבר הגמרא טוענת שאין תשובה בעולם הזה, אלא אם כבר, רק בעולם הבא. השאלה העקרונית איננה נגזרת מהשאלה האמפירית. מה שאסור, אסור, בלי קשר לשאלת העונש כפי שכותב החינוך, ומה שמצווים, מצווים, בלי קשר לשאלת השכר.

כרגיל, ההגנה הטובה ביותר היא התקפה:)
אני מבין שהרב רואה ערך במצוות,
ולכן אינני שואל מדוע אדם שרואה ערך במצוות צריך לקיימן.
אני שואל מדוע הרב טוען שעצם העובדה שאלהים ציווה את המצוות גורמת לקיום המצוות להיות לדרישה מחייבת ולא רק להמלצה עבור מי שרואה ערך בהן.
מקווה שהובנתי.
זו לא טענה טאוטולוגית כפי שהרב מנסה לצייר.
אני מבין שיש כאלה שרואים ערך בקיום המצוות.
אבל טענת הרב היא שגם מי שלא רואה ערך בקיום המצוות אבל מאמין שאלהים ציווה אותן, מחויב גם הוא לקיימן.
וזאת בדיוק שאלתי, למה מתוקף היותו אלהים הציונים שלו מחייבים אותי אפילו אם אינני רואה ערך בקיומן?

ציוויים*

ההגנה הכי טובה היא ההגנה. וההתקפה הטובה ביותר היא פסיב אגרסיב. כתבתי הסברים ואתה לא מתייחס. אז מה טעם לדיון? אם לא תנסח שאלה שטרם נענתה לא אענה יותר.

תוכל לראות גם במאמרי על הכרת טובה פילוסופית (אונטית).

אלישע, אני חושב שהמוקש שלך הוא בהבנת המושג "ערך".
אני לא יכול לדעת שדבר הוא אמת ובאותו זמן לדעת שהוא אינו אמת.
אם הוא אמת, אזי הוא ערך מחייב.

אנסה לבאר את עצמי כי אני רואה שאנחנו לא כל כך מתקדמים.
הרב כתב: "החובה לקיום המצוות היא בגלל המחויבות לצו ה'. יש חובה לקיים את ציוויו לא כי זה מועיל (למרות שזה כנראה מועיל)."
שאלתי היא: למה ציוויי הקב"ה מחייבים אותי מתוקף היותו אלהים?
אני לא שואל האם יש ערך במצוות.
אני מבין שאם יש ערך כלשהו במצוות אז יש אנשים שיקיימו אותן.
טענת הרב היא שצריך לקיים את ציווי הקב"ה מעצם היותו אלהים.
זו בדיוק שאלתי.
מדוע עצם היותו אלהים מחייבת אותי לקיים את ציוויו?
מקווה שהובנתי.

כאמור, תוכל לראות גם במאמרי על הכרת טובה פילוסופית (אונטית).

אשמח לקבל את המאמר. אני גם לא כל כך מבין מה הסיבה ש אני מחויב לזה. שנית, רציתי לשאול איך יתכן ש ה' קיבל את תשובת מנשה שחטא והחטיא להכעיס, רצח, ועשה המון רוע, איך ה' לא מנע ממנו את אפשרות התשובה כמו עם פרעה, כמו שהרמבם אומר בהלכות תשובה, שכשאדם ממשיך בחטאיו החמורים יותר מדי, ה' מונע אפשרות תשובה.

כל מאמריי כאן באתר.
לא יודע את שיקוליו של הקב"ה וגם לא מכיר את ההבדלים במצב של שני האישים הללו. אתה מבין שההשוואה הזאת גסה ביותר (זו דוגמה טובה לכך שאין ערך רב בלימוד תנ"ך). אגב, לא מכיר את העובדה שהקב"ה מנע מפרעה לעשות תשובה. כתוב שהכביד את ליבו להוציא את ישראל. איפה כתוב שמנע ממנו תשובה?