הצלה ע״י גילוי עריות

אסתר גם לא הייתה נשואה לפי הבנת הראשונים (הם לא מקבלים את הדרשה במגילה שהיא הייתה נשואה), אז לא היה גילוי עריות. כל הקושי בסנהדרין על המעשה של אסתר נובע מכך שהמעשה נעשה בפרסהיא והתירוץ שהנאת עצמן שאני. התירוץ הזה לא תופס בשלוש עבירות חמורות (שו"ע יו"ד קנו)

צ"ל קנז. בפשט הרמ"א שם מדובר גם על אשת איש. אמנם בראשונים ובנו"כ שם כתבו שאולי הולך לשיטה שהייתה פנויה. אבל אין כן פשט הגמרא והרמ"א. ולשיטות שהייתה פנויה אולי באמת דברי הנוב"י לא מתאימים. יש גם לדון האם המקרה של הנוב"י היה נחשב פרהסיא.

בעבר עסקתי בשאלה של גורם ביון יהודי שעוסק בהצלת המדינה והיהודים משלל סכנות
ונקלעו פעם לשאלה מוסרית
על יהודייה יקרה שהייתה יכולה להביא מידע = זהב להצלת יהודים רבים על ידי חבירה ל 1 מראשי הטרוריסטים שטייל בחו"ל
והתלבטו אם לפקד עליה להפקיר עצמה לשם כך
כי רק כך כנראה תקנה אמון ותוכל לשים ידה על המידע
ההתלבטות הייתה ערכית מוסרית וגם אם חוקי לתת פקודה כזו לשם מטרה כ"כ נעלה
אדהכי והכי היא עשתה בעצמה מעשה ושחררה את המפקדים מהשאלה והמידע ב"ה הגיע ורבים נצלו.

שם הייתה רווקה ובצנעא
האם סביר שאם ההלכה מתירה במצב כזה זו גם תשובה מוסרית-ערכית חוקית-פקודית? או שלא ?

גם בהגדרת קרקע עולם יש להסתפק
1.
האם הכוונה שאכן היא לא תפעל ולא כלום גם בזמן שהוא עוד לא במעשה אלא מתלבט
אלא תניח לו ואם יתקדם למעשה שיתקדם אבל לה אסור לפעול לגרות לגעת לדבר וכד'?
2.
או שמותר לה להרבות בדיבורים ומעשים מסביב לדרבנו למעשה רק לא ממש מעשה הכנסת המכחול
3.
או אף מותר לה הכנסת המכחול כיוון שעקרונית זה סוג מעשה שמה שנדרש זה רק המעשה שלו ובסוג העבירה
הזו עקרונית ומעשית לא 'נדרש' המעשה שלה ?

סליחה על האריכות
אבל אלו שאלות חשובות

לא הבנתי במה זה שונה ממה שכתבתי.
הגדרת קרקע עולם היא רק על מה שקורה בשעת המעשה עצמו ולא על ההקדמות. ההקדמות הן לכל היותר לפני עיוור.

יישר כח

האם המרחב שההלכה מתירה ואולי אף ממליצה במקרה הנ"ל
סביר שזה גם המבחן הערכי-מוסרי החוקי-פקודי באין הוראה מפורשת אחרת ?

השאלה המוסרית תלויה בהנחות. יש הנחה הלכתית שמעשה כזה הוא חמור מאד. המוסר לא עוסק בחומרת העבירה אלא במחיר (הנפשי) שמשלמת האישה. לכן לא קרב זה אל זה.