'הצד השווה' ו'הבנייה מושגית' (טור 347)

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

הורד [536.16 KB]

15 תגובות

  1. אין לי שום דבר להעיר.
    אבל אני נכנס לכאן מספר פעמים בשבוע לקרוא ומאוד נהנה.
    אני בדרך כלל לא מגיב.
    אבל לראות את הטור הזה בלי תגובות בכלל, עושה לי רע ומרגיש לי קצת כפיות טובה.

    אז בהזדמנות זו, תודה. יש שכר לעמלך. גם אלו שלא מגיבים הרבה קוראים ומגלים עניין.

    1. תודה רבה. אני כבר רגיל לכך שכמעט אין תגובות על טורים שעוסקים בלמדנות, אלא אם יש היבט אקטואלי או פרובוקטיבי. אבל זה לא מאד משנה לי. אני כותב על מה שנראה לי משמעותי, ולהשומע ינעם. 🙂

  2. הרב מתייחס באנשהו לפירוש דברי הגמרא 'מה להנך שכן יש בהם צד חמור'? [למה א"א ללמוד בהצה"ש, בינתיים לא ראיתי הסבר מניח את הדעת]

    1. וואו. טור שלם מדבר על זה ואני מגיע כמו תייר…
      ההסבר מדהים, וגם עם בעלים מטפלים בנבילה הפסוקים בגנב וגזלן מוכיחים הצה"ש לא נכון כמו שהרב ציין.
      אבל במבט שני קצת קשה מדוע הגמרא נוקטת לשון של 'צד חמור' ולא אומרת בפירוש את הסיבה העובדתית שמשותפת, שהרי אם אין סיבה עובדתית לא יועילו החומרות ההלכתיות שהם רק כהוכחה לחומרא עובדתית.
      אבל אין זה פירכא כי יתכן שהגמרא לא טרחה להביא את החומרא העובדתית, ובלימודי דרשות מהפסוקים מצינו ש'סמכו עלינו' שנשלים את העבודה.
      בכל אופן ההסבר הזה זה גאונות אמיתית שודאי טובה יותר [בעיני] מכל ההסברים האחרים שנאמרו בנושא.
      תודה רבה.

      בשיטת הירושלמי- מדוע לא יתחייבו בכל גרמא בשבת?
      וגם לשיטת הבבלי מדוע גרמא בניזקין פטור? ויש מי שתירץ שבור זה חידוש ו'אין לך בו אלא חידושו'/ אך ק' ביותר איך לומדים ממנו בפרטי הדין האחרים שבו ודוחק עצום לומר שרק חלק החידוש של הגרמא שבו א"א ללמוד?

      1. תודה. הגמרא לא הביאה את הצד החמור כי היא לא הכרח ידעה אותו. עצם העובדה שייתכן שקיים צד חמור כזה פורכת את הצד השווה. זהו המצב תמיד כשמובאת פירכא הלכתית על קו"ח או בניין אב (שמאחוריה חומרא עובדתית, אבל לא מציינים אותה).

        אתה מתכוון לירושלמי על רוקק? מי אמר שלא חייבים על כל גרמא בשבת?? לשיטת רש"י בב"ק ס נראה שזה אכן הדין (אם כי כידוע האריכו בסתירות לזה מגרם כיבוי ועוד).
        גרמא בנזקין פטור על נזקי אדם. בנזקי ממון הכל הוא מזיק בגרמא (אתה לא שמרת והממון הזיק), ולכן ברור שחייב.

        1. אם כל חומרא הלכתית זה לא פירכא כשלעצמו אלא רק הוכחה לחומרא עובדתית, בטל דין ק"ו בכל דין תורה שאינו סברתי [לדוג' זבחים קו: מחלב ק"ו לנבילה, בשונה מק"ו מנבלת בהמה לעוף שבזה עוד הייתי אומר שיש איזשהו הגיון],

          ב.] למה בור נחשב נזקי ממונו שא"א ללמוד ממנו לאדם שמזיק בגרמא?

          1. ממש לא נכון. כשיש חומרא הלכתית היא מעידה על חומרא עובדתית (ורואים שהיא לא נבלעת בקו"ח).
            לא הבנתי את השאלה. בור הוא אחד מהאבות של נזקי ממון. התורה עשתה אותו ברשותו כדי שיתחייב עליו.

            1. כוונתי היא שבקיומו שלק"ו שאין לנו הבנה בחומרות העובדתיות שלו, ובכ"ז עושים ק"ו ולא אומרים שאולי יש פירכא עובדתית, , כי אנו קובעים שחומרות עובדתיות שאינם נראות לעין אינם פירכא, אם כך גם חומרא הלכתית לא תועיל.

              1. לא הבנתי. כשיש קו"ח זה אומר שיש חומרא בלמד שאין במלמד. זו אינדיקציה לקיומה של חומרא עובדתית בלמד לעומת המלמד, ולכן עושים קו"ח. למה להניח שיש פירכא עובדתית הפוכה (=חומרא במלמד)? אני ממש לא מבין את הדיון כאן.

              2. בגלל שרואים שגם כשיש חומרא הלכתית לא מוצאים את החומרא העובדתית. ובכלל, בין חלב לנבילה קשה למצוא חומרא עובדתית, וההסבר היחיד שאני הבנתי זה שבאמת לא תועיל חומרא עובדתית שקיימת לפי טעמי הבורא במצוה שאינם ידועים לנו.

              3. איבדתי אותך לגמרי. כפי שכתבתי לא צריך למצוא את החומרא העובדתית. קיומה של חומרא הלכתית מעיד שיש חומרא עובדתית ודי בזה. אגב, הלוגיקה שפיתחנו בספר הראשון בסדרת לוגיקה תלמודית (שעיקריה מופיעים גם באמת ולא יציב) מראים זאת היטב.

              4. אבל מכך שאיננו מוצאים את החומרא העובדתית, זה סימן שכל סוגי הק"ו האלו אינם נכונים.

                ואם הגמרא כן עושה כאלו ק"ו, אני מניח שהיא הבינה שהחומרא ההלכתית היא זו שהפריכה.

  3. משכתני ואחריך רצתי. הרעיון של הבניה מושגית נראה פורה מאד. יש לי כמה מעות להרצות אבל אני רוצה קודם לתת לזה לחלחל אצלי. האם כתבת על הנושא בעוד מקומות? הפנית למאמר במישרים על הבניה מושגית (למדתי) ולספר 8 של לוגיקה תלמודית (הזמנתי). יש עוד? כל מין דין הבו לנא.

השאר תגובה

Back to top button