הצעה לראש הממשלה בנט (טור 474)

בס”ד

בימים אלו נפתח מושב הקיץ של הכנסת, והפלונטר שמלווה אותנו שנים עדיין בעיצומו. להערכת רבים, סביר שהממשלה תיפול בקרוב ונלך לבחירות. הסחטנות של כל ח”כ בעיצומה, כל אחד למטרותיו הוא (כשרוח הבחירות נושפת בעורפם). מפלגת רע”מ מקפיאה את חברותה בקואליציה, ושישים החברים שמרכיבים אותה (חלקם מוקפאים), שעשויים מדעות וכיוונים שונים לגמרי, לא באמת יכולים לתפקד. קואליציה של 60 ח”כים, ובפרט כשדעותיהם כל כך מנוגדות, לא יכולה לשרוד ולתפקד במצב כזה. הבעיה שלא רואים אלטרנטיבה באופק. עוד בחירות יכולות להביא אותנו לאותו תיקו שמלווה אותנו כבר שנים. בנט נלחם על שרידות הקואליציה שלו, אבל הוא מתעקש לקיים קואליציה שלא באמת יכולה לנהל את המדינה. כיום אין כבר באמת קואליציה. למרות שאני עדיין מתרשם שבנט הוא אדם ישר בבסיסו, שבאמת אוהב את המדינה וחפץ בטובתה, התנהלותו בימים אלו מאד מאכזבת אותי. מסיבות של אינרציה, אי נעימות, ואולי גם רדיפת כוח ומעמד, הוא ממשיך להילחם בכל דרך על קיומה של קואליציה לא מתפקדת שלא באמת יכולה לנהל את המדינה. הייתי מצפה ממנו כאדם ישר ופטריוט ישראלי להחזיר את המפתחות ולחזור לציבור. אלא שגם זה כאמור לא מוביל לאופק אופטימי יותר. אה, ויש עוד נקודה חשובה שאקדיש לה סעיף נפרד.

האם יש אצלנו תיקו פוליטי?

ברקע הדברים צריך לזכור שאין במדינה תיקו פוליטי. כבר שנים רבות ההכרעה של הבוחר היא מאד ברורה: ימין עם קצת מרכז (כידוע, אין באמת הבדל בין רוב הימין לרוב המרכז. זה סתם סנטימנט). הגוש הזה מהווה את הרוב המוחלט והגדול מאד של הבוחרים ושל הכנסת.

מי שאחראי לתחושת התיקו הוא המונח ‘מרכז-שמאל’, שנעשה כל כך פופולרי במחוזותינו. הוא נולד בגלל הביביסטים ומתנגדיהם, והוא שיוצר את אשליית התיקו. יש תיקו מתמשך בין הימין לבין המרכז-שמאל (ועוד ימין), למרות שאין שום תיקו בין ימין לשמאל. אז למה תמיד מחברים את המרכז עם השמאל דווקא, וכך יוצרים תיקו מלאכותי? התשובה לכך פשוטה: מפני שהמרכז והשמאל מתנגדים שניהם לביבי (שהוא כידוע ה”ימין” האולטימטיבי ומוצאו ממרוקו, גם אם יחזיר את כל ארץ ישראל לפלסטינאים, ידבר יידיש, יכרות ברית עם החמאס וינהיג מס של 100%). כשמסתכלים על הרכב הכנסות האחרונות, הוא מורה בבירור על כך שיש הכרעה ברורה וחד משמעית של הבוחר, ואין כאן שום תיקו. המסקנה היא שמה שתוקע את כל המערכת הוא ביבי כמובן. אם הוא היה מסתלק הצידה ונותן לאיש ליכוד אחר להוביל, הייתה קמה כאן ממשלת ימין על מלא למהדרין בלי שום בעיה בשבוע אחד.

כדאי שנשים לב לרגע להרכב הכנסת הנוכחית: הליכוד (29 ח”כים) ליברמן (7 ח”כים), סער (7 ח”כים), ימינה (7 ח”כים). סה”כ 50 ח”כים שהם ימין ‘חילוני’ על מלא. מכאן והלאה ניתן לצרף או את הדוסים (סה”כ 23 ח”כים) ו/או את מפלגות המרכז (לפיד וגנץ, סה”כ 25 ח”כים). הרי לכם ה”תיקו” המפורסם שבו כולנו תקועים: 98 ח”כים של ימין-מרכז שאין ביניהם הבדלים מאד גדולים בשום תחום מול של 22 שמאל. “חצי בחצי”, כמו שאומרים הגששים (הוא לקח החוט מאריך היא לקחה את הדירה, המכונית, הדישוושר, הטיזוושר והקקאו). זה לא הזוי? אז איך מהרכב כנסת כזה יוצא מצב של ‘תיקו’ פוליטי שאנחנו לא מצליחים להיחלץ ממנו? טוב, את זה כבר הסברתי: ביבי כמובן.

במצב שנוצר, לדעתי מתבקש שבנט יכנס מסיבת עיתונאים, אפשר ורצוי כבר היום או מחר, ויציג בפני הציבור הצעה שאי אפשר לסרב לה. כשירות לציבור ולבנט אכתוב כאן את הנאומון שהייתי מציע לו לשאת בפנינו.

הנאום

אזרחי ישראל.

ממשלה זו הוקמה מתוך רצון להוציא את ישראל מהתיקו המלאכותי שבו היא שרויה כבר מזה כמה שנים ומשלטונו המושחת והמשחית של ביבי. היא גם שמה לנגד עיניה את הערך הגדול בניסיון לחבר קצוות שונים בחברה כדי לפעול יחד למען המדינה בתחומים שבהם ניתן להגיע להסכמות, למרות שהדבר דרש ויתורים כואבים מכל חבריה וסיעותיה. כדי להקים אותה נאלצתי להפר כמה וכמה הבטחות שנתתי לפני הבחירות, מה שלדעתי היה מוצדק בנסיבות ששררו אז. יתר על כן, נאלצתי גם לקבל על עצמי תפקיד ראש ממשלה בהיותי ראש סיעה בת 7 ח”כים, מצב לא סביר בעל סיכוי נמוך לשרוד (ויש אומרים גם לא הגון, אם כי בזה אני חולק). זו נראתה לי האלטרנטיבה הפחות גרועה מבין אלו שעמדו בפנינו לאחר שהתקבלו תוצאות הבחירות דאז.

אלא שעקב המצב הפוליטי שנוצר בימים אלו, אין כבר הצדקה יותר להמשך קיומה של הקואליציה הזאת, ולוויתורים הכואבים שהיא דרשה ודורשת מאיתנו. במצב העכשווי היא לא יכולה כבר לתפקד ולנהל את המדינה כראוי. במצב כזה אין לנו אפשרות לחוקק ולזכות בהצבעות בכנסת וחרב ההכחדה מונפת מעלינו בכל רגע וסביב כל נושא. כתוצאה מכך מפלגות ואפילו חברי כנסת בודדים סוחטים אותנו לכיוונים שונים ומנוגדים, ואין לנו אפשרות להתנהל מולם ולנהל את המדינה באופן סביר.

אחת הבעיות הקשות במצב הפוליטי שנוצר, וכאן אני מדבר כאיש ימין מובהק, היא שהקואליציה הנוכחית, שכאמור הייתה תוצאה של אילוץ, לא מבטאת את רצון העם. העם מכריע בצורה עקבית וברורה כבר שנים רבות לכיוון של ממשלת ימין, או ימין-מרכז. זה רצונו הברור של הבוחר, אבל הוא לא יכול להתממש בגלל ביבי וכנופיית אומרי ההן ומלחכי הפינכה שלו, שלא מאפשרים להקים ממשלה שתבטא בצורה מיטבית את רצון הבוחר. ה”תיקו” הפוליטי שמדברים עליו כל הזמן הוא מלאכותי. אין תיקו, ולא היה תיקו כבר מזה שנים. התיקו הוא סביב ביבי ולא סביב אידאולוגיות וערכים, או כיוונים פוליטיים. אם הוא היה מסתלק ומאפשר לאיש ימין אחר (ממפלגתו) להקים ממשלה, רצון הבוחר היה מתממש בצורה הכי הולמת. אבל למרות שבציבור אין תיקו, הפוליטיקה שלנו נמצאת בתיקו מתמשך, וזו עצמה בעיה שדורשת פתרון, שאינו נראה באופק.

במצב שנוצר, עומדות בפנינו שלוש אפשרויות: הראשונה היא להמשיך את הדשדוש העכשווי ולנסות לשרוד עם 60 ח”כים מקרטעים. אין סיכוי לדבר הזה, וגם אין הצדקה למחירים שהוא דורש מכולנו. אם התפוקות של הממשלה אינן מה שקיווינו לו, מהי ההצדקה למחירים ולוויתורים שעשינו ואנחנו עושים?! אני אדם שאינו שואף רק לטובתו האישית (כמו ביבי), ולכן איני יכול להרשות לעצמי ולמדינה להמשיך להתנהל בצורה כזאת. האפשרות השנייה והמתבקשת היא ללכת לבחירות, ולהחזיר את המפתח לבוחר. אלא שסביר מאד שגם זה לא ישנה את ה”תיקו” הנצחי שלנו, ואת עיוות רצונו של הבוחר, בדיוק כמו שקרה בארבע המערכות הקודמות.

על כן, מתוך מחויבותי לטובת המדינה אני מעלה כאן הצעה שלישית: לא ללכת לבחירות, אלא להקים ממשלה בכנסת הנוכחית בראשותו של הליכוד, בתנאי שביבי מפנה את מקומו למנהיג ליכודי אחר. אני עצמי ומפלגתי נצטרף בשמחה לממשלה כזאת כמרכיב אחד ממנה.

שימו לב שממשלה כזאת יכולה בקלות לכלול בין 75 ל-100 ח”כים, ועל אף הרוחב שלה היא תורכב ממפלגות בעלות השקפות די דומות ברוב התחומים (בניגוד לממשלה הנוכחית שלמרות שהיא מצומצמת אין בתוכה הסכמה בתחומים רבים ומרכזיים). לכן לא תהיה לממשלה המוצעת כאן שום בעיה לתפקד והיא כמובן תבטא את רצונם של רוב האזרחים, כפי שאמור להיות בדמוקרטיה.

בגלל מחויבותי לעמיתי וידידי יאיר לפיד, ראש הממשלה החליפים, שנהג כלפיי ביושר ובנאמנות ובשיתוף פעולה מלא, אני מוצא חובה לעצמי לדרוש שאחרי שהליכוד יסיים את מחצית הקדנציה, תקוים רוטציה איתו והוא ימונה לראש ממשלה (חליפי, לפי החוק הקיים), וכמובן יהיה מחויב לקווי היסוד של הממשלה שתוקם.

אני מודע היטב לכך שהליכוד בראשותו של ביבי הוא המפלגה הגדולה ביותר בכנסת, ויכולה לעלות הטענה שהדרישה שלי אינה הוגנת, שכן לכאורה היא לא מכירה בהכרעת רוב המצביעים. אבל אני חולק על כך. הציבור בארץ, כמו גם חברי הכנסת, נחלק בין אוהדיו לתומכיו של ביבי. אין רוב בציבור, ועוד פחות מכך בכנסת, שרוצה אותו כראש ממשלה. יתר על כן, גם בין אוהדיו המושבעים ביותר אני מניח שרובם (אפילו מבין תומכי הליכוד, ובוודאי ממצביעי הימין בכללותו, שהם רוב אזרחי המדינה), מעדיפים ממשלת ימין בלי ביבי על פני ממשלות לא ימניות (בטח ממשלת ה”אסון” ה”שמאלנית” כפי שהם נוהגים לכנות את הממשלה הנוכחית). ממשלה בראשותו של איש ליכוד אחר אינה רק בעלת סיכוי מעשי גבוה יותר להתקיים, אלא היא גם מתאימה לרצונו של ציבור רחב יותר מכלל המצביעים. לכן דווקא ההתעקשות על ביבי מביאה לעיוות רצונם של רוב הבוחרים. הקואליציה שתקום לפי הצעתי זו היא המוצא המתבקש והישר, שמתאים לרצון רוב האזרחים ופותר בצורה מלאה את הפלונטר הפוליטי.

אשמח לתשובת הליכוד ושאר המפלגות עד סוף השבוע. באם תגיע תשובה – אני אתפטר מיד ואפנה את מקומי למועמד הליכוד (או לפיד, לפי הסכם הרוטציה). באם לא תגיע תשובה – נצא למערכת בחירות נוספת. שיהיה בהצלחה לכולנו.

ניתוח קצר

כאן כבר אני (מיכי) מדבר. זוהי הצעה הוגנת ומתבקשת. זו גם הדרך היחידה שמאפשרת לפתור את הפלונטר ולהביא למימוש הולם של רצון הבוחר. האלטרנטיבות האחרות כנראה לא באמת ישנו את המצב וגם לא יביאו לייצוג נכון של הבוחרים. העלאת ההצעה הזאת משפרת את שלוש האופציות שעומדות בפנינו.

ראשית, האופציה השלישית, אכן להקים בפועל קואליציה וממשלה כזאת. הסיכוי להצעה זו הוא אולי קטן אבל אינו אפסי לדעתי, שכן אפילו חדלי האישים מהליכוד עשויים להתעשת ולהבין שתפקידם אינו לדאוג לביבי אלא למדינה ולאג’נדה שבשמה הם נבחרו (לימין, עאלק).

שנית, גם אם המפלגות הרלוונטיות ידחו את ההצעה, היא לפחות מציבה מראה מול עינינו. כעת יהיה ברור לכל מה המוטיבציות של כל הצדדים במגרש הפוליטי, מי אדם ישר שדואג למדינה ולאג’נדה שהתחייב  לקדם, ומי אופורטוניסט שדואג רק לעצמו, וכמובן גם אשם במצב שנוצר. אני מקווה שעם דחיית ההצעה, במקרה שהיא תידחה, אנשים יסיקו את המסקנות המתבקשות בבחירות הקרובות, ואולי אפילו הליכוד יסיק את המסקנות ויציב בהן מועמד אחר (אם כי קשה לי להאמין שלוחכי פנכתו של האליל אכן יעשו זאת). אם כן, העלאת ההצעה הזאת יכולה בסופו של דבר לשפר את הסיכוי לקבל תוצאה מכריעה גם אם מחליטים כן ללכת לבחירות (האופציה השנייה).

ולבסוף, אם לצורך הדיון אתעלם מהיושר וממה שמתחייב במצב הנוכחי ואתייחס להצעה הזאת כתרגיל פוליטי, חשוב לשים לב שיש גם יתרון פוליטי קר בבסיס העלאת הצעה כזאת. אם בנט יעביר את תכניתו זו לרע”מ, אפילו אם לא יציג אותה לציבור, ונדמה לי שאין צורך להסביר להם שכל ההישגים שלהם יאבדו כאן באחת (הם חוזרים לאופוזיציה ביחד עם חבריהם מן המשותפת), נדמה לי שיש סיכוי לא רע שהם יקפיאו את הקפאתם. במקרה כזה אפילו האופציה הראשונה (להמשיך לקרטע עם 60 ח”כים) תהיה עם סיכוי קצת יותר גבוה.

בשולי דבריי אומר שייתכן שיש מניעה חוקית כלשהי לצעד כזה (לפי חוק יסוד הממשלה החדש. איני יודע). במקרה כזה ניתן לשנות את החוק על ידי אותו רוב שיסכים להצעה. כידוע, חוקי יסוד הם בין כה וכה רק המלצות זמניות אצלנו.

זהו, סיימתי. כעת אתם יכולים להתחיל לחרף ולגדף אותי ואת כל השמאלנים כמותי (אלו שברוב שמאלנותם רוצים שתהיה כאן ממשלת ימין).

130 מחשבות על “הצעה לראש הממשלה בנט (טור 474)”

      1. ברור שבנט אדם ישר וביבי מושחת. נגד ביבי ורעייתו הוגשו כתבי אישום הזויים על חמגשיות ושוחד שלא היה ולא נברא אלא במוחותיהם ההזויים של חוקרים ופרקליטים עבריינים ומושחתים, ונגד בנט שעשה “אקזיט” מטורף של 50 מיליון ש”ח לשיפוץ ביתו הפרטי תוך עבירות בניה חמורות (לא כולל בזבוזים על “וולט” וארוחות שחיתות והכל על חשבון משלם המסים) לא הוגשה כל תביעה ולא נפתחה כל חקירה.
        מסקנה: ביבי מושחת ובנט צח כשלג. מש”ל.

        לא יודע אם אתה עוקב אחרי משפט נתניהו, אבל תיק 4000 מזמן נפח את נשמתו וגם תחיית המתים לא תעזור לו. אין לי ספק שהפרקליטות יודעת זאת אך נאלצת להמשיך, כי להודות בפוטש משפטי זה מעבר ליכולתה. (ממליץ לך גם לצפות בסרטה של איילה חסון על פרשת גל הירש). בתיק זה התגלו פשעים (כן, פשעים!) של הפרקליטות והמשטרה, והוכחה זכאותו של ביבי ללא כל ספק. רק עיוור משנאה לא יראה זאת. (אה, אבל אני אביר המשטמה, איך שכחתי…). זה לא אומר, כמובן, שביבי יזוכה. אסור לשכוח שהמשפט מתנהל ב”בית משפט” ישראלי!

        ועוד משהו על משפט נתניהו “המושחת”. אחייניתי סבלה שנים מהתעללות של בעל חולה נפש ואלים, שאיים לרצוח אותה ואת חמשת ילדיהם (יש הקלטות מצמררות). היא ואביה (אחי) הגישו אין-ספור תלונות במשטרה, שלא זכו להתייחסות רצינית. בעזרת מכר בכיר במשטרה הצלחתי לסדר להם פגישה עם איזה תנ”צ בלהב 4333 שעבר על כל ההקלטות והראיות האחרות שהגישו לו והפטיר: “זה מזעזע, חמור ביותר, אבל אין בידי לסייע לכם. כל כח האדם שלי, עד האחרון, משועבד לחקירות תיק 1000”. (תיק 4000 עדיין לא נולד אז והסיגרים והשמפניות של ביבי חשובים יותר מהגנת אשה וחמשה ילדים הנתונים לאיומי רצח, לא כן?).

        ועוד משהו – ביבי הוא המכשול? זה ששני מליון אזרחים בחרו בו? אז אולי, אם כבר צריך להפר איזו הבטחה, אולי שבנט וחבריו יפרו את הבטחת “רק לא ביבי”? טיבי והאחים המוסלמים עדיפים בעיניך? או שהתבלבלת והטור הזה היה בעצם אמור להתפרסם בערב פורים?

        בעצם, לאו דווקא. גם ברטרנד ראסל היה גאון בלוגיקה ואידיוט גמור בפוליטיקה. (“נפעם” מסטאלין ו”מהישגי המהפכה הסובייטית” בביקורו בבריה”מ, ולא התפכח עד יומו האחרון). לא יודע אם אתה גאון כראסל בלוגיקה, אבל ההבנה הפוליטית שלכם די דומה.

        1. מדהים רמת השקר של מעריצי נוכל סגול השיער שממציאים סיפור אחר סיפור ממוחם הקודח ואז נשבעים על ספר תורה פתוח ביוהכ שחל בשבת שהשקר שלהם הוא אמת מוחלטת.

          ביביזם היא כת גרועה מהשבתאות

      2. כשהיו שמועות שביבי הולך על עסקת טיעון שתחייב אותו לפרוש מהחיים הפוליטיים, בנט הבהיר שאין לו כל כוונה לפנות את כסאו (https://www.ice.co.il/media/news/article/842115), כך שכל הההנחה (התמימה להפליא, לאור פעולותיו של מר בנט מאז הגיח לחיים הציבוריים) של הטור לא ריאלית.

  1. 1. אין שום סיכוי אמיתי שהליכוד יסכים לרוטציה עם לפיד
    2. ברגע שבנט פורש, לפי ההסכם עם לפיד, לפיד הופך להיות ראש ממשלה באופן מיידי עד להשבעת הממשלה החדשה

    לכן, יצא מצב שסתם בנט יפרוש, יתן את המפתחות ללפיד ועדיין נלך לבחירות כי הליכוד לא יקבלו את הצעתך (הצעת בנט)

  2. לגבי מה שכתבת: “כדי להקים אותה נאלצתי להפר כמה וכמה הבטחות שנתתי לפני הבחירות, מה שלדעתי היה מוצדק בנסיבות ששררו אז”, האם אתה מסכים עם המשפט הזה? ואם כן, מה ההצדקה להפרת הבטחה מפורשת בנוגע לאי ישיבה עם לפיד בכל מצב?

      1. את זה שמותר להפר הבטחות על מנת להימלט מאלטרנטיבות גרועות אני יכול להבין. לא להסכים, כי בעיניי נבחר ציבור שמפר הבטחות רבות לבוחריו שלו (!!!) מפר את הכללים היסודיים ביותר בדמוקרטיה, אבל נניח לזה רגע. הרי לא מדובר בעניין טכני. בנט לא אמר שהוא לא יקים ממשלה עם לפיד, מרץ ורעם כי המתקשרת שלו אמרה לו. היו לו נימוקים מאוד ברורים לזה, והם היו ערכיים. אגב, גם את היותו ראש ממשלה עם פחות מ-15 (!) מנדטים הוא ראה כלא דמוקרטי (בראיון אחר הוא הפליג להגיד שאפילו עם 20 זה לא דמוקרטי) ופתאום 7 ואז 6 ואז חמישה זה דווקא סבבה. *והנה השאלה*: מה בכלל ההצדקה להקמת הממשלה? הרי היא נוגדת את ערכיו של בנט. אז למה בכלל היא קמה? כי צריך ממשלה? הרי גם לפני הבחירות ידע בנט את המצב הפוליטי. לא השתנה כלום בשבועיים לפני ואחרי התוצאות. אז מה פתאום קרה? אלא מה- בנט שיקר מראש. וזה משהו אחר מלהפר הבטחות. אני טוען שהוא לא הפר הבטחה, אלא מראש הבטיח הבטחה שהוא ידע שאין לו כל כוונה לקיים. מה ההצדקה לזה? ואיך אפשר להתייחס לאדם כזה בצורה חיובית כמו שאתה מתייחס אליו? הרי הוא שיקר את כל הדרך לראשות הממשלה, לא? שואל ברצינות, לא מתריס. אני אשמח להשתכנע שהוא אדם טוב. אני הצבעתי לו כי האמנתי בזה. דרך אגב, הצבעתי לו לא בגלל שהוא הבטיח לא לשבת עם לפיד וכו’, אלא למרות זאת. לפיד הוא סבבה מבחינתי. אבל התאכזבתי מהעובדה שהוא שיקר בצורה בוטה כל כך. ואני מדגיש שוב- לבוחריו. לא לבוחרים של פוליטיקאי אחר

      2. נזכרתי בשאלה שרציתי לשאול אותך בהקשר לתגובה הזו:
        זכור לי שהצבעת לגדעון סער בין השאר כי הבטיח שלא ישב עם ביבי. אם הוא היה מפר את הבטחתו ויושב עם ביבי כדי למנוע בחירות חמישיות, גם אז היית מצדיק את המהלך שלו?

        1. מעניין, אני עצמי שכחתי למי הצבעתי. אם היית שואל אותי אז באמת לא הייתי זוכר.
          אפתח בתיקון טעות. לא נכון שהצבעתי לו כי הבטיח שלא יישב עם ביבי. זה ניסוח מוטה (שתמיד מפנים כלפי בנט ברוב דמגוגיה). הצבעתי לו כי המדיניות שלו נראית לי די תואמת לרצוני והשקפתי, ובנוסף ידעתי שלא ישב עם ביבי (כי מדיניות הליכוד דומה לשלו, פרט לזה שהוא הולך עם ביבי). אם הייתי מצביע לו בגלל זה, יכולתי להצביע גם לטיבי או מרצ.
          לשאלתך, תלוי בשני דברים: 1. מה ביבי היה מקבל תמורת זה (ראש ממשלה, שר), ומה היו האלטרנטיבות. בעיניי צריך אלטרנטיבה ממש גרועה בשביל להצדיק ישיבה עם ביבי. עדיפה בעיניי ישיבה עם המשותפת.

          1. הוא שאל שאלה מאוד ברורה, ולא ענית עליה. הוא הבהיר מה האלטרנטיבה- בחירות חמישיות. מה הבעיה? האם לדעתך מניעת בחירות חמישיות הייתה מהווה תירוץ קביל בשבילך בתור מצביע סער אם סער היה יושב עם ביבי בתירוץ של מניעת בחירות חמישיות

              1. נו, מש”ל. בנט נוכל. הרי הוא אמר בצורה נורא ברורה שהוא לא ייתן ליאיר לפיד להיות ראש ממשלה, ולא ייתן למרצ ורעם להיות בממשלה, ובגלל ה”מצווה החשובה” של מניעת בחירות חמישיות, החליט לזרוק לפח את הבטחותיו. אם כך, השאלה היא האם היית מתייחס לגדעון סער כמועמד ראוי בבחירות לאחר שהיה מקים עם נתניהו ממשלה ברוטציה, כאשר ביבי יהיה ראש ממשלה שנתיים והוא עצמו שנתיים. אם היית מתייחס אליו כמועמד ראוי, אז הכל בסדר ואתה אדם ישר. אם לא (והשאלה נשאלה מתוך הנחה שאתה לא) אזי אתה מדבר מתוך פוזיציה, ואז כל דבריך לא שווים את הwordpress שהם כתובים עליהם. זו שאלה של כן ולא, אני לא רואה דרך לתחכם את זה יותר מדי

            1. למה 'בחירות המישיות'? 0לאוריה)

              לאוריה – שלום רב,

              הרי שפתי רבנו הרמד”א ברור מללו: אין מקום לממשלה בראשות ‘ביבי’ כשאפשר להקים קואליציה עם ‘הרשימה המשותפת’… כאשר יאמרו המושלים: ‘טוב טיבי מביבי’ 🙂

              בברכת האמת האובייקטיבית, ב”ר קמצא

          2. זכור לי שהתלבטת בין בנט לסער, ובסוף העדפת את סער על בנט כי ידעת שסער בטוח לא ישב עם ביבי בניגוד לבנט.

            נניח שסער היה מחליט שעדיף לשבת בממשלה שבה ביבי ראש הממשלה ולהימנע מבחירות חמישיות (בניגוד לדעתך). האם היית רואה בהפרת ההבטחה שלו כמעשה לגיטימי? האם היית רואה בו נוכל?

            1. אכן. שניהם היו בכיוון קרוב להשקפתי והעדפתי את מי שסביר יותר שלא יישב עם ביבי. אגב, מכאן אתה למד שלקחתי בחשבון שבנט כן יישב איתו למרות שהבטיח שלא.
              אם סער היה מחליט זאת בלי סיבה הוא היה נוכל. אם הוא היה מחליט זאת בגלל שהאלטרנטיבה מצדיקה זאת הוא היה צודק. ואם הוא היה מחליט זאת בגלל סיבה כלשהי שלא מקובלת עליי, אז לא הייתי מסכים איתו אבל הוא לא היה נוכל בעיניי.
              בכלל, קצת מוזר בעיניי שאנשיים מעלים טיעונים נגד בנט על כך שהוא נוכל כדי לתמוך בביבי, האיש שהמושג נוכלות רשום על שמו בטאבו, ולא שמע מעודו על האופציה לומר אמת.

              1. זה לא נכון. בנט לא הבטיח שלא יישב עם נתניהו. הוא בפירוש באולפנים סירב להתחייב לא לשבת עם נתניהו. רצה כמובן לקבל קולות של אנשים שאינם חמומי מוח נגד ביבי.
                ועוד לא ענית על השאלה- האם מניעת בחירות חמישיות הייתה מקובלת בעיניך כתירוץ מצד סער לשבת עם נתניהו למרות שהבטיח הפוך. זו שאלה פשוטה שאתה ממש ממש מתחמק כבר כמה הודעות מלענות עליה.
                דרך אגב, את האמירה שביבי רשם את המושג נוכלות על שמו בטאבו הייתי שמח אם תסביר קצת. אשמח להבין למה בעיניך הוא גדול הדור ברמאות.

              2. אז מה המשמעות של הפרת הבטחת בחירות? הרי כל מועמד יכול להבטיח הרים וגבעות לפני הבחירות, ולאחריהן לעשות בדיוק הפוך בטענה שעמידה בהבטחות כרוכה במחירים גבוהים והאלטרנטיבה יותר גרועה. איך אפשר להסתמך על הבטחות במציאות כזו?

                1. אי אפשר. זו קודם כל המציאות, בלי קשר לשאלה אם זה טוב או לא. צי שסומך היום על הבטחות בחירות הוא אדם מנותק.
                  לדעתי אין טעם להבטיח כלום. מפלגה צריכה להצהיר על מדיניות וכוונות שברצונה לקדם, ואז לקדם אותן כמה שתוכל. הבטחות אינן עניין לפוליטיקה. ובאמת מה שמוצג כהבטחה בעצם מתכוון להיות הצהרת מדיניות. כך יש להבין זאת, וכעת הכל א”ש.

                  1. שיערתי שתענה שזו המציאות, אבל אני שואל איך המציאות אמורה להיות, ולא איך היא בפועל. גם הצהרת מדיניות היא סוג של הבטחה (אנחנו נתנהל בהתאם למדיניות המוצהרת). למשל, כל פוליטיקאי יכול לעשות סקר מה המדיניות שרוב האנשים רוצים לקדם, ויצהיר שזו המדיניות שלו (רק כדי להיבחר). לאחר הבחירות הוא יתעלם לחלוטין מהמדיניות שהוא הצהיר שהוא יקדם ובמקום זה יקדם את המדיניות שהוא רואה לנכון. כשישאלו אותו למה הוא הולך נגד המדיניות המוצהרת שלו, הוא יטען שיש מחירים לעמידה במדיניות הזו ובמצב הנוכחי עדיף לסטות ממנה כי הליכה לפיה יותר גרועה. וכך יוצא שאי אפשר להסתמך על שום הצהרה של פוליטיקאי כולל הצהרות מדיניות.

                    כלומר האינטואיציה שלי אומרת שאם מישהו נתן הבטחה מפורשת שלא ישב עם X, הוא אמור לעמוד בהבטחה הזו גם במחיר של הליכה לבחירות חמישיות. הרי גם שאר המפלגות יכלו ללכת נגד ההבטחה שלהן שלא לשבת עם ביבי או טיבי או מי שזה לא יהיה, וכך להימנע מבחירות חמישיות אבל הן לא עשו זאת. אבל על דעת כן הם נבחרו, שלא ישבו עם X. מי שרוצה להימנע מבחירות חמישיות בכל מחיר, שלא יצביע למפלגה שמצהירה שלא תשב עם X.

                    1. זו ראייה פשטנית של שחור-לבן. אדם או מפלגה נבחנים דרך המדיניות שהם מנסים לקדם. אדם שסתם סורקהצהרות מדיניות ונוהג אחרת בלי סיבה, לא אאמין לו ולא אצביע לו. אבל אם הוא סוטה מהמדיניות בגלל סיבות ואילוצים אבין שהוא הכריע בין אופציות ובחר את הטובה בעיניו. זה גם מחמד על סולם הערכים, כלומר עד כמה המדיניות שלו חשובהבעיניו ומהעודחשוב לו, ומה קודם למה. זו בדיוק הדרך להכיר פוליטיקאי ולהחליט אם אתה מצביע לו.
                      לפעמים קוראים לזה “דברים דרואים מכאן לא רואים משם”. בעיניי זו לא אמירה מתחמקת אלא עובדת חיים. כמובן צריך עדיין לבדוקשהסיבות אכן מצדיקות שינוי מדיניות, והאם זה מקובל עליי.
                      כפי שכתבתי, גם הבטחות בפוליטיקה יש לפרש כך. ועדיף לא להבטיח (מוטב שלא תידור…)

  3. הרעיון שנתניהו יפנה את מקומו (“ביבי פנה את מקומך”) נאמר ונשנה מאז תחילת הפלונטר והבחירות, ועד אחרון גפני וחבריו שהדבר פורסם בשמם לאחרונה. אבל במצב כזה לא צריך את בנט ונאומיו. האופוזיציה (ליכוד שס ג סמוטריץ + שיקלי וסילמן; 54) יכולה לצרף את גנץ (8) ואולי את סער ולהחליף ממשלה באי אימון קונסטרוקטובי. אמנם יתקשו עם הוועדות ויו”ר הכנסת אבל הכל אפשר לשנות בחקיקה. אבל כנראה מצביעי הליכוד מתנגדים לרעיון הזה, גם כי הם מחזיקים מנתניהו וגם מפרינציפ של שמירה על שומר הסף בעיניהם כנגד שומרי הסף בעיני האחרים.

  4. דברים מעניינים. אבל כנראה לא יכול לקרות כי ביבי אסף בשיטתיות אומרי הן שלעולם לא יצאו נגדו.
    בכל אופן, אני הייתי מציע לבנט הצעה אחרת. כידוע, בנט הוריד את הכיפה במהלך שירותו הצבאי, וחזר לחבוש אותה אחרי רצח רבין כסוג של מחאה נגד רדיפת הציבור הדתי-ימני ע”י השמאל בטענה שהם הובילו לרצח באמצעות הסתה שיטתית ומתמשכת.
    צחוקו המר של הגורל מהדהד, שכן בנט הפך להיות יעד מרכזי להסתה פרועה של אותו ציבור ימני-דתי.
    לכן, אני הייתי מציע לו להוריד את הכיפה ולחבור למפלגה של יאיר לפיד.
    שאלת הימין-שמאל ביחס לשטחים גם ככה די פאסה, ומה שחשוב ביותר הוא להעמיד אלטרנטיבה לחרדים והחרד”לים.

  5. אני חושב שהנחת המוצא שלך, שבנט אדם ישר בבסיסו, הוכחה כשגויה לחלוטין. הוא שיקר לנו (אני בתמימותי הצבעתי לו) באופן ציני לחלוטין במשך תקופה לא מבוטלת, ואם תאמר שעשה זאת למען טובת העם – ניכר שהממשלה הנוכחית לא מסוגלת לחזק את בטחונו ולתקן את הדרוש תיקון או אף לשפר המצב הקיים.

  6. לגבי רצון הבוחר, נראה שרצון הבוחר הליכודי הוא בראש ובראשונה לשים את ביבי בשלטון, רק אחרי זה הוא מעוניין באידאולוגיה ליכודית אם בכלל, כך שההצעה שלך לא כל כך משקפת את רצון העם. מה גם שלפי הסקרים אם יהיו בחירות נראה שביבי ינצח הפעם ויוכל להרכיב קואליציה עם מפלגות הגוש שלו (ליכוד,סמוטריץ’,חרדים, ימינה).

  7. אני סבור שאתה טועה. הבעיה היא לא ביבי וכנופיית הלקקנים המבחילה שסובבת אותו, אלא למעלה ממיליון ישראלים שבוחרים באופציה הזו למרבה הצער. התיקו הפוליטי הוא שריר וקיים ומייצג את השסע בין אלו שמאמינים בדמוקרטיה מתוקנת ומדינה שפויה לבין אלו שמשתעבדים מרצון לפולחן אישיות סביב אדם כריזמטי ומושחת (אגב, מקרה די נפוץ בהיסטוריה). למחנה השני מצטרפים גם אלו שציוניותם דתית ודתיותם ציונית + החרדים שדמוקרטיה מתוקנת אינה כוס התה שלהם בלשון המעטה. המכנה המשותף ביניהם לדעתי הלא אוהדת בעליל: סולם ערכים מעוות.
    בגלל אופי ההתפלגות הזאת, גם שאלות יותר עקרוניות ועתיקות כמו הפרדת דת ממדינה, חופפות באופן חלקי את שתי המחנות הנ”ל.
    לסיכומו של דבר, אני חושב שאכן קיים תיקו פוליטי, אם כי לא סביב ימין ושמאל מסורתיים, וסילוק של ביבי מהחיים הפוליטיים לא יזיז את למעלה ממיליון תומכיו, ולבטח לא את “הדוסים” כלשונך הזהב, אם כי ייתכן שזהו צעד ראשון לעקור את הקוץ ששמו נתניהו (בהנחה שהפוטש הפוליטי יצליח, ושהשפעתו המאגית של ביבי תדעך כאשר הוא לא ישרוץ בביצה הפוליטית).

    1. צודקת באלף אחוז.
      ביבי הוא רק תירוץ.
      לרגע קצר יעצור מחול הדמין סביב ביבי, יטענו את הדיסקים עם המידע המשמיץ על יורשו (שגם הוא מראש מושחת ומנוול) וימשיכו את ה’חגיגה’ סביביורשו.

      1. אכן, אני מספיק זקן כדי לזכור את מה שהשמאל אמר על בגין (“רוצח”, “פשיסט” ועוד) ומה שבן-גוריון אמר על ז’בוטינסקי (כינה אותו “ולדימיר היטלר” והתנגד להעלאת עצמותיו לארץ בטענה ש”גם ז’בוטינסקי המת מיותר על אדמת המולדת”). היום השמאל הפשיסטי מנופף ב”בגין הממלכתי” ו”בגין הדמוקרט”…

        אין כאן שום דבר אישי או ענייני. הבעיה של השמאל היא שהוא כבר עשורים רבים לא מסוגל לנצח בבחירות דמוקרטיות (מסיבות טובות, כנראה) וזה מוציא אותו מדעתו. אז אם אי אפשר בבחירות, יפברקו תיקים ואם צריך אז כבר אמר ישעיהו ליבוביץ’ שהוא היה מוכן לעמוד בראש מרד מזויין אלמלא מלאו לו (אז) 80 שנה.

        1. אני אולי פחות זקן ממך אבל בגלל שאני לא סוגד לע”ז סגולת השיער שלך אני מסוגל לזכור שאהרון ברק העלה את בגין לשלטון אחרי חקירות נגד רבין ואוסף שרים בממשלתו.
          אני זוכר שלא נפתחה שום חקירה נגד בגין
          גם נגד שמיר לא נפתחה
          אני זוכר איך הסמולן-עוכר-ישראל-דתי-משומד-תוריד-כיפה הסתפק בנזיפה קלה לביבי בפרשת בראון-חברון שהיא הפרת אמונים קלאסית.
          אני זוכר חקירות נגד שרון שהובילו לעונש מאסר בפועל לעמרי שרון
          אני גם זוכר אוסף חקירות נגד חברי ממשלת קדימה ואהוד אולמרט שהובילו לעליית הביבי.

          אבל זיכרון זה לא משהו שעובד טוב אצל ביביסטים.

          1. שתקתי לתגובה השטרמרית הראשונה שלך לעיל, כיון שלא הייתה ראויה להתייחסות. (החלף את המילה “ביביסטים” ב”יהודים” ותתקשה לגלות את ההבדל. אוסף גידופים ללא כל התייחסות עניינית לשום דבר). כאן אתה לפחות מעלה “טיעונים”. ובכן,

            את בגין ניסו לרצוח על אלטלנה (כך מעיד רבין שר”י בעצמו בספרו הטמא “פנקס שירות”). נכון, לא נפתחו נגדו ונגד שמיר חקירות, אז מה? לא תמיד הדבר אפשרי ממגוון סיבות. אבל השורה הארוכה של נחקרי שווא (ומורשעי שווא) מוכיחה שלא יושרם ותום לבבם של הפרקליטים מנע מהם לנסות לחסל משפטית גם את בגין ושמיר.

            לדוגמא: רפאל איתן, יעקב נאמן, אביגדור קהלני, רובי רבלין (שטבע את המונח “כנופית שלטון החוק”), חיים רמון (שכיום ברור שנתפר), משה קצב (כנ”ל), יואב גלנט (שהאשמות נגדו דומות לאלו שהועלו נגד התובעת במשפט נתניהו ונשיאת העליון חיות, אך נגדן לא נפתחה חקירה…), גל הירש – ואלה רק השמות ששלפתי אינסטנקטיבית מהזיכרון. מן הסתם בחפירה יסודית יותר יתגלו עוד ועוד. המכנה המשותף לכולם – סיכול משפטי נפשע של מינוי דמוקרטי חוקי.

            אפשר לצווח ככרוכיה “ביביזם” (מה זה?) אבל שאלה קטנה מנקרת בכל זאת – האם הצווחנים (כולל מיכי) טורחים לעקוב אחרי מה שמתגלה במשפט נתניהו? האם הם מודעים לעובדה שהחקירה החלה בניגוד לחוק יסוד? שהופעלו בה תרגילים אסורים ופליליים? שהחוקרים ניסו ככל יכולתם להדיח את העדים לעדות שקר באיומים מאפיוזיים? שכל עדי התביעה עד כה התבררו בסופו של דבר כעדי הגנה? ש”הסיקור האוהד” לא היה ולא נברא (ע”ע פרויקט 315)? שה”תמורה” הייתה שורת צעדים שפגעו כלכלית בבזק קשות מאוד? ובעיקר – שמלכתחילה כתב האישום (שטרחתי לקרא את כולו) אינו מכיל עובדות המהוות אשמה פלילית?…

            או שהעובדות לא חשובות. האשמה סומנה מראש והמטרה (הפלת השלטון הנבחר) מקדשת את כל האמצעים.

            1. אני רואה שהתחלת להעלות קצף מהשפתיים ופנית למפלטו האחרון של המנוול – האשמה בנאציזם, אז אין באמת עם מי לנהל דיון.

              רק אעזור לך ובפעם הבאה שאתה ממציא שקרים ממוחך הקודח כדאי שתדע שיחידת להב לא מתעסקת עם עברות של אלימות משפחתית. בנוסף בחקירת תיק אלף השתתפו כעשרה חוקרים מיחידת להב מה שהשאיר 30,000 שוטרים רגילים לטפל באלימות אצלכם במשפחה.
              שיהיה לך יום קסום

              1. אתה רואה כמו שאתה קורא – מהזיותיך…

                אם לאוסף הגידופים הנמוכים שלך אתה קורא “דיון” – נו, שוין. ירחם אלוהים על נשמתך… מה שבולט הוא שהתעלמת ב”אלגנטיות” מהעובדות שהטחתי בפניך… (או שלעובדות אתה קורא “קצף”?)

                תודה על השיעור במבנה המשטרה ותפקידי היחידות. (תמורת תשלום הוגן אני מוכן להרחיב את ידיעותיך בעניין זה ובמבנה של יחידות ממשלתיות נוספות ותפקידיהן…). אבל כאן לא כתבתי מאומה על מבנה יחידת להב ותפקידיה. מה שציינתי הוא שניצלתי היכרות עם בכיר במשטרה שסידר לאחי ובתו פגישה עם תנ”צ בלהב. (הסיבה הייתה שמשפחתו של הבעל האלים משופעת ממון וכוח והצליחה לשתק את תחנת המשטרה המקומית. ניסינו אפוא להעלות את החשש מאלימות רצחנית לדרגים גבוהים יותר תוך עקיפת המכשולים שהציבה משפחת הבעל משופעת הממון והקשרים ואכמ”ל). כדאי שתשפר את הבנת הנקרא שלך (ותנגב את הקצף וכו’).

                מהיכן הקשקוש המקושקש שבחקירות תיק 1000 השתתפו רק עשרה חוקרים? (ואתה מעז לקרא לי שקרן). בחקירות נתניהו (עוד לפני שקיבלו שמות ומספרים) השתתפו מאות חוקרים (ובסה”כ בוזבזו עליהן כרבע מיליארד ש”ח. אתה בטוח שאם היו משקיעים משאבים כאלה לחקור אחריך לא היו מוצאים קצת יותר?…). באותה תקופה היה “תיק 1000” והיו מאמצי fishing בכל כיון שניתן או לא ניתן להעלות על הדעת שבהם השתתפו מאות חוקרים. כל החקירות וה-fishing התנהלו ללא אישור יועמ”ש תוך הפרות בוטות של חוק יסוד הממשלה. את תיק הצוללות נאלצו לסגור (לא בגלל רחמנות על נתניהו אלא מחשש לפגיעה בדברים שאסור לדבר עליהם), ולכן המשיכו בתיקים האחרים. הפרקליטות פשוט לא העלתה בדעתה שנתניהו יעדיף להילחם בבית המשפט במקום לסגור עסקת טיעון או פשוט לאמץ את עמדות השמאל (כשרון ובנט) ולקבל סגירת תיקים (ע”ע אי יווני) ואתרוג עיתונאי. לא יודע אם אתה משקר בזדון, שטוף מוח או הוזה, כשם שאתה הוזה עלי ועל מה שאתה קורא בדבריי.

                ונשארו 30,000 שוטרים לטפל במשפחת אחייניתי? כולם חוקרים מיומנים שעוסקים רק בבעיות מסוג זה? או שזה לדעתך מספרם של החוקרים בלהב? שכחת את הכדורים היום?

                אילו הייתי אמריקאי בנשמתי, היה לי כאן קייס לתביעת דיבה ענקית נגדך. (כל מה שכתבתי מתועד, ממוסמך, מצולם ומוקלט). לא מושך אותי להתגושש בבתי משפט, ואיני רודף ממון. אבל יש גבול.

  8. כל מנהיגי הימין שקרנים .בגין שהבטיח את ארץ ישראל השלמה החזיר את סיני.
    אריאל שרון ‘דין נצרים כדין תל אביב’ החזיר את גוש קטיף. נתניהו החזיר את חברון. מדוע אתם נטפלים רק לבנט שרימה רק 6 מנדטים. זיכרון מצביעי הליכוד דל . מנהיגיו משתמשים בהם לצורכי הבחירות ולאחר מכן טוענים מה שרואים מכאן לא רואים משם והופכים להיות פרגמטים.

  9. 1. לגבי מה שכתבת: “כדי להקים אותה נאלצתי להפר כמה וכמה הבטחות שנתתי לפני הבחירות, מה שלדעתי היה מוצדק בנסיבות ששררו אז”, הוא לא הפר כמה וכמה, אלא הפר את כולן פרט לזו שאמרה שינסה למנוע בחירות חמישיות. ביומיים שלפני הבחירות, עת חתם על המסמך שאומר שלא יישב עם רע”מ ולא ייתן ללפיד להיות רוה”מ, הוא הדגיש מה באמת ההבטחות הליבתיות.
    פרט לכך, הוא הבטיח הבטחות סותרות ביודעין שזה המצב הפוליטי, ותוצאות הבחירות לא הפתיעו אף אחד, בטח לא לנוכח תוצאות שלוש הבחירות הקודמות והסקרים.
    מאחר שהפלונטר הפוליטי היה ידוע, אם היה אומר שהוא ימנע בחירות חמישיות, וכל החלופות על השולחן (אולי פרט לגבולות גיזרה של בלי המשותפת או אחרים), הוא היה מכניס אותי, בתור מצביע ימין לדילמה האם אני רוצה בחירות חוזרות ונשנות או תמיכה באדם ימני שינסה ככל כוחו להוות כח משמעותי בממשלת כלאיים. אבל, כאמור הוא שיקר , כי תוצאות הבחירות לא הכניסו אף אחד לתדהמה, ולא השתנה כלום.
    2. האדון בנט קיבל 7 מנדטים, מתוכם 3 כבר נטשו אותו (כולל אלון דוידי). ויש עוד כמה וכמה שנטשו אותו בהמשך הרשימה. המהלך של בנט מחפיר ולמעשה הם משקפים (ואפילו לא באופן מלא) את חוסר שביעות הרצון של בוחריו ממנו.
    3. אני לא מחסידיו של נתניהו, לא הצבעתי לו ומבחינתי שיוחלף מחר. אבל, לומר לו לפנות אל מקומו, כשהוא היחידי כמעט שמגיע לראשות מפלגה אחרי פריימריז, וכשהוא זוכה באופן מובהק בהתאמה לראשות ממשלה בכל סקר ששואל את השאלה הזאת, זו חוצפה ופגיעה בדמוקרטיה. יואילו נא האדונים לפיד, סער וליברמן, שאף אחד לא בחר בהם ספציפית במפלגתם, שאחוזי ההתאמה של שלושתם ביחד לראשות ממשלה (הם הציגו עצמם כמתאימים לכך) הוא לא רבע משל נתניהו, לפנות את מקומם בכנסת לפני שיבקשו ממנו לפנות את מקומו מראשות הליכוד. מהיכן מגיעה הדרישה ההזויה הזאת לשנות את רצון הבוחרים? מהיכן מגיעה ההתנשאות הזאת שלהם (ובמחילה, אולי שלך?)? אני לא חושד בך כשמאלני אבל אל לך לחשוד בבורות פוליטית במצביעים רבים על כך.

    1. יש בטיעון שלך כאן אי הבנה בסיסית אחת שמפילה את כולו.
      הדרישה שביבי יוחלף לא קשורה למידת הלגיטימיות שלו. זה גם לא בגלל שבאים בטענות לליכוד על שמינו את ביבי או לבוחרים על שהצביעו לו. פשוט אומרים להם אנחנו איתו לא מקימים קואליציה. זה נוגד את העמדה שלנו ואת תפיסתנו הערכית, וזו זכותנו. זה הכל. לא רוצים – לא צריך.
      זה מזכיר לי את היללות של המפלגות החרדיות, שמי שלא רוצה אותם בקואליציה הוא אנטישמי. הוא לא. עמדתו מנוגדת לשלהם ולכן הוא לא רוצה אותם בקואליציה. אין יותר לגיטימי מזה.

      1. 1. זה גם פועל הפוך. יבוא הצד השני ויגיד נתניהו נבחר כדין, מוכן לבצע צעדים מרחיקי לכת ולתת ראשות ממשלה ראשונה ברוטציה לסיר או בנט והם לא מוכנים, ואז מגדילים ומאשימים אותו בפלונטר. נתניהו נבחר ואילו ההצעות, אתם לא רוצים – בעיה שלכם. רק אל תייללו.
        2. והדבר המהותי יותר לטעמי: נניח והמחנה הלאומי יעמיד הצעה נגדית: אנו לא רוצים שבנט יעמוד בראשות ימינה או יהיה בתפקידי שר כי הוא נוכל ושקרן, וגם לא לפיד שהוא שקרן מושחת מאחר וכל מה שהלין עליו הוא עשה בעצמו, רק יותר גרוע. הוא לקח כספים קואליציוניים, מינה עצמו לראש ממשלה חליפי, הקים את הממשלה הגדולה והמיותרת (פר ח”כ בקואליציה), מינה מקורבים וכו’ ועוד כהנה וכהנה פסילות אישיות אך לא עם עמדות המפלגה באופן כללי. אם לדעתך ההצעה הזאת אינה דומה ומקובלת אז מדוע? אם היא כן, אז האם היית רוצה שזו תהיה הפוליטיקה אצלנו – לא “אומנות האפשר” אלא אומנות הטיפוס על עצים? המשברים רק יעמיקו וכולנו נפסיד. לאחר שח”כ נבחר על ידי הציבור הוא לא צריך להיבחר גם על ידי חברי הכנסת.

  10. כל הפוסט והטיעון המרכזי בו הוא כשל עמוק בהבנת הדמוקרטיה, וגם בנוסף מכיל שקרים בוטים לגבי נתניהו שאינם עובדות.סתם נהמות לב של טעם אישי. זה כזה מאכזב כל פעם לראות את זה ממך מיכי. גילוי נאות הכותב מעולם לא הצביע ליכוד, הכותב הצביע לבנט בעקביות מאז שנכנס לפוליטיקה, הכותב חושב שנתניהו שגה כמה וכמה שגיאות קשות ועקרוניות בתור ראש ממשלה ושר בכיר בליכוד, וגם במידה לא מועטה היה שמח שמישהו אחר מהליכוד היה מחליף אותו ויוצר פה ממשלת ימין רחבה.

        1. השקר הוא הקביעה לגבי שחיתות, כאשר כל יום במשפט מתגלה שאין כלום בבסיס האישומים, מעבר לעובדה הפורמלית שרק לאחר הרשעה אפשר לדבר על מושחת באמת. ולגבי הכשל הדמוקרטיה זה אובייס.האיש נבחר בצורה רצינית ועקבית על ידי מספר עצום של בוחרים לגיטימיים ורציונליים לא פחות מכל אחד ואחד אחר. האיש גם מקובל על בוחרי מפלגות אחרו כאלו שלא בחרו בליכוד. לכן הפסילה האישית שלו על ידי מספר קטן של אנשים מתוסכלים אישית בימין (לא מדבר על המפלגות בגושים אחרים) היא בפירוש מסר אנטי דמוקרטי בעיני.

  11. “אין תיקו- יש רוב עצום של ימין אם רק ביבי ילך” במה זה שונה מלומר “יש רוב עצום נגד פלישה לירדן ונגד חזון שתי הגדות” או “יש רוב עצום נגד הלאמת התעשייה ובעד כלכלת שוק”?
    אתה לא יכול לכפות את המחלוקות של אתמול על המציאות העכשווית. תאהב את זה או לא, היחס לביבי הוא הנושא הבוער כיום בדעת הקהל ובמדיניות המפלגות.

    1. לא מסכים. השאלה בעד או נגד ביבי אינה חשובה (לפחות הבעד), וחשוב להבהיר לאנשים שעדיף למקד את המחלוקות בשאלות המהותיות. זה כמו שתינטש כאן המחלוקת כמו בספרו של קישון על שעיר, לעזאזל. אני אמור לקבל זאת שיש מחלוקת עצומה בין שעירים לקירחים? מדינת ישראל אמורה להיות תקועה סביב השאלה האם ביבי או לא ביבי? אלו דברי הבל.

  12. ממשלה תקועה - כורח הלכתי

    בס”ד כ”ד[ר]לעומר פ”ב

    הואיל ‘ודינא דמלכותא’ קבע שהחלטה של איש ציבור לשם ‘קבלת סיקור אוהד’ היא ‘ניגוד עניינים’ פלילי, והואיל ובמשטר דמוקרטי כל החלטה של איש ציבור מקבלת ‘סיקור אוהד’ מצד חלק מהציבור ו’סיקור לא אוהד’ מצד החלק האחר – הרי שכל החלטה של איש ציבור נגועה ב’ניגוד עניינים’ פלילי.

    הואיל ועל פי ההלכה חובתו של כל אזרח לקיים את ‘דינא דמלכותא’ – הרי שאסור לשום נבחר ציבור לקבל כל החלטה שהיא, שהרי מגמתו לקבל את אהדת הציבור. אין מנוס אלא שהממשלה, כל ממשלה שהיא, תהינ תקועה ותימנע מכל קבלת החלטה, והכל ‘יהיה מונח עד שיבא אליהו’ 🙂

    בברכה, שאלתיאל חיים בלאו-וייס הכחלוני

    1. ולגוף ההצעה, אין בכלל טעם בכל הצעה שיציע בנט. האיש איבד את אמינותו, גם בעיני אלה שעתנו בו אמון מתחילה. סיכוייו לשרוד פוליטית הם רק אם לפיד או גנץ יספחוהו לרשימותיהם, לבד לא יעבור את אחוז החסימה. גם לשמאל אין שום סיבה לוותר על השותפות עם בנט. הוא נתן את כל התפקידים החשובים מבחינה מדינית – שר החוץ הביטחון ובטחון פנים לשמאל ומינה ליועצתו המדינית את שמרית מאיר המזוההה עם גנץ. עמדתו של בנט כראש ממשלה היא ייצוגית בלבד, ובמצבו – לא יעז לעמוד בלחצו של ביידן.

      ודאי שלליכוד ננצעה מזיקה. מאבקי הירושה יפוררו את הליכוד ויחלישו אותו. גם אין במועמדים להחליף את נתניהו להנהגה, לא מיכולותיו בתחום המדיני ולא הנחישותו ואומץ ליבו. האיש יצוק מברזל. אדם שעמד מול לחץ כבד של נשיא ארה”ב ולא רק שלא נכנע, אלא נאבק איתו בקונגרס. אדם שעמד על הסירוב לוותר בכיוון של מדינת טרור פלשתינית, ולמרות הלחץ הביא את מדינת ישראל לעמדה חזקה מדינית וכלכלית. איפה יש עוד אנשים כמו האיש ההוא? האם אדם אחר יוכל לעמוד ברדיפה התקשורתית והמשפטית שעבר נתניהו ולהשאר איתן בדרכו הפוליטית?

      לפיכך, עצתי לבנט, להמשיך לדבוק בכיסא. תהילה של מנהיג מצליח לא תהיה לו. לפחות ייהנה ממנעמי מעמדו כראש ממשלה 🙂

      בברכה, שאלתיאל חיים בלאו-וייס הכחלוני

      1. ובנט נמהו אומר? - מנסה לצרף לקואליציה את 'יהדות התורה'

        והנט מנסה עכשיו לצרף אליו לקואליציה את ‘יהדות התורה’ במקום רע”מ, כמתואר בכתבה ‘גורם בלשכת בנט: הולכים בכל הכוח על החלפת רע”מ ב”יהדות התורה”‘, באתר ‘ערוץ 7’? יש להניח שנהלך כזה ידרבן גם את ש”ס ו/או חלקים בליכוד להצטרף.

        בברכה, חשב”ה

        גם אם ליברמן ומר”ץ יתנגדו, הם עלולים למצוא את עצמם במצב שהקואליציה לא תהיה תלויה בהם.

        1. ויש לחרדים מה להרוויח ממהלך כזה

          המהלכים של הממשלה שפגעו בדת בכלל ובבני תורה בפרט – כגון הפגיעה במערך הכשרות והגיור, קיצוץ סבסוד המעונות לנשי אברכים, הפגיעה ב’קומה הכשרה’ וכיו”ב – יכולים להוות ‘עז’ שבהוצאתה ינשמו החרדים לרווחה. אם נתניהו הגדיר את בנט כ’תלמיד’ או ‘חקיין’ שלו, הרי שחבירה לחרדים היא מהלך המתאים לדרכו של ‘הר”ב של בנט’ 🙂

          בברכה, שאלתיאל חיים בלאו-וייס הכחלוני

          1. ברם ר’ משה גפני מכחיש את השמועה על הצטרפות קרובה לקואליציה, ואומר: ‘אין ולא יהיה שיתוף פעולה. בנט פגע בילדינו’. ראו כתבה ב’סרוגים’ בכותרת זו.

            בברכה, חשב”ה

    2. עכ”פ התופעה שרב מייעץ לראש הממשלה בנט איך להתנהל בענייני הפוליטיקה, היא בכיוון הנכון. כרגע יש בקואליציה רק מפלגה אחת המקיימת התייעצות קבועה עם חכמי הדת, הלא היא רע”מ הנועצת ב’מועצת השורא’. יפה יעשה מר בנט אם יתייעץ גם הוא בחכמי דתו, ‘כי היכי דלימטי שיבא משורא’ 🙂

      בברכה, אזרח מן השורה

      1. ומפחד הבחירות, מצופפים את השורות

        ובינתיים פורסמה החלטת ‘מועצת השורא’ ‘לתת הזדמנות נוספת’ לממשלה. זואכן העצה הנכונה לכל מרכיבי הקואליציה, להימנע מזעזועים שיביאו לפיצוץ שיביא לבחירות שיביאו לקיצם הפוליטי. כמובן שאין לצפות לתועלת ממשלה כזו, אך במצבה הרעוע – ייזהרו מרכיביה גם מצעדים דרמטיים, ולכן כוח ההרס של ממשלה זו מצומצם מאד. איך אמר שר הביטחון: ‘לא ימין ולא שמאל הישרדות לפני הכל’ 🙂

        בברכה, שרגא פייביל הלוי קונקטאטור

          1. ועצתו של הרב יואל בן-נון: סיום דרכו הפוליטית של נתניהו ע"י סגירת תיקי 4000 ו-2000

            בס”ד י”א באייר תשפ”ב

            במאמרו ‘לא נעים – אבל אמרתי לכם, אבל לפעמים אין ברירה’ קובע הרב יואל בן-נון, שתיקי 4000 ו-2000 – נתבררו ככישלון גמור של הפרקליטות, ואם יש טיפת יושר בפריקליטות וביועמ”שית החדשה – עליהם לעצור את המשפט המביש ולאפשר לנתניהו לסיים בכבוד את דרכו הפוליטית.

            הרב בן-נון מקשר את הצעתו לעמדתו הידועה מכבר שנתניהו סיים את שליחותו ההיסטורית, ושעדיף היה לליכוד ולציונות הדתית לחבור אל ‘ימינה’ ו’תקוה חדשה לממשלה שבה כוחו של הימין חזק ושאינה נזקקת אנשי רע”מ והרשה”מ.

            מה שהבין הרב בן-נון שהניסיון לחסל את נתניהו באמצעים פסולים על ידי תיקים הזויים שמופרכותם הולכת ומתגלה מדיון לדיון – רק מחזקת את כוחו הפוליטי, מכיוון שהציבור הימני המבין היטב שאין בתיקים הללו ממש, ‘מבקש את נרדף’ ומתגייס לעזרתו, וכשתיפסק הרדיפה המשפטופוליטית – יחזור נתניהו ל’גודלו הטבעי’.

            בברכה, חיים שאלתיאל בלאו-וייס הכחלוני

            סגירת תיקי 4000 ו-2000 ההזויים – תביא לסדר היום בבית המשפט את תיק 1000, שבו מצבו של נתניהו פחות מזהיר שכן קיבל מתנות הסכומים נכבדים ממילצ’ן. גם אם לא נתן תמורה משמעותית וגם אם מילצ’ן הוא חבירו – הרי ערכן הגבוה של המתנות עלול להביא להרשעתו בהפרת אמונים. עצם העדויות שיישמעו בפרשה זו – לא ייטיבו לנתניהו בדעת הקהל, ויפריעו לו אם תתקיימנה ‘בחירות עכשיו’, וכך תהיה גם לנתניהו עדיף ‘לצאת בזול’ בעיסקת טיעון כלשהי..

            1. בשולי דבריו של הרב בן-נון אעיר, שאינני שותף לדעתו ש’נתניהו סיים את שליחותו ההיסטורית’. עדיין אינני רואה תחליף למנהיגותו של נתניהו. בנט וסער בתרגיל החבירה לשמאל כשהיה ניתן להקים ממשלת ימין מבוססת – רק הוכיחו עד כמה זקוקים אנחנו לנתניהו.

              מה שלענ”ד טעון תיקון אצל נתניהו הוא היכולת לעבוד בשיתוף פעולה עם בכירים בימין. אילו היה נותן לבנט ולסער תפקיד של שר בכיר שהם ראויים לו מבחינת נסיונם וכישוריהם – לא היו מגיעים לאותה שנאה תהומית שהביאתם ‘לחצות את הקווים’.

              צריך לענ”ד להביא בליכוד להנהגה של צוות מנהיגים בכירים המקבל החלטות מדיניות כקולקטיב שבו ה’יושב ראש’ הוא ‘ראשון בין שוים’. השיטה הישנה והטובה של ‘סיעות’ בתוך מפלגה המיוצגות בהנהגה בהתאם לכוחן בועידה.

              הפירוד בין הליכוד לבין בנט וסער, לא טוב לאף אחד. לא לרץ ישראל ולא למסורות ישראל.. וכמי שמעריך את מנהיגותו של נתניהו – הייתי שמח שסער בנט ושקד – יהיו יחד איתו. וכבר אמרו חז”ל ‘טב למיתב טן דו’ 🙂

              בברכה, חשב”ה

                  1. ואולי לאמץ את השיטה השוויצרית?

                    בס”ד י”ב באייר תשפ”ב

                    ואולי ייגמר ה’פלונטר’ התמידי של ‘משחקי כס’ אינסופיים, באמצנו את המודל השוויצרי שבו הממשלה ‘המועצה הפדרלית’ מכילה נציגים של כל המפלגות שבפרלמנט (‘האסיפה הפדרלית”) בהתאם לגודלן, וכולן יחד שותפות בניהול המדינה.

                    לפי החוקה, בוחר הפרלמנט בבחירה חשאית את חברי ‘המועצה המבצעת’, לכאורה יש מצב שרק חלק מהמפלגות תהיינה מיוצגות, אך ‘דה פקטו’ הגיעו השווייצרים למסקנה, שבמקום יריבות תמידית בין ‘קואליציה’ ל’אופוזיציה’ – עדיף שכל המפלגות, המייצגות את חלקי העם תהיינה שותפות בשלטון לפי כוחן, וכך נפתחת הדרך להבנות והסכמות, וגם חילוקי הדיעות נעשים עניינים הרבה יותר,

                    כשברור ומוסכם על כולם, שלא ניתן להדיר ו’להפיל לקאנטים’ אף חלק מהעם – אין ברירה אלא לתפקד ביחד. אם ‘בבזל יסדנו את מדינת היהודים’ אולי נלמד מהשוויצרים גם את שיטות הניהול? 🙂

                    בברכה, זיגמונד הרמן איש לווינגן

                    1. בעצם היה לנו משהו דומה

                      בעצם היה לנו משהו דומה. בקום המדינה היו לנו ‘מועצת העם’ שהיתה ‘הרשות המחוקקת’ ו’מנהלת העם’ שהיתה ‘הרשות המבצעת’.

                      במועצת העם’ היה ייצוג לכל המפלגות, אך ב’מנהלת העם’ היה ייצוג כמעט לכולם. אך חרות ומק”י הושארו בחוץ. היה ייצוג ב’מנהלת העם’ ל-89% ממפלגות ‘מועצת העם’.

                      כיום ש’מק”י’ היא כבר שותפה לגיטימית ב’ממשלת האיחוי והריפוי’ – ניתן אולי לחשוב על הסרת החרם גם מ’חרות’ 🙂

                      בברכה, זהא”ל

                    2. בס”ד ט”ו באייר פ”ב

                      כדאי לציין, שלעומת הבדיקות ב’זכוכית מגדלת’ של ההאשמות נגד נתניהו, ההולכות וקורסות במשפט – נקברים בצורה מסתורית חשדות פליליים שמעורבים בהם גנץ [‘פרשת ‘המימד החמישי’ החשודה בקבלת מכרז במרמה, ומשום מה ברור שיו”ר הדירקטוריון בני גנץ אינו חשוד]

                      וכן נקברה בנסיבות מסתוריות תלונתו של ארז צדוק על היעלמות מיליונים מכספי ‘הבית היהודי’, ללא אסמכתאות. התלונה נסגרה ע”י המשטרה והיועמ”ש ללא זימונו של בנט לתת עדות. ראו בכתבות: ‘ארז צדוק הגיש תלונה במשטרה נגד נפתלי בנט: “חשד לשימוש בכספי המפלגה לצרכים אישיים” (באתר ‘במרכז’); ‘המשטרה: “לא ניתן לערער על סגירת התלונה נגד בנט”‘.

                      בברכה, חיים שאלתיאל בלאו-וייס הכחלוני

                    3. על החשדות ההקבורים נגד גדעון סער – ובהם א. הפרדת היישוב כסרת סמיע בתמורה הצבעת התושבים ל’תקוה חדשה’. ב. התפנית בעמדתו של סער שהתנגד ללגליזציה של הקנאביס, ושינה את עמדתו בעקבות ערבות של 4 מיליון ש”ח למפלגתו של איש עסקים העוסק בקנאביס. ב. התערבות לקבלת דרכון לטובת מי שתרם לו בפריימריז – ראו בפסק דין של בג”ץ 502/22. ובכתבה: ‘חשיפת ערוץ 14: המדינה שיקרה לבג”ץ בפרשת גדעון סער ואוליגארף רוסי – בג”ץ מכשיר את השקרים ומונע חקירה’., ובדברי העותר יואב פרנק ‘המלאכים השומרים על סער’ (ביוטיוב)

                      בברכה, חשב”ה

  13. הצעה די מרגשת, יש לומר, מצד הציפיות שלה ממנהיגים ומאנשים, ועם זאת אני לא רואה נימוק כבד משקל שמצביע על נושא או נושאים שבהם הממשלה לא מתפקדת. תקציב העבירו, מה אי אפשר לעשות עכשיו, שגם ממשלת ליכוד כן תעשה? ששים המנדטים הם משענת רעועה אבל גם סוג של מאזן אימה, נכון, נדרשת פה הליכה לוליינית על חבל לא פשוט, אבל הסקרים שפתחו פער לא נתפס לגבי נתניהו והתאמתו לראשות הממשלה (46 אחוזים, מותיר את השאר הרחק מאחור) לא יאפשרו הצעה כזו.

    1. ההתאמה שלו לראשות הממשלה לא מצביעה על תמיכה בו לראשות הממשלה. אנשים עונים על זה אחרת, ובצדק.

      הממשלה הזאת לא יכולה לחוקק כלום, וצעדיה בכל תחום תלויים בתמיכה של מפלגה כמו רע”מ שלא תיתן תמיכה בגלל שאלות אל אקצה ושאר שטויותיהם. הם נכנעים לכל דרישה קפריזית של ח”כ אחד ומבזבזים את כספנו לרוח בגלל שהם רק 60 ח”כים. צריך לזכור שאפשר אולי לתפקד עם 60 ח”כים כשיש התאמה בהשקפות בין המרכיבים. אבל ממשלה כזאת ששם על נס את אי ההתאמה לא תוכל לתפקד. לא בכדי כל אלו שמתמצאים מעריכים שהיא על סף נפילה.

  14. הצעה נאיבית שמפספסת נקודה חשובה – החילוק בין פוליטיקה לבין אידאולוגיה. מבחינה אידיאולוגית ההצעה הזו עובדת, מבחינה פוליטית כלל לא. רוב מצביעי הליכוד הם קודם כל ביביסטים (פוליטית) ורק אחר כך ימין-מרכז (אידאולוגי). ההצעה הזו לא לגיטימית בעליל בעיניהם, ואגב – סמוטריץ בפועל מתפקד כאחד מהם.

    מעבר לזה, אם ביבי הולך אף אחד לא צריך לתת כלום ללפיד. מעבר לזה שלא נותנים למישהו ראשות ממשלה סתם מנחמדות, זה גם לא מוצדק. בלי ביבי לא צריך את בנט או לפיד, ויור הליכוד הבא יכול לעשות מה שהוא רוצה.

  15. אני מנסה להבין ולא מצליח.
    הרב עוסק בטור בסיבוב ובטיעון הפוליטי הראוי וזו בהחלט הצעה מעניינת ורעננה, מקווה שברעננה יקראו את הטור ויחשבו שוב מה ניתן לעשות למען העם.
    אבל עיקר חסר מן הספר, איך אומה שאמורה להיות אור לגויים מגיעה למצב מוסרי וערכי שפל כל כך ?
    ועוד דווקא החלק שנקרא דתיים וחרדים רבנים ואדמורים שאמורים להיות החלק המוביל של הערכים באומה, נהיו לאלו שבצד השפל ?
    וכי תורת ה’ לא אמורה להוביל אותנו ליותר טוב ?
    או לפחות כממוצע מוסרי שבין משפחות האדמה ?
    להיות דווקא הנחשלים מוסרית וערכית ?
    איך זה קורה ?
    אני מסתובב בשנים האחרונות ולא מצליח להבין לא את השפל המוסרי ולא פחות את החלק שבעם שהציפייה ממנו להיות יותר טוב דווקא הוא החלק הפחות בריא ?
    יש לרב כמה מילים מנחמות ?
    אולי לפחות כמה מילים שמסבירות את האבסורד ?

    1. אוונגרד הוא החלק בציבור שמהווה חלוץ בנושא כלשהו.
      נדמה לי שהסיבה היא שלדתיים יש אג’נדות, ובשמן ולמענן הם מצדיקים כל עוול. אם יש פושע מושחת שיקדם את התקציבים לחרדים ואת הכפייה הדתית הם יתמכו בו. וכך לגבי התנחלויות ומסורת יהודית. גם השמאל לוקה במגמתיות כזאת, אבל אתה צודק שזה קיים יותר אצל רבנים, ובפרט זה גם יותר כואב (לי) שם.

  16. בנט צריך להתפטר ולתת ליאיר לפיד את ראשות הממשלה. מה יקרה לאחר מכן, אם בנט יהיה שר ביטחון בממשלתו של לפיד (מה שיגרום להתרצות של עידית סילמן) או הקמת ממשלה עם הליכוד, או בחירות זה לא משנה. המשך ההתנהלות שלו כרגע זה פשוט ביזיוני. יאיר לפיד מתאים הרבה יותר להיות ראש הממשלה.

    1. לפיד ייתן לבנט להיות שר בטחון? _לי"ד)

      לי”ד – שלום רב,

      לפיד וגנץ יתנו לבנט להיות שר בטחון? הרי כל מוקדי הכח המדיני-בטחוני והכלכלי בממשלה זו – ניתנו לשמאל. לבנט ומפלחגתו הושארו תיקי הפנים והדתות. בדייוק מה שנתנו למפד”ל תחת שלטון מפא”י. במצב כזה כהונתו של בנט כ’ראש ממשלה’ היא ייצוגית בלבד. הדבר היחיד ששמחו לתת לו הוא הטיפול בקורונה, שכולם שמחו להיפטר ממנו.

      בברכה, שאלתיאל חיים בלאו-וייס הכחלוני

  17. לשמאל היה ראש ממשלה אבל התחילו חקירות נגדו.
    שוב רק חקירות מיד הטיסו אותו על טיל.
    (‘לטובת’ עשור לנתניהו)
    נראה שהשמאל מתוקן והגון יותר מהרבנים שממנים שוב ושוב ומסיתים בעד נאשם השוחד מרמה והפרת אמונים.

    1. השחיתויות של אולמרט היו ידועות לפחות עשור או עשור וחצי קודם שהחלו החקירות נגדו. (אני ידעתי זאת עוד כשעבדתי במשרד מבקר המדינה. כל פקיד ממשלתי זוטר ידע לספר לי כיצד “אולמרט לוקח שוחד בקלות”). אבל השחיתויות הללו לא הפריעו לפרקליטות ולמשטרה, כי אולמרט מיצב עצמו “בצד הנכון” ואותרג.

      הטעות של אולמרט הייתה שאחרי שנות שחיתות רבות שבהן “עליזה מכרה לקבלנים יצירות אומנות” במאות אלפי ש”ח (שחובבי האומנות הנלהבים הללו השליכו לפח מחוץ לביתו של אולמרט) הוא האמין שקנה לעצמו חסינות מהותית, ואז עשה את טעות חייו. הוא מינה את פרופ’ דניאל פרידמן לשר משפטים, ומבחינת הפרקליטות זה היה סדין אדום. בתחילה, כמו שפרידמן מספר בספרו (“הארנק והחרב”) ניסו לתפור את פרידמן והחקירות נגדו הגיעו כמעט עד לגננת שלו. אבל מה לעשות, נגד פרידמן לא מצאו שום דבר ואז, בלית ברירה, נאלצה הפרקליטות ללכת על ראשו של אולמרט עצמו, למרות שידעה שהתוצאה עלולה להיות הפלת הממשלה. מילא, אמרו שם בפרקליטות, בביבי נטפל אחר כך…

      אה, ולמה אולמרט התפטר? כי חשב שזה יציל אותו ממאסר. זה כמעט הצליח לו, עד ששולה (שהוא הפך אותה לשפחתו לענייני שחיתות) החליטה שהיא לא תלך לכלא לבד, ויפתח ה’ את פי האתון… (גורם נוסף שעזר לו הוא מותו של עד המדינה נגדו לפני שהחלה החקירה הנגדית).

      הפרקליטות הייתה בטוחה שביבי כלל לא יגיע לבית המשפט וימהר לסגור עסקת טיעון שתותיר אותו מחוץ לפוליטיקה, אבל גם מחוץ לכלא. אף אחד שם לא צפה שהוא ינהל מאבק הירואי שכזה ויפורר את כתב האישום לננו-חלקיקים, כפי שקורה מאז שהחל המשפט. (ממליץ לעקוב, למרות הטרחנות שבדבר).

      1. בקיצור: ביבי הוא אדון הכל, הכרח המציאות, היה הווה והיה, אין עוד מלבדו, ואותו ורק אותו ראוי לעבוד. הצמצום אינו כפשוטו, לית אתר פנוי מיניה. ואלו שרודפים אותו הם אנטיכריסט שמתנגדים להופעת כיסא ה’ בעולם.
        רק שכחת להוסיף שאינך ביביסט ובכלל לא הצבעת לו (כמו צביקה בר לב, עמיתך לחסידות).
        צר לי, אבל זה כבר באמת מעורר רחמים.

        1. רחמים אני מבקש רק מבעל הרחמים מוכתר בתליסר מכילתין דרחמי, ולא משום בר אנש.

          מה שמעורר רחמים (או בוז) הוא המבט הצר ושטוף השנאה שלך על הפוליטיקה הישראלית, המזכיר את האנטלקטואלים המערביים ש”נפעמו” מבשורת המרקסיזם ומ”הישגי” המהפכה הבולשביקית, ושום עדות מהמציאות המזוויעה במדינות גן העדן הסוציאליסטי לא גרמה להם ולו להרהור שני. (הזכרתי לעיל את ברטרנד ראסל, אבל הוא ממש לא היה חד-בדרא בעניין זה. לכבודם טבע לנין את הביטוי “אידיוטים שימושיים”).

          מכל הקשקוש שכתבת, הדבר היחיד שנכון הוא שמעולם לא הצבעתי לליכוד בכלל ולביבי בפרט. (איני חבר בשום מפלגה). יש לי ביקורת רבה עליו (למשל, על הסכם חברון, כניעתו למאיר דגן וביטול פעולה מתוכננת באיראן, כניעתו לגנגסטרים המשפטיים ועוד), אבל כל מי שניחן במינימום יושרה לא יוכל לשלול ממנו את הישגיו הפנומנליים (והפעם באמת!) בכלכלה ובשיקום מעמדה הבי”ל של ישראל. לדוגמא: כשביבי התמנה לשר האוצר (מהלך ציני של שרון שקיווה לקבור אותו שם) מדינת ישראל עמדה על סף חדלות פירעון והיה חשש שלא תוכל לשלם עבור חיטה (!). בשבועות האחרונים התבשרנו שהתוצר לנפש בישראל עבר את זה של גרמניה (את איטליה ובריטניה עקפנו מזמן). נתניהו הצליח להוריד מסדר היום העולמי את “הבעיה הפלשתינית” וחתם ארבעה הסכמי שלום היסטוריים והיה קרוב כפסע לפריצת דרך היסטורית לא פחות עם סעודיה. אבל כל זה לא חשוב, כי מהנדסי התודעה קבעו שהוא “נהנתן” (לעומת בנט ולפיד הסגפנים) ו”מושחת” (לעומת בנט ולפיד נקיי הכפיים).

          וממך למדתי שמי שמסיט את הדיון ללעג ושנינות דה-לה-שמאטע מעיד שנסתתמו טענותיו.

    1. אנחנו מסכימים על זה שאי אפשר לנהל ממשלה תחת סחטנות של אנשים או מפלגות. אנחנו לא מסכימים שהבעיה היא הציונות ומלחמה על המדינה. אלו דמגוגיות ביביסטיות. הבעיה אינה עבאס אלא ממשלה של 60 ח”כים שנתונה סחיטה של כל ח”כ. הבעיה היא ניר אורבך ועמיתיו האופורטוניסטים בימינה שסוחטים בדיוק כמו עבאס.

  18. ההצעה של הרב מיכי מחייבת יציאה מן הצודק ומן הצדק האג’נדי, מן המשחק המטופש שנכנסנו אליו “שמאל” ו”ימין” (מקביל ל”כן ביבי” ו”לא ביבי”) וראיה כוללת של טובת ישראל בנסיבות העניין. למעשה היא קוראת לרגע של אמת ומבחן, עד כמה אנחנו מוכנים לוותר לטובת המשך פעילות תקינה, תוך הזזת הטריגר שמעוות את הכל. הוא מחייב וויתור על ה”חלומות הרטובים” של כל מגזר, הראיה המצומצמת דרך משקפי העסק המגזרי (להט”בים, יו”ש, חרדיות, וכו’) למען משהו שהוא גדול יותר – עם ישראל.
    האם זה עדיין אפשרי בדורנו?

    1. כפי שכתבתי, ההצעה הזאת צריכה להיבחן בשלושה מישורים. לדעתי קבלתה היא הכרח המציאות, אבל כאן ספק רב אם האנשים שם יהיו מוכנים ומסוגלים לקבלה. אבל עצם העלאתה תתרום לבנט גם במישור הפוליטי, גם אם היא תידחה. לכן לדעתי להעלות את ההצעה אינו עניין נאיבי שכן המטרה אינה בהכרח שהיא תתקבל (זה היה מאד רצוי).

  19. הרב מיכי,
    אני חושב שבגלל עיסוקך החשובים אתה ממעט לעקוב אחרי הנעשה בפוליטיקה ברמה יומיומית. כמובן שאין בכך כל דבר רע, אני לצערי קצת (או הרבה) ‘מכור’ לפוליטיקה והייתי שמח להפסיק.
    בכל מקרה זה גורם לכך שאתה מתבסס על הנחות שאינן נכונות לגבי פוליטיקאים, מחוסר היכרות מספקת. אני שותף מלא לדעתך על ביבי (כולל הימניות המפוקפקת שלו וכל שאר המעלות), אבל לגבי מפלגות הימין לכאורה שנמצאות בממשלה יש לך טעות חמורה. מי שעוקב אחריהם באופן הדוק רואה בקלות שכל הימניות שלהם היא אחיזת עיניים והרבה יותר נוח ונעים להם לשבת עם לפיד והעבודה מאשר עם הליכוד (ובלי קשר לביבי). קשה מאוד לא להתפתות לומר שבסופו של דבר מדובר הרבה יותר על סוציולוגיה מאשר על עמדה פוליטית.
    לכן בנט בחיים לא יעזוב מרצונו, ולכן צריך להבין שעם כל הסלידה מביבי (ויש ב”ה לא מעט), הם עדיין רמאים גדולים יותר ואין להם שום אינטרס ב’ימין’ כל עוד זה לא יביא להם קולות,

      1. הרב, רצ”ב טקסט שפרסם הבוקר מתן כהנא.
        לא נכנס לצודק או לא צודק,זה לא הנושא.
        שאלה אחת: האם לדעת הרב זהו טקסט ימני? ואני מתכוון בעיקר לחלק של נתינת האמון.
        (רק שניה לפני, כרקע, מזכיר שמנסור עבאס לא מגנה פיגועים כבר תקופה, משתתף בהפצת העלילות על מעשי ישראל בהר הבית [עלילות שהן כידוע הרקע לפיגועים האחרונים], ומכפיף בפועל את המדיניות הישראלית בהר הבית למלך ירדן)
        https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=451674280095837&id=100057598052804

        1. מילה בסלע. השאלה האם זה ימני, תלויה בהגדרות. לדעתי כן. לגמרי. עבאס לא שינה נרטיב, ומי שמצפה שמישהו מהם יעשה זאת אינו ימני אלא טיש, כפי שכהנא כותב. השאלה מה לעשות במצבהנתון? בדיוק מה שהוא מציע ושגם ביבי והליכוד ניסו לעשות ללא הצלחה.
          הוא לגמרי ימני לדעתי כי הטיפול במתפרעים ומחבלים צריך להיעשות ביד קשה. הוא גם נכד וויתורים לפלבטינאים במישור המדיני בטחוני. הוא כן בעדשינוי היחס לאזרחי ישראל הערבים למרות הנרטיב ההזוי שלהם. למהסה לא ימני? ימני זה מישמצפה מהם להפוך את עולם? זה אידיוט לא ימני. מי דרוצה לזרוק את כולם לים? אפילו בן גביר לא מקדם את זה. אז מה אמור לעשות ימני? להמשיך להחרים אותם ולהשאיר אותם בידי מנהיגות קיצונית ולא פרגמטית? זה הביא אי פעם תוצאה כלשהי? זה רק מדרדר את המצב.
          אגב, בטווח הארוך רק חיים בשיתוף וערבוב יכולים אולי לשנות את גישתם, אם בכלל. כשפוגשים אנשים בגובה עיניים ומכירים אותם אישית, נוצר קשר ואמפתיה שלא נוצרים באלף משאים ומתנים. זה מה שקרה למתן כהנא ולעבאס, כי הם נפגשים ופועלים בשיתוף.
          הציפיה הימנית הריאלית היא לפרגמטיות ולא למהפכות אידאולוגיות. במקרים רבים אחרי המעשים נמשכים הלבבות.
          אז הנה, טקסט שמאלני ממני.

          1. אגב, מי שהכפיף את הר הבית למלך ירדן זה ביבי בהסכם מ-1994. זה מעוגן בהסכם פורמלי מדיני שביבי אף הרחיב אותו. ראה בתכניתו של גיא זוהר ‘מהצד השני’ מאתמול.
            אז ביבי ימני?

              1. מי שחתם על ההסכם עם ירדן היה רבין (נכון שהליכוד תמכו), ובהסכם לא הוכפף הר הבית לירדנים אלא נכתב שישראל מכירה ב”תפקיד המיוחד” של ירדן בקשר למקומות האלו, ניסוח עמום מאוד ולא בטעות.
                גם בכתבה של גיא זוהר מאתמול שלינקקת ניכר שהתקדימים היו ספורדיים וקצרים בהרבה, וגם הוא התייחס רק לעניין הדגל, לא כיחס כללי.

                לגופו של עניין, הציפייה הימנית היא לא ליפול במתק שפתיים של מנהיגים איסלמיים, ולתת הטבות רק בתמורה למעשים בשטח ולא לדיבורים. זה הלקח מכל הפרעות מתרפט ועד לפרעות בשנה שעברה, כולל הסכם אוסלו באמצע.
                עוד לקח חשוב משם הוא שלפחות בקשר לפלסטינים התאוריה של התמתנות כתוצאה מהיכרות אישית לא תופסת, ד”ש מהעיר שלך בשנה שעברה ומתרפט ומאינסוף פיגועים.

                כשמנסור עבאס בפועל מחמם את הגזרה עם עלילות דם, ופוגע בריבונות המדינה בהר הבית, זה לא פרגמטי ולא נעליים. פרגמטי זה ערבי שיחשוב שצריך להגיע לפשרה אבל בינתיים לא לגיטימי לרצוח יהודים או לעודד זאת בפועל או בהימנעות.
                אין הרבה כאלו, אבל הפתרון הוא לא לדמיין מה שלא קיים. הפנטזיות האלו על מנהיגים מתונים הביאו עלינו את אוסלו. מה שיכול להביא אולי מנהיגים כאלו הוא יאוש ערבי מהסיכוי לזרוק אותנו לים, ועכשיו כולם צריכים לענות בכנות האם צירופו של עבאס לקואליציה מקרב את היאוש הזה או מרחיק אותו.
                ואני עוד לא מדבר על מה יקרה במקרה שיש צורך במבצע צבאי, ואחד מהשיקולים של ראש הממשלה יהיו אם הקואליציה שלו תחזיק מעמד, כי הוא צירף מישהו שבבירור תומך בצד השני.

                אלו העובדות.

          2. בקבוצת ווטסאפ של עיתונאים דתיים שאני חברה בה תקפו רוב החברים (לא כולם) את הפוסט המצוין הזה של מתן כהנא, ואנוכי שפשפתי את עיניי: מה נהיה פה, האם כל הימנים הפכו לפתע איתמר בן גביר? זה ייגמר במלחמת אחים, אחר כך יחפשו אשמים, ואני מודה שבהחלט יש לי כמה רעיונות לאשמים האלה.

            1. לפי הצעתם, ימין זהמי שעובד מהבטן ולא מתייחס לעובדות ושיקולים הגיוניים. הרי לך קונצנזוס מופלא בין הימין לשמאל בעניין אחד: מיהו ימני.
              כרגיל,כשיש קונצנזוס פירוש הדבר שכולם טועים. בעיניי ימין זה מי שעובד עם הראש והשמאל עובד עם הלב/הרגש. זו קביעה עקרונית לא תיאור המציאות כמובן. במציאות כולם מהבטן.

  20. החלוקה הקיימת בממשלה היום אמיתית וחוץ מרעם שנכנסה על תקן של לשון מאזניים הקואליציה הומוגנית בדברים החשובים באמת.
    הקואליציה מייצגת את חצי העם שמשרת, לומד, עובד, משלם מיסים ומאמין במימשל דמוקרטי וזכויות פרט.
    האופוזיציה חוץ מכמה חריגים מייצגת את חצי העם שלא משרת, לא לומד, לא משלם מיסים וסולד מדמוקרטיה וזכויות פרט.
    ברור לכולם מה העמדה של שס ואגודה בכל הנושאים לעיל.
    אם מסתכלים על מפלגת ‘הציונות הדתית’ רואים אוסף משתמטים (כל חברי המפלגה יחד שירתו בצבא פחות ממירב מיכאלי שהיא הסמן השמאלי בממשלת בנט )
    אם ממשיכים לבדוק את ההבדל בין בוחרי בנט לבוחרי סמוטריץ רואים שלימינה הצביעו העשירונים העליונים הייטק, רופאים, בעלי מקצועות חופשיים ואילו מציעי סמוטריץ הם עשירונים תחתונים מקבלי קצבאות…

    מצביעי הליכוד ברובם הם אוכלוסיה בשלבי מעבר למודל החרדי-סמוטרצי שבעוד דור יחיו על קצבאות.

    לעומתם בוחרי תקווה חדשה הם שוב עשירונים עליונים – מקצועות חופשיים, רופאים, הייטק …
    בקיצור – תיאוריית ישראל הראשונה מול ישראל השניה שאבח גנב מהשמאל הפרוגרסיבי בארהב (critical race theory )

    1. והמסקנה הדמוקרטית: לתת את זכות הבחירה רק לעשירונים העליונים!

      לגבריאל – שלום רב,

      והמסקנה המתבקשת” רק לעשירונים העליונים, צריכה להיות זכות הצבעה? כך יסולקו מהחיים הפוליטיים ביבי וניר ברקת דיכטר ושטייניץ,ודומיהם – שכולם בטלנים, משתמטים ונבערים מדעת…

      בברכה, אולג אריך פלוטוקרטסקובסקי

      1. איפה כתבתי דבר כזה?
        בוודאי שגם למי שהשתמט משירות צבאי, שלא עובד ולא משלם מיסים יש זכות להצביע כמה מיסים ישלמו העובדים וכמה קצבאות יתנו לו.
        בישראל גם לרוצח, אנס, שודד וגנב יש זכות להצביע ואתה מוזמן לבדוק איזה מחנה מקבל 90 אחוז מקולות האסירים…

        עכשיו אשמח להסבר מלומד מה הקשר בין השקפה ימינית לבין חלוקת קצבאות?
        איך זה שתאורית הגזע הביקורתית של השמאל הפרוגרסיבי היא האידיאולוגיה הרשמית של ‘מחנה הימין’ ?

  21. השלום לרב מיכי.
    אני מהמיעוט שהצביע לבנט, ומצדיק את הנוכלות בגלל האלטרנטיבות.
    המחנה של ר”ב (רק ביבי) משוכנע שמחנה רל”ב) דרדר את המצב ל”אין מוצא” דהשתא.
    ולכן אם יש היתכנות מוסרית להצעתך, היא חייבת בתשובת המשקל.
    כשם שמזיזים את ביבי כך מתפטרים כל ראשי מחני רל”ב מעמדות השלטון שלהם.
    ונפגשים בבחירות הבאות.
    מה דעתך?

    1. הבעיה אינה רק ביבי או רק לא ביבי. הבעיה היא ביבי עצמו.
      לכן מדובר כאן בדרישה שאינה עוסקת בצודק אלא ביחסי הכוחות. בנט יציע לליכוד ראשות ממשלה תמורת ויתור על ביבי. הוא מוותר על ראשות הממשלה אז גם הם צריכים לוותר על משהו. לכן זה גם הגון. אמנם אם הליכוד יעמיד דרישה נגדית שיתפטרו כל ראשי הרל”ב, יצטרכו לדון בזה ולהגיע להחלטה. זה יהיה משחק השפן.

    2. בס”ד י’ באייר פ”ב

      השתא דאתינן להכי שכל המחלוקת היא האם ‘רק ביבי’ או ‘רק לא ביבי’, הרי שבשתי מילים – רק ביבי – יש הסכמה מליאה בין שני המחנות, וכל המחלוקת היא רק לגבי המילה ‘לא’.

      ואם כן למה להעיף את ביבי ואת יריביו, שכולם אנשי מעשה מוכשרים? נעשה רוטציה:L שנתיים יכהן איש ממחנה ‘רק לא ביבי’ ושהתיים יכהן איש ממחנה ‘רק ביבי’.

      למשל, במחנה ‘רק לא ביבי’ תהיה רוטציה בין בנט ולפיד, ולכן במלאת שנה לבנט, יחליף אותו לפיד לשנה, ואחר כך יהיה ביבי ראש הממשלה לשנתיים הבאות, וחוזר חלילה עד ביאת גואל צדק בב”א.

      בברכה, ר”ק לאביבינגר

      כיוון נוסף אפשרי הוא לאחד את ‘ביבי’ ו’לא ביבי’ ל’בילבי’, ולמנות ראשת ממשלה חזקה שתדע לגשר בין שני המחנות, ולהיות בפנים ובחוץ גם יחד, ומי לנו דומה ל’בילבי’ יותר מעידית סילמן, ובלצ”ג 🙂

      1. פיסקה 2, שורה 2
        … ושנתיים יכהן איש…

        הערה:
        הצעתי למנות את ‘בילבי’ לראשת הממשנה, מותנית בהסכמותיהם, הן של חכמי התורה והן של חכמי השורא

  22. אני לא מצליח להבין למה לדעתך האשמה של התיקו הפוליטי מוטל על נתניהו ולא על סער או ליברמן?

    יש כאן שני מפלגות, הליכוד עם 30 מנדטים ותקווה חדשה שמגרדת את אחוז החסימה, למצביעי הליכוד יש רצון לראות דווקא את נתניהו בשלטון ולא שום אדם אחר ותאמין לי שיש להם סיבות טובות לכך. מצד שני מצביעי תקווה חדשה לא רוצים לראות את נתניהו בשלטון (מסיבות עאלק ערכיות, כמו ‘מריבות אישיות עם נתניהו’). לדעתך הרצון של מצביעי סער סופר לגיטימי, ערכי, מוסרי, ליברלי, וכו’ ומי שצריך להתפשר זה מצביעי הליכוד.

    אולי תסביר לי למה?

    1. לא אמרתי שזו אשמת ביבי. אמרתי שזו אשמת הביביזם והאנטי ביביזם. הוויכוח הוא סביב ביבי ולא בנושאי מהות וזה מה שיוצר את התיקו. הצעתי שידרשו את הסתלקותו כתנאי, וזה יפתור את הפלונטר הפוליטי. אמנם העירו כאן למעלה שגם הוא יכול לדרוש את התפטרותם וגם זה יפתור אותו. ועל כך עניתי שבנט מוותר על התפקיד אז הליכוד יוותר על ביבי. ברור שאם אתה חושב שביבי הוא לגיטימי (לא כמוני) אז המצב הוא סימטרי.

  23. שלום הרב.

    יש כמה נקודות לא ברורות לי בדבריך ואשמח לתגובתך.

    1. בבחירות האחרונות הצבעתי לבנט משתי סיבות. הראשונה, משום שחשבתי שהוא מכיר היטיב בקונפליקט הפוליטי שנוצר, ובאמת רוצה ואולי גם יכול בפיתרון.
    הסיבה השנייה, משום שחשבתי שראש ממשלה הוא לא יהיה, אבל טוב שכך.

    (בעבר, זו גם הסיבה שהצבעתי לפייגלין, אבל לא לגנץ.)

    2. האם נכון לומר שהמכשיל העיקרי בהקמת הממשלה הוא דווקא סמוטריץ שלא רצה את רע”מ בממשלה? הרי אם הוא היה נותן את הסכמתו היתה קמה ממשלה נפלאה שמייצגת את רוב האוכלוסייה.
    חרדים, ימין חילוני, ערבים וימין דתי.
    בנוסף, היינו מרוויחים גם את המשך התהליך של הסכמי אברהם בהובלת הימין.

    3. אחרי הסירוב של סמוטריץ (לא ברור לי למה) אם נטען שנתניהו היה צריך לאפשר לנציג אחר בליכוד להוביל, כנגד זה אטען שההנחה שלי שהציבור שהצביע לליכוד עשה זאת כי רוצה בדווקא את נתניהו. משום שהם חושבים שהוא החכם מכולם. וכנראה נתניהו עצמו גם חושב כך ולכן לא אפשר להחליף אותו.

    4. על מה מתבססת ההנחה הפשוטה בדבריך שנתניהו מושחת? האם בגלל כתבי האישום?
    האם רק כי זו התרשמותך? האם בגלל שבגד בגנץ או כולם יחד?

    אם בגלל כתבי האישום. אטען שהאמון שלי במשטרה והפרקליטות לא גבוהה במיוחד. עיין מקרה זדורוב, גל הירש ובטח יש עוד.
    יותר מכך, התיקים של נתניהו עצמו חלקם כבר קרסו. ואפילו תיק בזק הוט ששם הוא חשוד בשוחד ועכשיו עוסק בו בית המשפט, מתערער לחלוטין ע”י פילבר העד הראשי.
    בנוסף, גם השופטים עצמם לא האנשים הכי ישרים (עיין בכתבות התחקיר של קלמן ליבסקין.)
    אם כך, נכון יהיה לומר שגם התקשורת המסקרת בעצמה את האשמות על נתניהו נגועה באותה חוסר יושרה?

    5. מדוע לבנט נסלח על הבגידה בימין עקב הקונסטלציה שנוצרה, אבל לביבי על הבגידה בגנץ לא?

    6. בעבר כתבת שאתה לא מצביע בבחירות כי לדעתך טיעון “הרע במיעוטו” לא מספק. זה נכון?

    תודה מראש.

    1. 2. לא. הייתה קמה ממשלה שלא מייצגת את המרכז שלא היה מצטרף ואת הימין שלא רצה את ביבי. הקואליציה שהייתה קמה הייתה בערך במספר של הנוכחית (שישים וקצת ח”כים).
      3. זו היפותזה שאין לה בסיס. אני מניח שרוב מצביעי הליכוד היו תומכים בו גם אם היה ראש אחר לליכוד. כך גם יהיה אחרי ביבי (בהנחה שאינו בן אלמוות). אבל גם אם אתה צודק, הציבור הזה הוא 29 ח”כים ולא רוב הציבור. הסברתי זאת בטור.
      4. גם כתבי האישום וגם העובדות שלא בוויכוח לגבי המתנות והנהנתנות שלו.
      5. שאל את מי שלא סלח לו. אגב, לא זכור לי שהיה שם אילוץ כלשהו שבגללו בגד בגנץ. הוא סתם שקרן גם ללא שום צורך. כולם אמרו לגנץ מראש שהוא לא יהיה ראש ממשלה, עוד הרבה לפני שידעו אם תיווצר או לא תיווצר קונסטלציה חדשה. ביבי לא יודע לאיית את המילה ‘אמת’. נדמה לי שהוא מעודו לא שמע עליה.
      6. זה נכון בסיטואציות רבות. כתבתי על כך בטור 189.

  24. יש בהחלט תיקו פוליטי. ההתנגדות לביבי היא התנגדות לרוב היהודי. הם חושבים שאם הוא יזוז הרוב היהודי יפול. הם לא מבינים שאנחנו מחזיקים אותו ולא הוא אותנו

  25. לא ברור לי מדוע אתה מתעקש לשרוף את המוניטין שלך כפילוסוף סוג ב’ רב סוג ג’ ופיזיקאי סוג ד’, כדי להיות פרשן פוליטי סוג ז’
    בעצם אולי החלטת להפוך לנערת עידוד בנטיסטית בסגנון כספית וורטר ושות’ – בזה אתה דוקא מצטיין.

  26. אני חושב שהתיקו הפוליטי שיש היום הוא בין המחנה המאמין (דתי או מסורתי),למחנה שלא מאמין (חילונים, ודתיים דוגמתך שחושבים שיש להם הוכחות, כתבתי לך פעם לדעתי זו לא אמונה). החלוקה הזו היא הדבר הכי חשוב לכל מחנה, ולכן ההגעה לפשרה כל כך קשה ולא נראית באופק.

    1. מבריק. החילונים ואני ועוד שניים נגד הדתיים. “חצי בחצי”, כמאמר הגששים. אז המפלגה שלי ועוד שניים היינו לשון מאזניים בין החילוניים שלא מאמינים לדתיים. וואו, אני הולך עכשיו לסחוט את בנט.
      אני מניח שהשטות הזאת שכתבת כאן נועדה רק להבהיר את דעתך עליי ועל שכמותי. הנה, דנתי אותך לכף זכות.

      1. לא חושב שאי פעם כתבתי משהו שלא ענית עליו “שטות” בתוספת הקנטות, בלי תגובה עניינית. כמעט כל דיון בינינו מסתיים בסופו של דבר במיצינו, בלי שמיצינו ובלי לענות על שום דבר שאני מעלה – זה הדבר היחידי שבאמת יש לי לומר עליך ועל הדיונים איתך. לגבי מה שכתבתי אני כמו תמיד מתכוון ברצינות. אם תסביר את הכוונה במשפטים ‘החילונים ואני ועוד שניים נגד הדתיים. “חצי בחצי”, כמאמר הגששים. אז המפלגה שלי ועוד שניים היינו לשון מאזניים בין החילוניים שלא מאמינים לדתיים. וואו, אני הולך עכשיו לסחוט את בנט.’ אז אוכל להגיב. אם לא תסביר מה שטות במה שכתבתי, כמו תמיד לא אוכל להמשיך לנהל דיון אמיתי.

        1. ייתכן שהמסקנה היא שאתה תמיד כותב שטויות (אני מהמר שאתה עושה זאת בניקים שונים, אז שים לב שאני רואה הודעות של אנשים שונים ומגיב תמיד אותו דבר, ודווקא אליך. מה המסקנה המתבקשת?). אני כבר לא זוכר את ההודעות הקודמות (וגם לא קושר את הניקים זה לזה), אבל כאן כתבת דבר אווילות מובהק, ואיני רואה מה צריך להסביר כאן. אבל לבקשתך אעשה זאת בקצרה.
          אתעלם לצורך הדיון מהזיהוי המטופש שאתה עושה בין אמונה לאווילות (זו אולי הודאת בע”ד). אפילו אם אקבל אותו לצורך הדיון: כמה דתיים ‘שכליים’ (כלומר דתיים, ולא אתאיסטים עם חוויות רליגיוזיות כמוך) כמוני יש בקואליציה של בנט (אם אפשר לציין שמות בתשובתך)? כמה כאלה יש בארץ? אני מניח שבין 3 ל-10 אנשים בערך. זה באמת מה שמאזן את התיקו הפוליטי? אם אתה באמת צריך הסבר מדוע זו שטות, כנראה שהדיאגנוזה שלי בתחילת ההודעה הייתה נכונה.
          נדמה לי שמיצינו. 🙂

          1. לא רוצה לפתוח שוב את הדיון אחרי ש’מיצינו’, ובנוסף איני דוגל כלל בעמדת המחבר (שהתיקו הוא תוצאה של חלוקת המחנות בין הדתי ובין החילוני), אבל אני לא בטוח שהבנת אותו עד הסוף (או שאני לא הבנתי את טענתך, מה שמזכה אותי בכרטיס כניסה להיכל התהילה של ‘כותבי השטויות’). לענ”ד הוא לא התכוון לטעון שאתה ושכמותך הם לשון המאזניים של התיקו הפוליטי, אלא עיקר טענתו הייתה שהסיבה שאין פשרה בין שתי המחנות היא בגלל שהמחלוקת טעונה מאוד מבחינה אידאולוגית, וכל פשרה מתומחרת במחיר גבוה מידי מכדי שאחד הצדדים יהיה מוכן לשלם אותו. הסיבה שהוא הזכיר אותך ואת שכמותך להבנתי, היא בגלל שהוא היה צריך לתרץ איך יכול להיות שאתה משתייך למחנה ה’לא נכון’ לשיטתו. (אפשר להתווכח כמובן על עצם העובדה הזו, אבל זה כבר משהו אחר).
            לסיכום, גם אם זו לא הטענה הכי מתוחכמת, לא משוכנע שהיא עד כדי כך מופרכת.

            1. למוישה, ברור שהתכוונתי למה שאתה כתבת. המסקנה היחידה שלי מכל המקומות שזכיתי לתגובה של שטויות והבלים היא שבעל האתר לא מסוגל להקשיב ולקרוא מה שכותבים לו. תמיד אני מנהל דו שיח עם חרש – מומלץ לו לקחת לתשומת ליבו.

      2. אין ‘תיקו’ בציבור היהוד. יש רוב ברור לכיוון המסורתי-לאומי. השמאל נסמ על הערבי ועל ‘עריקים’ מימין ש’נימוקם עימם – שנאה אישית לנתניהו? ניסיון למצוא חן בעיני ה’אליטות’ שנתניהו מהווה לגביהן סדין אדום’? ואולי הסתבכויות ש’מדיניות נכונה’ תביא להם ‘איתרוג’…

        בברכה, חשב”ה

  27. אני לא מצליח להבין את הטיעונים.
    מה לא ברור בכך שאנשים רוצים את ביבי למרות מגרעותיו מכיון שהוא סמל של מאבק בפרקליטות?
    עדיף להרבה אנשים שיישאר תיקו פוליטי, ולא להפסיד במלחמה על עתיד המדינה.
    אם את ביבי יצליחו עכשיו להכניע, אז אף מנהיג ימני כריזמטי אחר לא יהיה מוגן אף פעם

  28. נקודת מבט נחמדה, רק חבל שמנותקת מהמציאות.
    בעוד שאתה מגדיר את מה שתוקע את המצב “ביבי וכנופיית מלחכי הפנכה שלו”.
    העניין הוא שאחוז מאוד גדול (משתנה בין הסקרים השונים) – רוצים את ביבי (!) כראש ממשלה.
    כן, הם רוצים את ביבי, כי הם מעריצים את אישיותו, כי הם בבונים, כי הם מלחכי פנכתו – אבל הם רוצים אותו.
    כן, הוא (על חוזקותיו, חולשותיו ובעיותיו) מי שחלק עצום מהציבור רוצה.
    אז מה פשר ההצעה שביבי ילך הצידה? איזו מן הצעה מנותקת מן המציאות זאת?

השאר תגובה