האם להב"ה הוא ארגון גזעני? (טור 484)

בעקבות הטור הקודם שעסק בליברליזם שפוי מול פרוגרסיביות, חשבתי להוסיף עוד טור שמתבונן בצורה דומה על גזענות. הטריגר היה סיפור משעשע (ראו גם כאן) על תחרות הסיפור הקצר של ארגון להב"ה (עמותה בעלת מטרות ספרותיות ואמנותיות מופשטות. חלק מתופעת הניו אייג'), שקראתי לפני כמה ימים. לאחר מכן חשבתי שאולי הכתבה הזאת היא עצמה הסיפור הזוכה מתחרות הסיפור הקצר של הארץ. גילוי נאות, בני יוסף זכה בעבר בפרס מטעם להב"ה על סיפור קצר משלו. אין צורך לומר שגם הוא עשה את זה בשביל הקטע, אבל משום מה זה לא פורסם בתקשורת. אולי הארץ, שהוא דמות המראה של להב"ה משמאל, לא התעניינו מספיק בסיפורים שלא מתאימים לאג'נדה.

הסיפור הקצר ומשמעותו

נועה שטרן שלחה סיפור סמי אירוטי (זה התיאור בהארץ, לא קראתי) שמתאר בחור יהודי שנישא לגרמניה ומתברר שהיא נכדה של היטלר. הסיפור זכה בפרס השני בתחרות "תשכנעו אותה", ונמצא כמועיל למאבקו הצודק של הארגון בנישואי תערובת. נועה שטרן, כפי שמספר לנו בהתלהבות עיתון הארץ, תרמה את סכום הפרס לשילוב נשים פלסטיניות בשוק העבודה. ארגון להב"ה בתגובתו בהחלט שמר על פאסון, והסביר שאין לו בעיה עם המניעים והוא עוסק רק באיכות הסיפור ובתרומתו למאמץ המלחמתי שלהם, ובמובן הזה נועה שטרם זכתה בדין בפרס. יפה להם.

איני מתכוון לעסוק בתחרות האמנותית היפה והטהורה הזאת או באנקדוטה שתיארתי, אלא להשתמש בהן כטריגר לדיון בגזענות. אמנם בעבר עסקתי לא פעם (ראו למשל בטור 10, ובעיקר בטור 445 וגם 449) בהגדרת הגזענות, ואפילו הגעתי למסקנה שאין באמת ערך שלילי כזה (הוא בדרך כלל משקף או טעות עובדתית או ערך שלילי אחר). בכל זאת, ואולי דווקא בגלל זה, חשבתי שיש בנותן טעם לדון האם ארגון להב"ה וענפיו השונים ('כך' והמסתעף) מבטאים עמדות גזעניות, והאם יש בכך פסול.

לעצם הקושי

לכאורה ארגון להב"ה פועל לקידום ערך הלכתי שאינו שנוי במחלוקת: איסור נישואי תערובת. מעבר לאיסור ההלכתי, קשה להכחיש שחז"ל והפוסקים לדורותיהם ראו פגם עמוק בנישואין לגוי או גויה. הם ראו בזה בגידה ביהדות ובמורשת היהודית. זה כמובן גם נכון עובדתית, שהרי ילדים שנולדים לזוג כזה כנראה לא ישמרו על זיקה ליהדות והם והדורות שאחריהם יאבדו לנו לתמיד. מעבר לזה, גם יהודים חילוניים, בפרט זקנים כאלו שעוד לא פיתחו רגישות מספקת לתקינות הפוליטית, מדברים על השואה השקטה של נישואי התערובת והיעלמות יהדות חו"ל. יש מכוני מחקר מטעם המדינה שעוסקים בזה, ושלוחי המדינה מנסים לפעול במידה זו או אחרת לשמירת הזהות היהודית, ובמסגרת זו (תוך הסתרה שבתוך ההסתרה, כמתחייב מהכללים החדשים) גם לעלייה לארץ ולמניעת נישואי תערובת.

אם כך, לא ברור מדוע ארגון כמו להב"ה נתפס בצורה כל כך שלילית ומעורר תחושות אנטגוניזם כה קשות (גם אצלי)? האם זוהי רק התקינות הפוליטית? האם כולנו משקרים לעצמנו? לכאורה אנשי להב"ה בסך הכל מעזים לומר בקול רם את מה שכולנו חושבים בשקט ולעשות את מה שכולנו חושבים שראוי לעשות. ואנחנו, לא רק שמשקרים בשקט לעצמנו אלא גם מגנים אותם, דוברי האמת הישרים, בקול רם. ממש מקומם, לא?

אגב, כתבתי לא פעם בעבר שזוהי התחושה בקרב הרבה אוונגרדים קיצוניים, כמו נשות השאלים, המשך בנוער הגבעות, וכלה בקו קלוקס קלאן בארה"ב. כל אלו סבורים שהם אומרים בקול רם ועושים את מה שרוב ככל האחרים לא מעזים לומר ולעשות אבל חושבים בליבם. התחושה הזאת מזינה את ביטחונם העצמי, וזו עיקר הסיבה לכך שהציבור לא מצליח להתמודד עם התופעות הללו ולהכחידן. אין לי ספק שכך חשים גם אנשי להב"ה. הם פועלים מתוך תחושת שליחות, ובטוחים שפעולתם מצילה אותנו מעצמנו ומהשקרים שאנחנו לכודים בתוכם. הם מוציאים עבור כולנו את הערמונים מהאש. האם הם לא צודקים?

ובכל זאת גזענות

קודם כל, גם אם אנשי להב"ה באמת פועלים לפי ההלכה ולפי הערכים המקובלים בחברה היהודית הכללית, זה לא אומר שהם לא גזענים. ייתכן שגם ההלכה והחברה שלנו הן גזעניות. אפשר כמובן לראות בזה גזענות לגיטימית (גזענות שאינה מילת גנאי), או אפילו גזענות מגונה. בכל אופן, זה שעובדתית כולנו כאלה לא אומרת בהכרח שזה בסדר. זה יכול גם להביא למסקנה שכולנו צריכים לעשות חשבון נפש, והתוצאה יכולה להיות לכאן או לכאן, כולל להחליט על נאמנות להלכה למרות שהיא גזענית (איני נכנס כאן לשאלה מהי ההחלטה הנכונה בהקשר הזה).

אבל אני חושב שיש אצלם משהו מעבר לנאמנות להלכה. הדבר מתבטא בשני מישורים לפחות: היעדר קונפליקט, והזיהוי שהם עושים בין הצו ההלכתי לבין האפיונים העובדתיים של הגויים. כעת אדון בשני המאפיינים הללו בזה אחר זה.

א. היעדר הקונפליקט

גם אם מישהו מחליט להיות נאמן להלכה על אף היותה גזענית, אני מצפה שיהיו לו נקיפת מצפון על כך. כשאני נאלץ לעשות מעשה מכוער, גם אם הוא מוצדק, אני לא אמור לעשות אותו בלב שלם. על כך דרשו חכמים את הפסוק שנאמר לגבי עיר הנידחת: "ונתן לך רחמים וריחמך". גם כשעושים מעשה שההלכה דורשת אותו (למסקנת הגמרא בסנהדרין זו כנראה הלכה שלא מיועדת ליישום בפועל), עדיין יש חשש שנאבד את הרחמנות והמוסר שלנו. צריך לעשות את הדבר, אבל חשוב שנעשה זאת בלב כואב. התחושה שמלווה אותי למשמע פעילותם ואמירותיהם של אנשי להב"ה היא שליבם לא באמת כואב. זו אינה הכרעה בין ערכים מנוגדים אלא פעולה נקייה וחד משמעית, עם תחושות צדק וטוהר מושלמות. יש כאן טובים ורעים ואנחנו לגמרי הטובים.

אגב, זו הסיבה לכך שהתקינות הפוליטית מצליחה לפעול גם בקרב אלו שמאמינים בנישואין בין יהודים (ושוללים נישואי תערובת). הסיבה לכך היא שבתוך תוכם אנשים הגונים חשים שמדובר בגישה בעייתית מבחינה אתית וערכית. הם אמנם סבורים שהערך של שימור היהדות גובר על הבעייתיות הגזענית, אבל זה לא אומר שאין כאן בעייתיות. התחושה היא שמדובר בסוג של 'דחויה' ולא 'הותרה'. אנשים שלא ניחנו ביכולת לחשיבה מורכבת יכולים בקלות להתבלבל ולחשוב שהחלטה כזאת אינה מוסרית וגזענית. מכאן נובעת הביקורת של האוניברסליסטים (שבמקרים רבים לא מסוגלים להבין ולהכיל מצבי קונפליקט), ומכאן גם נובעת הכניעה של הפרטיקולריסטים לתקינות הפוליטית. הם פשוט לא מצליחים להסביר לעצמם מדוע הביקורת האוניברסליסטית שגויה. אלו ואלו לא מבינים שהכרעה בקונפליקט בין שני ערכים לא בהכרח משקפת חוסר נאמנות לאחד מהם. העובדה שמישהו פועל נגד נישואי תערובת לא אומרת שהוא אינו רואה את הבעייתיות שבדבר. להיפך, קיומו של קונפליקט לפני ההכרעה משקפת בדיוק את הנאמנות לשני הערכים המתנגשים. אבל זה נאמר ביחס למבקרים את עצם הפעילות. אבל הביקורת על תחושת הצדק המוחלט היא בהחלט במקומה, שכן היא אינה סותרת את המורכבות של הסיטואציה. אני יכול לצדד בפעילות ובאמירות, אבל לעשות זאת בלב כבד.

שימו לב שבה במידה, היעדרו של קונפליקט, כפי שניתן לראות אצל אנשי להב"ה, לא מבטא בהכרח נאמנות גדולה ללאום ולהלכה, אלא אולי חוסר רגישות מוסרית. אנשים שנרתעים מפעולות כמו שלהם, או לפחות מזדהים עמן בלב כבד, לא בהכרח נאמנים פחות ללאום ולהלכה. בהחלט ייתכן שהם נמצאים בקונפליקט, ולכן קשה להם יותר לאמץ את ההכרעה באופן תקיף וחד משמעי. ניתן להאשים אותם שזה לא בסדר כמובן. גם הכרעה בקונפליקט אמורה להנחות אותנו בפעילותנו המעשית, אחרת אין כאן הכרעה. אדם שמשותק במצבי קונפליקט לא באמת הכריע בו. בדבריי כאן אני מסביר את החולשה הזאת, אבל לא בהכרח מצדיק אותה.

בכל אופן, אם אנשי להב"ה היו מכריעים נגד נישואי תערובת, וגם פועלים נגדם בתוקף, אבל מתוך מודעות לכך שמדובר בהכרעה בקונפליקט בין שני ערכים, ובליווי כאבי הבטן המתבקשים, כמובן שלא הייתי רואה בכך פגם מוסרי אלא עקביות ונחישות ראויות להערכה, ואף נאמנות לערכי ההלכה והיהדות.

ב. בין יחס נורמטיבי לאפיון עובדתי

אנשי להב"ה לא מסתפקים בפעילות הטפה דתית ובניסיונות לשכנע אנשים לציית להלכה ולשמור על זהותם היהודית. יתר על כן, הם מדברים בדרך כלל עם אוכלוסיות שלא מחויבות להלכה. לכן מוקד ההסברה שלהם לא יכול להיות האיסור ההלכתי אלא ציור של הציבור הלא יהודי באופנים דוחים ומכוערים. הם מסבירים לנשים את הסכנות הגדולות בנישואין לערבי ובחיים בחברה ערבית בכלל. בין היתר, הם חוזרים ואומרים שכל העניין מתחיל במזימות מגמתיות מראש. הוא מתכנן לקחת אותך לכפר ולהתעלל בך. הוא תת אדם, משפחתו פרימיטיבית וכדומה. הם מתארים תמונה כללית ומכלילה, ומוכנים לעשות זאת גם במקרים שבהם ברור שזה לא נכון ובוודאי לא הכרחי. הם ודאי לא בודקים כל מקרה לגופו.

ראו את הפסקה הראשונה בתיאור משנתם בדף הפותח של האתר:

הדרך הטובה ביותר לטיפול בבעית ההתבוללות היא על ידי הקדמת תרופה למכה וטיפול מקדים בשורשי הבעיה, לעשות הכל שהילדה לא תכיר את הגוי, לחזק את ההבדלה בין ישראל לעמים, לחנך את ילדינו להיות יהודים הגאים ביהדותם בעמם ובארצם.

להיות יהודי גאה זה מצוין. לחזק זהות יהודית ומחויבות הלכתית, זה ודאי לגיטימי וראוי. אבל ההבדלה בין ישראל לעמים מוצגת בדרך כלל בצורה מגמתית ולא מדויקת, בטח אם מקפידים קודם כל לא להכיר את הגוי. כך אפשר למכור לנו כל לוקש שבעולם. אני מניח שמבחינתם מדובר בשקרים קדושים, אבל זו דוגמה מכוערת במיוחד של שקרים כאלה (ראו בטור 21).

צריך להבין שכשפונים לאוכלוסייה לא דתית תעמולה שמבוססת על מחויבות לתורה ולמצוות היא הרבה פחות אפקטיבית. אדם שאינו שומר שבת, לא אוכל כשר ולא מקיים מצוות, ובטח אם הוא רואה את הרבנות הראשית וצורת הנישואין שהיא מציעה לנו, לא יתעניין במיוחד במה שהתורה מצפה ממנו לגבי נישואיו. הדרך הטבעית ביותר לפנות לאדם כזה ולהשפיע עליו לא ליצור קשר עם בן זוג גוי היא לתאר בפניו את החברה הערבית ואנשיה בצורה דוחה ומגמתית.

חשוב לי להדגיש שאיני מתכוון לומר שהתיאורים הללו משוללי יסוד. יש בחברה הערבית בעיות, ונישואין לערבי כרוכים בסיכונים שונים, ועדיין יש כאן הכללה מכוערת וכמובן גם לא קפדנית ולא זהירה. הם ודאי לא טורחים לבדוק במי מדובר והאם יש לחששות הללו בסיס, אלא מכלילים. הם מתעלמים לחלוטין מזה שגם אצל יהודים יש לא מעט מקרים של נישואין בעייתיים, וגם בין אלו שנישאו לערבים יש נישואין מוצלחים. איני חושב שזה באותו מינון (לא בדקתי, אבל אני מתרשם שלא), ובכל זאת ההכללות הללו הן בעייתיות. ההגזמה בתיאור ובפרופורציות של המקרים הנכונים עובדתית של התעללות, או הציור המעוות של המקרים הללו, הן הכללות בעייתיות. העובדה שיש איסור על נישואי תערובת לא אומרת בהכרח שגוי (וגם ערבי) הוא אדם שפל ושנישואין אליו הם בהכרח סיכון נורא או מעשה שטות אובדני. ובטח שאין בכך כדי לומר שמדובר במזימה של הגוי ממניעים זרים (ולא בגלל רומנטיקה).

בחינה עצמית

אני מציע לכל קורא לבדוק את עצמו, מהי התמונה שמצטיירת בפניו כשהוא חושב על קשר זוגי עם ערבי. כשאני בודק את עצמי ואת סביבתי (אני מניח שנוכל לראות זאת גם בתגובות לטור הזה, למרות הערתי זו), אני מגלה שקשר טיפוסי כזה הוא מזימה של הערבי להשתלט על יהודייה ולכבוש אותה עמו בבית. הוא מתכנן מראש להביאה לכפר ולהתעלל בה ולאסלם אותה, וכל זה במימון הקרן החדשה לישראל עם כסף קטארי. בקיצור, מרשם בדוק לאסון. בכל אופן, אצלי תמונה כזאת בהחלט קיימת, וזאת למרות שאיני מכיר שום סטטיסטיקה שבחנה את הדברים. כמובן ששומעים מדי פעם סיפור כזה (מטבע הדברים סיפור של ערבי ויהודייה שחיים בשלווה ובאהבה לא מתפרסם ככותרת ראשית בעיתון. בטח לא בבשבע), וברור שיש כמה וכמה כאלה. אבל מכאן ועד ציור של תמונה כללית המרחק רב.

טלו כדוגמה את המקרה של ספיר נחום מלפני כמה ימים. היא חיה עם בן זוג ערבי (כוכב טיקטוק עם עבר פלילי) ונפרדה ממנו. בשלב כלשהו היא נעלמה, והוא היה חשוד במעשה. בימים אלו הוא עדיין חשוד (המשפט עוד לא התקיים). אין לי מידע ברור בעניין, וגם לא בדקתי. אבל כבר בזמן אמיתי לכל אחד מהגולשים הנכבדים היו עמדות מאד מוצקות ביחס למקרה הזה. ברור שיש כאן עניין לאומני, משהו לטיפולו של ארגון להב"ה. אף אחד לא חשב שאדם עם עבר פלילי, גם אם הוא יהודי, אינו בהכרח בן זוג נורמטיבי ונחמד שכדאי לחיות איתו. אני ממליץ לכם לעשות חיפוש מקרי "ספיר נחום" בגוגל, ולראות את התוצאות ואת התייחסות האנשים. הנה מבחר מקרי שקיבלתי מחיפוש בטוויטר היום. לא נגעתי.

בהתאם למה שכתבתי בטור 445 על הגזענות, הבעיה כאן אינה גזענות, כי לדעתי אין באמת בעיה ערכית כזאת. מדובר בתיאור שקרי, או לפחות מוטה, של העובדות, והצגת קבוצות אוכלוסייה שלמות בצורה מכלילה ולא מדויקת שמסתמכת על כמה דוגמאות (גם אם יש לא מעט כאלה). זהו מקרה קלסי של הטיית האישוש, שבה כל מקרה שאני שומע עליו נתפס כאישוש לתזה שלי, ואני כמובן מתעלם (לא בהכרח במודע) מקיומם של מקרים אחרים. צריך להבין שהבולטות של הדוגמה נמצאת בפרופורציה ישרה להתאמתה לתזות שלי.

אין צורך לומר שבעיה דומה קיימת בצד השני לכיוון השני. אלו שדוגלים באוניברסליזם מתעלמים, במודע או שלא במודע, מהמקרים של התעללות ומהבעייתיות שבוודאי קיימת בנישואין כאלה. מבחינתם זהו רומן נאצל בנוסח רומיאו ויוליה, נגד הלחצים והקשיים החברתיים, וכל התיאורים והדוגמאות של להב"ה מוצגים על ידיהם כשקר ועיוות. אלא שגם זה כמובן שקר ועיוות לכיוון השני (אמנם שם ברור שאין בכך גזענות, אבל כאמור הגזענות כשלעצמה אינה בהכרח ערך שלילי)[1]. אלו ואלו מציירים מציאות לא נכונה, או לפחות מוטה, כדי לקדם אג'נדה, ובכך פועלים באופן לא אתי (ראו בטור 21 על שקרים קדושים).

איני יודע מה היו עושים אנשי להב"ה אם הגויים שסביבנו היו שבדים, אוסטרלים, או צרפתים. אני מניח שהם היו מוצאים גם אצלם בעיות ומאפיינים פגומים (סוף סוף, הרי קיימא לן "בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם". ראו על כך בהמשך), כיד האג'נדה הטובה עליהם.[2] זו לא בעיה גדולה למצוא שוודי או אוסטרלי עם עבר פלילי שנישא ליהודייה ומתעלל בה. בהקשר זה אפשר לבדוק כיצד נלחמים נגד נישואי תערובת בארה"ב. אני מניח ששם קשה יותר למכור את הלוקשים מוטי האגנ'דה הללו, ולא רק בגלל התקינות הפוליטית. אין פלא שהמאבק נגד נישואי תערובת שם נוחל הצלחות פחות מרשימות.

הקשר בין הצו ההלכתי למאפיינים העובדתיים

יש לאנשים נטייה לחשוב שאם יש צו הלכתי שאוסר נישואין לגוי זה חייב להתבסס על כך שהגוי הוא נחות במובן כלשהו: מוסרית, אישיותית, התפתחותית וכדומה. לכן אם ההלכה אוסרת נישואי תערובת אז ברור שהגויים הם לא בני אדם, רשעים, מתעללים וכדומה. אבל זהו זיהוי ילדותי. בהחלט אפשרי שההלכה אוסרת מעשה כלשהו למרות שאמין בו פגם מוסרי. בה במידה ייתכן שההלכה אוסרת נישואי תערובת למרות שהגויים הם אנשים רגילים, כמוני כמוכם. בעיניי הרבה יותר סביר שהיא אוסרת זאת מפני שיש לה מטרה לקדם את ערכי היהדות, ונישואי תערובת פוגעים בזה, ולא בגלל רמתם האנושית של הגויים.

למה קיומו של איסור מכריח אימוץ של מאפיינים עובדתיים כלשהם? עניין דומה עולה בדיון על יחס ההלכה להומואים. זה שהתורה אוסרת את המעשה לא אומר בהכרח שיש פגם כלשהו באנשים או במעשים הללו, לא שהם רשעים וגם לא שהם חולים.[3] המעשה הוא אסור, וזהו. יתר על כן, זה אפילו לא אומר שיש פגם מוסרי במעשה הזה. זהו איסור הלכתי ולא בהכרח מוסרי. גם אכילת חזיר אינה פגומה מוסרית ובכל זאת היא אסורה. הוא הדין לגבי הפרשת תרומה, טומאה וטהרה ועוד.

כפי שראינו גם בסעיפים הקודמים, תפיסות ילדותיות לא מסוגלות לעכל מורכבות ולהפעיל חשיבה מורכבת, ולכן מבחינתן אם משהו אסור הלכתית הוא גם חייב להיות לא מוסרי, ולהיפך: אם משהו מחויב הלכתית אז הוא ודאי מוסרי. כבר הראיתי לא פעם שלא זה נכון וגם לא היפוכו. תעמולה ישרה נגד נישואי תערובת אמורה להתמקד באיסור שבזה ולא בסכנות. אם רוצים להתריע מפני הסכנות גם זה אפשרי (שהרי יש סכנות), אבל אז יש לצייר אותן באופן ישר והגון, וכמובן גם לא לחבר אותן עם האיסור ההלכתי (שקיים גם ביחס לגוי נאור, מבחר המין האנושי).

יחס ההלכה לגויים

אמנם ניתן לטעון שאנשי להב"ה ניזונים ממקורות הלכתיים ותורניים נוספים, שמדברים בפירוש על מאפיינים כאלה אצל גויים. לכאורה לא רק האיסור ההלכתי גורם להם לצייר את הגויים באופן כה נחות אלא מקורות חז"ל והמקרא.

כאן רק אומר שהתפיסות הללו (שלהערכתי מצויות בשכבות רחבות הרבה יותר מאשר בחוגי להב"ה ו'כך') לוקות בפרשנות מאובנת ושטחית להלכה. הן מתעלמות משינוי הנסיבות ומאמצות את האמירות התלמודיות כפי שהן (ראו בסדרת הטורים על אורתודוקסיה מודרנית. ספציפית לגבי גויים ראו בטור 476, וכן במאמריי "גוי שההלכה לא הכירה" ו"האם יש עבודה זרה 'נאורה'").

אקח רק מקור תלמודי אחד לדוגמה, שמעורר (בצדק) לא מעט נוגדנים אצל כל מי שפוגש אותו. שיטת ר"ת בתוס' יומא פב ע"ב, היא שביאה של גוי אינה אוסרת אישה על בעלה:

ורבינו תם היה מפרש בההיא דכתובות ודאסתר דלא מיחייבא למימסר נפשה בביאת עכו"ם שאין ביאתו ביאה ולא מיחייבא מיתה בביאתו דרחמנא אפקריה לזרעיה דעובד כוכבים כדכתיב אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם והוי כביאת בהמה בעלמא ומתוך כך התיר לבת ישראל שהמירה דתה ונשאת לעכו"ם וחזרה בתשובה והעכו"ם נתגייר לקיימה דאע"ג דאמר כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל הני מילי בביאת ישראל אבל עכו"ם לא.

הוא תולה זאת בפסוק "אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם". ממש מזעזע. אפשר כמובן לטעון שזהו יחס לגויים שאבותינו הכירו בזמנם שבאמת היו ברמה אנושית ירודה (ראו במאמריי הנ"ל), אבל כאן אני רוצה להציע פרשנות אפשרית נוספת, שלפיה ביאה שאוסרת אישה על בעלה היא רק ביאה שיכולה לחולל אישות, ולכן זו רק ביאה של יהודי. ביאה של גוי היא כמו ביאה של בהמה לעניין זה שהיא אינה מחוללת אישות (אצל גוים אין קידושין ואין אישות במובן ההלכתי המלא. הזוגיות היא יותר טבעית ופחות פורמלית-משפטית-הלכתית). לכן ביאה כזאת אינה אוסרת אישה לבעלה. ניתן להביא לכך תימוכין מעוד מקורות ולא אעשה זאת כאן.

למען היושר עליי לציין שבסוגיות אחרות רואים שהיחס הזה לגוי הוא באמת יחס מהותני ולא רק קביעה הלכתית פורמלית כפי שהצעתי כאן. אבל לפעמים אנחנו הולכים שבי אחרי צורות ביטוי, וצריך לפרש אותן על רקען ובהתאם לנוהגי הדיבור המקובלים בטקסט המתפרש. לראות ביטויים כאלה במשקפיים של תקינות פוליטית בת ימינו זה אנכרוניזם.

לסיכום, בשני המאפיינים שתיארתי, היעדר הקונפליקט והצגת תמונה מכלילה ומעוותת, יש פגם מוסרי וערכי. בין אם נכנה אותו גזענות ובין אם נקרא לו חוסר רגישות והצגת עובדות מוטה ולא זהירה לגבי ציבור שלם, ברור שיש כאן בעיה.

מסקנות: מיהו גזען?

המסקנה שעולה מהניתוח הזה עשויה להיות מפתיעה עבור כמה אנשים. התנגדות של אדם דתי לנישואי תערובת אין לה דבר וחצי דבר עם גזענות. זאת כל עוד הוא לא תולה זאת במאפיינים קולקטיביים (לא נכונים, או מכלילים) של הגויים אלא באיסור ההלכתי, וכל עוד הוא מבין שהכרעתו כרוכה במחיר ערכי (הקונפליקט).

דווקא החילוני ששולל נישואי תערובת הוא גזען. הוא מתנגד לבחירת בני זוג על בסיס אתני/גזעני גרידא, בלי שום קשר לערכים. בן זוג גוי יכול להחזיק באותם ערכים ובאותה תרבות כמו הבת או הבן שלו, והוא בכל זאת מתנגד לנישואיהם. במה זה שונה מהתנגדות לנישואין של אשכנזי עם מזרחית? בעיניי זה אותו דבר בדיוק.

בכך נענית השאלה של אורן מלפני כמה ימים לגבי איתמר בן גביר. אם הוא פועל באופן שמטרתו רק מניעת נישואי תערובת אין כאן גזענות, לפחות לא במובן המגונה. אבל אם הוא משתמש לשם כך בסטראוטיפים ומציג את הערבים בצורה מכלילה ולא נכונה ומעורר שנאה לא מוצדקת כלפיהם אז יש ויש. מכיוון שאיני עוסק כאן באנשים ספציפיים אלא ברעיונות, לא אכנס לבדיקה פרטנית של התבטאויות ופעולות של אדם זה או אחר (וזו גם תשובתי להערתו של יהושע בנג'ו באותו שרשור, שניסה להקדים את המאוחר).

קשר לטור הקודם

אסיים בהערה שקושרת אותנו לטור הקודם. ראינו כאן דוגמה נוספת לכך שמאבק קיצוני מדיי פוגע במאבק הצודק. מאבק נגד אלו שמתנגדים לנישואי תערובת והגדרתם כגזענים, פוגע במאבק הצודק נגד גזענות אמיתית. ארגון להב"ה הוא אכן ארגון גזעני, אבל לא בגלל שהוא  מתנגד לנישואי תערובת. גם אני מתנגד להם, ולמיטב שיפוטי אני לא גזען (במובן השלילי).

בדיוק כמו שראינו לגבי ההפלות וההתנגדות להן, ציד מכשפות הוא עניין של פנאטיות דתית ולא עניין של מאבק ערכי. לראות בכל אדם שחושב אחרת ממני מכשפה, להעצים כל תופעה שיש בה ריח בעיה כאילו הייתה כאן שואה, אלו ביטויים לחשיבה ילדותית שלא מסוגלת לעכל מצבים מורכבים, בדיוק כמו שטענתי בטור הקודם.

[1] זו דוגמה טובה לעיוות בשיח שנוצר מהתיוג 'גזענות' שמוצמד לבעיות ערכיות אחרות (ולכן גם לחשיבותו של הניתוח שעשיתי בטור 445). כך יוצא שבמצבים שבהם קיימת אותה בעיה ערכית אבל אי אפשר להצמיד לה את התג 'גזענות', היא לא נתפסת כבעיה.

[2] על תפיסת הגוי המעוותת בציבור הדתי, ראו במאמרי "גוי שההלכה לא הכירה".

[3] אם כי לגבי היותם חולים, ראו את הוויכוח שלי עם יורם יובל בטורים 2526.

87 תגובות

  1. אתה כמובן מתנגד לנישואי תערובת, אבל מהכורסה. כנראה כדי לעשות מעשה צריך יותר להט, כלומר, להבה. אם תציג אלטרנטיבה שפויה שגם פועלת – יהיה משקל מוסרי יותר משמעותי לטענות.

    לא מזמן בדקתי מה קורה בשטח. ארגון להבה הוא היחיד שלוקח אחריות כלכלית ואחרת על המקרים שתחת חסותו עד הסוף. שיקום כולל הכל. זה לא רק בשלב ה'גזעני' של השליפה מהכפר הערבי, אלא שנים ארוכות אחר כך.

    ועוד עובדה לגבי היקף התופעה: הם מקבלים בין 5 ל – 10 פניות חדשות מדי יום.

    1. לא עסקתי בשאלה מי מצליח ואפקטיבי יותר, אלא בשאלה האם מדובר בארגון גזעני. מדבריך ניתן לכל היותר להסיק שהם ארגון גזעני מצליח/נחוץ.
      דוגמה דומה. אני טוען שחסידות חב"ד היא כת. אתה יכול כמובן לטעון בצדק שיש לה המון הישגים. בקבוצה שאינה כת קשה להגיע למסירות נפש כזאת. האם זה אומר שזו אינה כת?
      בעצם מה שאתה אומר הוא שמדובר בסוג של שקר קדוש (כלומר גישה שפועלת ומתבטאת בגזענות מגונה כדי להצליח לקדם ערכים ראויים), ועל כך גופא הערתי בטור.
      אגב, בלי קשר לדיון, לא הייתי בונה על נתונים שמספק ארגון על עצמו. מעבר לזה, השאלה מיהו הפונה: בן/בת הזוג עצמם? ההורים המודאגים? לא כל פנייה משקפת בעיה ומצוקה אנושית. לפעמים ההורים פונים כי הם לא רוצים נישואי תערובת, אבל הבת או הבן מסתדרים עם זה מצוין. בעיה דתית-הלכתית יש כמובן בכל זוג כזה. ועוד אוסיף שלהערכתי אם תספור פניות של נשים במצוקה שנשואות ליהודים, תמצא הרבה יותר.

      1. לגבי "השקר הקדוש": בסוגיית המטרה המקדשת את האמצעים צריך לשקול את חשיבות המטרה לעומת חומרת האמצעים הפסולים ובהשוואה לאלטרנטיבות הזמינות. לענ"ד בשקלול כל אלה אכן השקר הנוכחי קדוש מאוד.

        1. ולדעתי ממש לא. ואני חושב שהוא גם אסור הלכתית. אסור לפגוע באדם אחד כדי להציל אחרים.

  2. לא רק מצליח ונחוץ. אני טוען שאם האלמנט המרכזי הוא השנאה, זה לא נותן מספיק מוטיבציה למאמץ הסיזיפי של השיקום הממושך. כלומר, יש כאן יותר אהבה מאשר שנאה, למרות שהשנאה עוברת יותר ברור במצלמות.

    לגבי הנתונים, הם משיחה אישית שלי עם ענת גופשטיין עקב מקרה מסוים שטיפלתי בו.

    1. אתה שוב מערבב מין בשאינו מינו. האהבה היא לעם ישראל והשנאה היא לערבים. ואיני יודע מי מהם גובר על מי. אבל אני דיברתי כאן רק על היחס לערבים ולא על היחס ליהודים. אז מה עניין זה לזה?

  3. אין מנוס מהכללה. איך נוכל לפעול בעולם בלי לסווג סגנונות ותרבויות?
    כפי שאדם שיגיע לארה"ב קולט מיד את התרבות הכללית, גם אם במקרה יהיה אמריקאי שונה עדיין ההתייחסות לאומה לא משתנה,
    וכיון שאין חולק שהתרבות הערבית אינה תואמת, בלשון עדינה, את התרבות היהודית, ברור מעל לכל ספק שרוב מוחלט של המקרים נגמר רע.
    לא צריך מחקרים בשביל להבין את זה. וטענתך שיש מקרים שזה הצליח, לא מובנת.

    1. אין לי שום בעיה עם הכללות, כל עוד הן הכללות נכונות ולא מגמתיות ומעוותות. כשאתה אומר שברוב המקרים קורה כך וכך (אם אכן זה הרוב) זו הכללה סבירה. כשאתה גורם לחשוב שכך הוא בד"כ או תמיד זו הכללה פסולה.
      אגב, דבריך כאן הם דוגמה נהדרת להכללה פסולה וחסרת בסיס. אתה מניח הנחה אפריורית ומסיק ממנה מסקנה עובדתית, כשלי די ברור שמה שמניע אותך הוא אג'נדה. לא צריך שום מחקרים כדי להבין שדבריך חסרי בסיס.

    2. למה רצון בריא של הורה למנוע קונפליקט ובעיות עם נישואין עם אשכנזי או מזרחי נחשב לגזענות ?
      בחרדי יש פער תרבותי ומנטלי (וזה משומר לטובת וביידי מוסדות עסקנים ופוליטיקאים בינוניים מ 2 הצדדים, וכנראה גם רבנים) עצום בין רוב המזרחיים לרוב הבשר הלבן.
      ורצון טבעי למנוע מראש הסתבכויות יורו לי לחנך את בנותי ובני מגיל צעיר להזהר מקשר עם בני העדה האחרת.
      בטח (אם) באמת הם נחותים שכלית ולא מפותחים מוסרית.

      אני שואל ברצינות 2 בנותי השידוכים.

      1. הקדשתי לזה כמה טורים. בקצרה, אם המניע הוא רק האשכנזיות או הספרדיות זו גזענות. אם יש חששות ממשיים אז אולי לא. אבל הצגת חששות מדומים כאמיתיים גם היא משקפת גזענות.

      2. הבדלים תרבותיים ומנטליים יכולים גם להפרות (לאבי הבנות) הגיב:

        בס"ד א' בתמוז תשפ"ב

        לאבי הבנות – שלום רב,

        הואיל ודבר ראשון בחיפוש בן,בת זוג היא אהבת התורה, יראת שמים ומידות טובות, ששני בני הזוג יתברכו בתכונות אלה, הרי שהשוני במנטליות וברקע התרבותי יכול להיות לברכה. כשהתכונות הטובות שמצטיינים בהם בני עדה אחת מששלימות את התכונות הטובות האחרות שמצטיינים בהם בני העדה האחרת.

        וכך למשל תמימות ושמחת חיים טבעית שמצטיינים בהם בני המזרח, נרם יאיר ויזרח -יכולות להשלים יפה את הנטיה לניתוח שכלי מעמיקההצלחה שמצטיינים בהן בני ליטא שליט"א, ויחדיו יאירו כקני מנורה, זה לעומת זו בקדושה ובטהרה.

        ההצלחה של שילוב תכונות מנוגדות – יכולה כמובן לבוא רק כשיש הכרה הדדית ביתרונות שבכל עדה, ובנכונות לקלוט ולהתבסם מיתרונות אלה.

        התורה המשותפת שאנחנו לומדים, שבה אנחנו קולטים את תורת גאוני בבל עם תורתם של רש"י ובעלי התוספות בני צרפת, ושבה הרא"ש יכול לבוא מאשכנז ולהתמנות לרבה של טולדו שבספרד, וצאצאיו משפחת 'בן-הרוש' הקימו עולה של תורה במרוקו, וה'עיון הספרדי' המבוסס על המהרש"א ומהר"ם שיף האשכנזים, בעוד שה'עיון הליטאי' מיוסד על ה'משנה למלך' וה'מחנה אפרים' הספרדים – מלמדת אותנו ש'סדנא דארעא חד הוא' וכולנו קולטיםזה מזה ומפרים זה את זה.

        אם נמשל האדם ל'עץ השדה' – הרי יש ללמוד שהרכבה שלמינים שונים – מביאה לחיזוק ולשיפור של תכונות המין המורכב, המשלב את יתרונותיהם של שני המינים, וכבר יסד המשורר ש'יודע חקלאי פיקח… שאת הזן יש לשבח ולהיטיב בהרכבה' 🙂

        ואולי לא בכדי ט"ו באב שבו מוסיפים בלימוד התורה – הוא גם היום שבו 'תורה שבטים להינשא זה לזה', שתורה מביאה לידי פתיחות הדדית.

        בברכת שידוך מוצלח, גמליאל גבריהו גרינגראס-גירונדי

        1. פיסקה 2, שורה 2
          … הנטיה לניתוח שכלי מעמיק שמצטיינים בה בני ליטא…

        2. יש לציין שעצם הנישואין הוא חיבור בין איש לאישה, שביניהם יש הבדלי רקע ומנטליות עמוקים. חיבור זה של הפכים יכול להיעשות רק ע"י עזר אלקי מיוחד כאשר 'זכו – שכינה ביניהם', אך מותנה בהכרה ההדדית של בני הזוג שכל אחד זקוק להשלמה וקבלה מבן.בת זוגו

          בברכה, ג"ג ג"ג

  4. אני חושב שיש בארגונים כמו להב"ה וכ"ך משהו בסגנון שמרתיע .הרבה פעמים אנשי שמאל משווים בינהם לבין כנופיות נאו נאציות .זה כמובן דמגוגיה לגמרי ההשוואה .אבל עצם ההשוואה נובעת מכך שבמקרה הזה הן באמת משתמשות בסגנון מאוד אלים שמזכיר כנופיות גזעניות .סגנון שמאוד שם את האלימות והעוצמה כמטרה כשלעצמה .את היצורים האלימים .הצרחות .והצהרת .:"אנחנו שמים פס עליכם ועל כול עולמכם התרבותי ."כשנתינת המקום ליצר ולאלימות נראית המטרה שלהם כשלעצמה ולא אמצעי לקיום ערך הלכתי או דתי כזה או אחר .
    מספיק לדוגמא להיזכר את ההשפלה שהם עשו בגאווה ללוסי האריש .שהיה ריח וניחוח אפילו מאוד שובניסטי משהו ברקע .

    הזעזוע שהרבה פעמים חשים מהם .ובאמת הדור הצעיר והיותר לאומני .דומה לזעזוע שישים הרבה פעמים על אמירות כמו הסוטים .המתועבים .הרשעים .הזונות .הרשעים . .של הרבה רבני יוטיוב ורבני שכונות פריפריה .הסגנון העברייני והמתלהם פשוט מרחיק .

    הם עצמם אני יכול לחתום בשני ידיים ולהמר על כך .לדעתי .אכן מתעבים ערבים .ולדעתי לא מחבבים אף גוי באופן כללי (וההצהרות שהם פירסמו על חביב אדם שנברא בצלם וכמובן שאין לנו דבר נגד אף אדם .הן במחילה שטות כמובן ).
    אבל גם אתה הזכרתה את זה בפוסט .הרבה מאיתנו לא מחבבים ערבים .וגוים בכללי .אני די בטוח שהחרדי הממוצע היה מקבל אינסטינקט של הקאה אם היה לוחץ את היד .או מחבק לשלום עובר רוח והיה מסתבר לו שהוא גוי .ובהרבה פעמים אחרי שטיפת היד גם נזכר לומר או להרהר רחמנא ליצלן נגעתי ביצור גוי דוחה ימח שמו וזכרו .אין בדברים לעורר הסתה או לצאת בסטיגמות כלפיי חרדים .זה הרושם שאני מקבל מהצהרות רבניהם לגבי יחסי ישראל והעמים .והתהייה שלי היא למה אני לא נרתע מרבנים חרדים וחרדים בכלל שבנושא הזה לפחות חושבים כמו להב"ה ואולי יותר קיצוני?.

    אולי שוב הכל חוזר לעניין של סגנון .רב מכובד .חרדלי שיתבטא נשים למטבח .וינמק את זה האמירות הלכתיות .הוא סה"כ בחור הגון ותמים בראשי .שדבוק בתבניות הלכתיות רדיקליות מאוד .החרדי הממוצע שמתעב בכל נימי נפשו וליבו את הגוי המתועב .כנראה מזהה כל גוי כחייל רומאי אכזרי שרוצה לשחוט אותו .ודבק בתבניות שמרניות וגם קצת פרימיטיביות ואולי טיפה מנותק מהמציאות .הדחייה מאירגונים כמו להב"ה הם שהם משתמשים ברטוריקה שפה מודרנית החילונית אלימה וגזענית.ואח"כ מלבישים עלייה את ההצדקות הלכתיות והערכיות .יש פה שנאה שמשולבות עם חוסר יושר בסיסי וחוסר מודעות .משהו לא אותנטי שמרגיש מזיוף מאוד .וזה כבר דוחה אותי .יותר מהשנאה עצמה .איתה יכולתי לחיות

    1. כל זה לא נוגע למאפיינים שתיארתי כאן. ברור שהתחושות מושפעות מצורת הביטוי, אבל אני עוסק כאן בשאלה האם יש כאן גזענות ולא האם ועד כמה זה דוחה אותי.

      1. אם כך אינני רואה מה ההבדל הגדול בין ארגון להב"ה לבין כל יהודי שני דתי או חרדי .שבטוח שלפחות חלק גדול מהלא יהודים עושים את כל מעשיהם לשם עצמם .להטיב עם עצמם .וגם כאשר הם נותנים צדקה או מושיטים עזרה ליהודי זה על מנת לגזול את זכויותיו לעולם הזה ולעולם הבא ולהעביר את הזכויות אליו .גם אני עצמי נגוע בסטיגמות (שהתמתנו עם השנים ועברו רציונליזציה )ביחס לעולם החילוני .לעולם החילוני מערבי של רוב העולם .וביחס לפרורגרסיביות סוציאליזם .וכדומה .
        אני גם לא רואה אם כך .במידה והסגנון הוא לא המהות מה ההבדל בין ארגון להב"ה לאנשים אחרים שמתבטאים כך בנושאים כאלו.גם במידה והם מתבטאים יותר אקדמי או נעים .הרב זייני .לדוגמא .הרב אבינר .אפילו הרב שרקי מוציא מתחת ידיו אמירות מאוד לא מחמיאות בנוגע לערבים ועמים אחרים .ורק נוהג לתבל אותם לבסוף בשורש רוחני עמוק מורכב שממנו .לדבריו האמירות האלו מגיעות .ולהדגיש שמן הצד השני כמובן שגם הם חלקית בני אדם קצת בני אדם או עם פוטנציאל להיות בני אדם .
        מה ההבדל ביניהם לבין סערות אחרות של התבטאויות פרובוקטיביות (טלפיים של קרמבו סטייה סוטים בהמות .חולים )
        ועזוב את הציבור הדתי לאומי .גם רוב החילונים .אלא אם לא גדלו בחינוך הומניסטי אמיתי .ואין כאלו הרבה היום בישראל .לא מחבבים ערבים ובני עמים אחרים בכלל .ונמצאים בסחף של לאומיות רדיקלית .שוב רובם .לא הפרופסורים האקדמאים החילונים הסלב אנשי התקשורת ."החינוך".או אנשי הבוהמה התל אביבית.

        אני מבין שזה לא מצדיק וכדומה .וזה שהרוב הולך עם כיוון חשיבה מסיום לא הופך את הכיוון הזה לנכון .
        אבל אני מזדהה עם מה שכתבת בתחילת האשכול .שרוב הציבור מזדהה עם אירגונים "קיצוניים".כאלו .השאלה רק באיזה מינון .או באיזה סגנון .אבל הבסיס הזה נמצא אצל רובנו

        1. ענית לעצמך. באמת עקרונית אין הבדל. אבל שים לב שלחשוב שהגוים פועלים למען עצמם זו כמובן שטות אבל אין דרך לפרוך אותה. זו פרשנות שאדם נותן לפעולות של גוים. לעומת זאת, לומר שהם כולם אלימים זו טענת עובדה. אם היא לא נכונה אז יש כאן שקר מגמתי.

  5. בקיצור הם חרדים
    זה מזכיר לי כשלמדתי בחיידר המלמד בכיתה ד’ צעק כמה המזרוחניקים אין להם תקנה והם לא מקפידים במצוות ויש להם חורים בכיפה וכו’ אין מחלוקת יש שחור לבן רעה או טוב והיום בעידן האינטרנט הכול מתגלה
    בן גביר 11 מנדטים

    1. גם לא תהיה בעיה לומר שהצבעת 'גימל'. הרי 'גביר' ו'גופשטיין' מתחילים בג' 🙂

      בברכה, גאואל בן גבריאל הגלעדי גירונדי

  6. בס"ד ל' בסיון פ"ב

    מאבק בנישואי תערובת אינו גזענות, שהרי אם הצד הנכרי ייאות להתגייר ולקבל עליו באמת ובתמים עול תורה ומצוות – הרי הוא מתקבל בברכה ובאהבה. אף מי שאביו גוי מתקבל באהבה בזכות אמו. הזו גזענות?

    בברכה, הלל פיינר-גלוסקינוס

  7. שלום כבודו!
    הצעה אחרת: לעולם יש הבדל בין דינמיקה, אפיונים, אמונות ודעות היוצאות מחברה לעומת הפרטים השוהים בה. זה יכול להיות מכל מיני סיבות, אחת מהן היא קולות של מיעוט בקבוצה הצובעות(שלא) בצדק את כל הפרטים. למשל כפרטים מעריך שרוב האיסלאם הסוני הוא סבבה, אך כקבוצה הם מסוכנים אלימים וכו' כי המיעוט קובע. יש עוד קריטריונים שגורמים לקבוצה להצבע בצבעים מאוד מסוימים בשעה שפרטיה ארוגים ממגוון רחב מאוד שלא מצליח להגיע לידי ביטוי. כדי לאחל לעצמי "יישוב טוב" אשתף כי עוזבים את תקוע ב', אחרי 18 שנה לטובת ארמון המלוכה שבנינו בתקוע א. למרות שכפרטים אני מחבב מאוד המון אנשים בתקוע ב', הרי שכקהילה, סבלנו כאן עד למאוד ושמחים על ההתחפפות.

    עכשיו קורה מקרה: " נערה יהודיה מתפתה או אפילו הולכת מתוך מודעות ושמחה לחיות עם ערבי, כעבור תקופה מסוימת היא מתחרטת. כשאני אמור לחלץ אותה מידי אדם אלים, ערבי מוסלמי, קשה מאוד עד בלתי אפשרי להפריד בין הפרט כמייצג איסלאם פונדמנטליסטי, לסתם אדם נחמד שבמקרה הוא ערבי מוסלמי. בפרט אם אני יהודי גאה, הרי לא מדובר כאן על תנועה בינארית ורובנו (אולי אתה לא), נעים מגאווה טובה, לנטיות גזעניות למשל אחרי פיגועים, ותקופות שבהן אנחנו בכלל לא מזוהים עם יהדותנו אלא עם חלקים יותר אוניברסליים.

    כל זה נכתב כתגובה לחלוקה בין שקרים קדושים לערכים טובים. לפעמים השקר הוא אמת.

    1. אולי קשה, אבל החיים אינם גויאבה. לפעמים צריך לעשות דברים קשים. לא נכון לטפל במקרה מסוים דרך מאפיינים של כלל החברה הערבית גם אם הם נכונים. באשר לשקרים קדושים כתבתי לא פעם את יחסי אליהם. אני בז להם ועוד יותר בז לאלו שנזקקים להם. שקר הוא תמיד שקר ולעולם לא אמת (רק אצל אורוול השקר הוא אמת והבערות היא כוח ועבדות היא חירות).

  8. אני חושב שאתה מתבלבל ברוב ההתמקדות של ארגון להב"ה, זה לא המקרה שבו בחורה מאונברסיטת ת"א פוגשת את בחיר ליבה מוחמד מהחוג הסמוך במדשאות.
    אלא בנערות ממצב סוציו-אקונומי נמוך עם עבר בעייתי.. תזכור שבחברה הערבית מקובל לשאת כמה נשים לעומת החברה היהודית. ממילא האנשים שפונים לנערות אלו זה בד"כ אנשים מסוג קצת שונה מהסוג שאתה מזהה כערבים ביומיום בבר אילן.. וכלפי מקרים אלו להב"ה מתריעים רבות. רק כאשר קיים משהו תקשורתי רחב היקף על התבוללות פומבית אז זה משהו אחר, אבל אני חושב שגם שם אתה יכול להסכים זאת. הם לא טוענים שאותו קשר בין שני מפורסמים יוביל דווקא לאלימות עוד X שנה. אבל קשר שנוצר מהרחוב ע"י מתנות דאווינים וצומת לב מסתבר שכן…

    1. ממש לא. הנערות המתפתות יכולות להגיע ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה הנתונות במשבר נפשי או פשוט נישבות בקסמם של אנשים הנראים משכילים ותרבותיים ומתייחסים אליהן בנחמדות אבירית, רק שאחרי החתונה בתוך הכפר היחס משתנה. ע"ע ספיר נחום ז"ל שהחבר שלה היה 'כוכב תיקתוק' מרשים, מה שלא הפריע לו להיות תומך טרור לאומני ואלים.

      יש גם במיגזר היהודי תופעה כזו של אנשים משכילים חביבים ותרבותיים המתגלים במשך הזמן כבעלים אלימים, אבל מסיבות שונות, בחברה הערבית האלימות בכלל ובמשפחה בפרט -מופיעה בשכיחות גבוהה, ולמרות 'אי-התקינות' הפוליטית, אי אפשר להתעלם מהמציאות,וצריך שיהיה מי שיתריע על כך.

      כל זה מלבד עצם הבעיה שיש בנישואי התערובת גם אם יהיה הבעל הנכרי נחמד ועדין ככל שיהיה – התורה אסרה את נישואי התערובת 'כי יסיר את בנך מאחרי ה".

      בברכה, יקותיאל שניאור זהבי

  9. לדעתי הטור איננו הוגן. תן לי לנחש, אין לך צל של מושג מה באמת קורה בקשר בין יהודיות לערבים, כמה אחוז מתוכן חוות אלימות וכו’. מתוך כך שהם עוסקים בנושא שנים על גבי שנים, אני מניח שהם מכירים את המציאות בשטח הרבה הרבה יותר טוב ממך. ניתן כמובן לטעון שהם מגזימים, מכלילים וכו’, אבל מתוך הכרת הנתונים ולא מזריקה מהמותן.

    דבר נוסף, יש לחלק בין אמירות של כל מיני חבר’ה שלובשים חולצות של להבה וטוענים שהם מייצגים את הארגון, לבין ראשי הארגון והאנשים שבאמת עובדים שם

    1. זו בכלל לא שאלה של מי מכיר טוב יותר. ברור שהם מכירים טוב יותר. טענתי שתי טענות, ואם רצונך להתווכח כדאי שתתייחס אליהן.

  10. חשוב מאד לציין 99.9% מהפעילות של להבה זה נגד התבוללות בין יהודיות לערבים.
    הטיעון הוא לא גזעני, אלא פשוט טיעון שיכלי פשוט – קשר זוגי עם ערבים יגמר בסבירות גבוהה יחסית עם נזקים לא פשוטים לאישה (התעללות, הכאות, כליאה, רצח).
    אין פה שום גזענות, אלא הסתכלות על עובדות.

    1. ניכר שלא קראת את המאמר, ואני חייב לומר שזה בהחלט מאפיין גזענים. במקרים רבים הם מגבשים עמדה לפי סטראוטיפים בלי להתייחס לטיעונים שמועלים בעניין.

      1. ראית נתונים של רציחות נשים במגזר הערבי?

        "ומציג את הערבים בצורה מכלילה ולא נכונה ומעורר שנאה לא מוצדקת כלפיהם אז יש ויש. . . "

        הפנו אותי לבלוג הזה בטענה שהכותב הוא אדם ישיר וחסר פניות, וגם יודע להסביר את עצמו.
        אז איך יכול להיות שטענה שאלימות כלפי נשים במגזר הערבי היא דבר "מכליל ולא נכון" אם העובדות מראות הפוך?

        1. ראיתי את הנתונים, וזה לא רלוונטי לדיון. לא אמרתי שאין רציחות ואפילו לא שאין הרבה רציחות. קרא את הדברים והגב באופן ענייני.

  11. היה בזמנו ראיון עם גופשטיין שבו הוא נשאל האם הוא גזען והוא ענה שהיות והשולחן ערוך מתיר גיור של כל אדם באשר הוא, אז הוא לא גזעני. אם אותו אדם יתגייר אז הוא הראשון שיתמוך בו. הוא גם הוסיף שלהב"ה הם בין היחידים שתומכים בגרים מהמגזר הערבי. היהודים לרוב מתייחסים אליהם בחשדנות ובגזענות. הם גם יוצאים נגד נישואי תערובת עם גויים מערביים.
    יש משהו בטענה שיש כאן קונפליקט ושלהב"ה מתעלמים מן הקונפליקט. מצד שני כשההכרעה היא לא ברורה אנו מגיעים למקומות מצערים.

  12. התגובות כאן מזכירות לי קטע בטור שבו הטרמתי את מה שעומד להתרחש (ראו בסוגריים). וזו לשוני הפנינים:

    אני מציע לכל קורא לבדוק את עצמו, מהי התמונה שמצטיירת בפניו כשהוא חושב על קשר זוגי עם ערבי. כשאני בודק את עצמי ואת סביבתי (אני מניח שנוכל לראות זאת גם בתגובות לטור הזה, למרות הערתי זו), אני מגלה שקשר טיפוסי כזה הוא מזימה של הערבי להשתלט על יהודייה ולכבוש אותה עמו בבית. הוא מתכנן מראש להביאה לכפר ולהתעלל בה ולאסלם אותה, וכל זה במימון הקרן החדשה לישראל עם כסף קטארי. בקיצור, מרשם בדוק לאסון.

    ולהשומע ינעם.

  13. הסכמתי לרוב הדברים שכתבת ולניסיון שלך לבקר את השימוש האינפלציוני במושג גזענות. אבל בסיכום המאמר גם אתה חוטא באותה "אינפלציה": גזענות קשורה, למרבה הפלא ב"גזע"… כלומר באמונה (הכנראה מוטעית מבחינה מדעית) שיש מובהקות פיזיולוגית וביולוגית לקבוצות מסוימות ושמובהקות זו בהכרח מתטאת בתרבות, בערכים, באינטלקט וכדומה.
    ברור לי שאנשי להב"ה הם לא מופת לחשיבה רציונאלית ומוסרית אבל מה בינם לבין גזענות? למיטב הבנתי הם לא חושבים שיש "גזע" ערבי מובהק וממילא כל התיזה שלך לגביהם מתמוטטת. כפי שציין פה מישהו שמתיימר להכיר אותם הם מגלים יחס חיובי מאד לערבים שבוחרים להתגייר ועושים זאת לאורך שנים (בהנחה שהעדות הזו נכונה). גזען אותנטי לעולם לא יוכל לנהוג כך, זו הפואנטה כולה.
    חבל שמי שבא לתרום שיח בהיר ורציונאלי יותר בנושא הזה הורס ביד אחת את מה שבנה בידו השנייה.

    1. הפניתי לדיונים אחרים שערכתי על גזענות. שם הסברתי, את מה שלא דורש הסבר פרט למי שמתעקש להתעקש, שכשאומרים גזענות בהקשרים אלו מתכוונים להכללות סטראוטיפיות (פרופיילינג) של קבוצות. נראה לי לצערי שתצטרך לחפש במקום אחר את ההרס הבלבול והעמימות האינטלקטואליים שאני זורע בעולם.

  14. אההה… עכשיו הבנתי הכל.
    איזה מצחיקול אני שעד עכשיו לא קלטתי. אנשים אחרים עושים שימוש קלוקל במושג הגזענות ואתה, בדיון אינטלקטואלי מעמיק שמנסה לנתח את שורש המושג, פשוט מאמץ את ההגדרה הקלוקלת שלהם. זה בכלל לא אתה, זה הם. השתכנעתי.

  15. לטעמי הקמת לעצמך איש קש בבואך לדיון הזה. אני ממש לא חושב שקונסנזוס אצל היהודים שכל ערבי שרוצה להתחתן עם יהודיה ממומן ע"י הקרן החדשה וכולו מוקדש למזימה להביאה לכפר ולהתעלל בה.

    הקונסנזוס הוא שבהינתן התרבות הערבית ובמרחב הלגיטימי של מה אפשר לעשות בה לנשים, ובהתחשב בזה שיהודיה שעוברת לכפר מתנתקת מסביבתה הטבעית ולכן תלויה לחלוטין בחסדי בעלה וגם אין לה קרובים ואנשים רלוונטיים שיעזרו לה להרגיע אותו כשצריך (בדר"כ גם מדובר בנערה מרקע קשה בלי קשר), ובהתחשב בזה שמראש היא נחשבת פחות בתור היהודיה, אז יש סבירות לא מבוטלת שביום מן הימים כשבעלה יתעצבן עליה, וזה כמובן לא חיזיון נפרץ, התוצאה עלולה להיות כואבת מאוד, תרתי משמע. כמובן שרצח הוא מקרה קיצון, אבל התעללות היא דבר נפוץ מאוד. מגוחך להשוות את זה לנישואים עם יהודי שחי בתרבות שונה, וגם האשה עדיין בסביבתה הטבעית. כמובן שגם יש יהודים שמתעללים, אבל ההשוואה מופרכת.
    זה עניין של היכרות וידע ואין לזה שום קשר לשקרים קדושים.

    1. בשום מקום לא עשיתי השוואה. אמרתי שיש גם יהודים שמתעללים, אבל זה לא אומר שאני משווה. השאלה האם שני המאפיינים שנתתי לגזענות של להב"ה נכונים או לא. כל השאר אינו ממין העניין.

  16. כתבת צד לקולא אם ה'גזענות' נובעת מתפיסה הלכתית, ושני צדדים לחומרא אם אין קונפליקט פנימי ואם מוציאים מההלכה איפיונים עובדתיים ומציגים תמונה מעוותת. האם נכון שכל זה לשיטתך הטמירה והנעלמת שדנים את האדם לשיטתו, ולכן אם המעשים נובעים מתפיסה הלכתית אז אין מקום לביקורת גם ממי שלא מקבל את התפיסה ההלכתית, ואם אין קונפליקט פנימי זה מוכיח שההוא לא מוסרי בתוך נפשו ההומיה פנימה, ואם מציג תמונה מעוותת אז הוא שקרן ואם הושפע בתמונתו מההלכה אז פירש אותה בצורה ילדותית ומגיעה לו על זה ביקורת.
    אם כן, אז זה לא נראה לי מובן ממה נפשך. אם דנים לשיטתו אז ברור שכל אחד מהם חושב בליבו שהוא עושה את הדבר הנכון. ברור שההוא חושב שהוא פירש נכון את ההלכה, ותמונתו נכונה ולא מעוותת, ואם חושב שתמונתו נכונה אז לדעתו שקרים קדושים הם דבר ראוי. ואין שום מקום לביקורת על כלום. שהרי ברור שלא נכון לומר שהלוהבים עצמם יודעים שהם טועים ומתפתים אחרי יצרם הרע לטרוח יומם ולילה בעניין ההוא. אלא ודאי שממש לא מעניין אף אחד מה המניעים של הפלוני אלא אם כן הוא מצליח לשכנע שהם מוצדקים, אבל אם המניעים שגויים אז הביקורת היא על התוצאה ולא על נבכי האישיות. השאלה האם פלוני הוא צדיק בליבו או רשע בליבו היא פשוט שאלה בלתי מעניינת לחלוטין לכל צורך מעשי ציבורי ולא בה עוסקים, המוקיעים מוקיעים את פלוני על פי התוצאות שהוא מחולל והמסקנות שהוא מחזיק בהם ופועל להגשמתם. ולפי"ז הן הצד לקולא והן הצדדים לחומרא נראים לא ממין העניין.

    1. [תיקון, במקום נכונה צ"ל אינה נכונה]
      ואם חושב שתמונתו (כלומר התמונה שהוא מציג בתעמולתו) אינה נכונה אז לדעתו שקרים קדושים הם דבר ראוי

    2. אתה חוזר על טענותיי ואז שם סימן שאלה בסוף. אתמהה!
      גם אני כתבתי לא פעם שאין לבקר אדם אלא לשיטתו. אבל את השיטה יש בהחלט מקום לבקר. ואם השיטה גובשה על בסיס רשלני, אז הביקורת על השיטה מקרינה גם ביקורת על האדם.

      1. (מה הכוונה "גם אני כתבתי" מי כתב כך מבלעדיך ומה עניינו כאן). אם הביקורת היא על השיטה ואילו האיש בעל השיטה עצמו צח וישר וחמוד אז אכן שאלתי לא רלוונטית. אבל אם הביקורת היא על השיטה לחוד אז מה עניין התחושות הקשות שתיארת שמתעוררות, וגם הטיעון מהיעדר הקונפליקט נעשה לא משמעותי למעשה כי אה"נ יאחז האוחז בשיטה הזו עצמה ויבלול בה קונפליקט זה לא משנה את השיטה עצמה (קונפליקט מילתא אחריתא).

        האם הביקורת על הרשלנות היא לשיטתו של המבוקר? (כלומר שהוא יודע שהתרשל בבירור השיטה ונכנע ליצרו הרע)

        1. אתה כתבת זאת והצגת את זה כאילו יש כאן עמדה אחרת. הערתי שזו גופא הייתה עמדתי שלי. ואכן שאלתך לא רלוונטית. על כן אני תמה על תמיהתך.
          תחושות יכולות להתעורר גם ביחס לשיטה רעה, אפילו אם אנשים מאמינים בה באמת, ואולי דווקא כך.
          מעבר לזה, הערתי שיש גם אשמה באדם אם אימץ את התפיסה הרעה הזאת ברשלנות. הוא לא צריך לדעת שהתרשל. רשלנות היא פגם מעצם היותה כזאת.

          1. הבנתי תודה.
            רק פרט אחד, רשלנות היא אשמה לאדם אפילו שלפי דעתו הוא לא התרשל, אבל הגעה למסקנה שגויה בלי רשלנות היא לא אשמה באדם שלפי דעתו הוא צודק. הסיבה היא שכלפי רשלנות יש תביעה מעשית שלא יתרשל וכלפי מסקנה ערכית שגויה אין תביעה מעשית שיחליף דעה?

            1. זו שאלה פילוסופית עדינה. אני חושב שאדם שמתרשל לא יכול לטעון שלא ידע שאסור להתרשל. אדם צריך להבין שאין להתרשל ואם הוא מתרשל הוא לוקח עליו את האחריות לטעויותיו. זה לא דומה לאדם שלא יודע שיש כאן התרשלות. כעין חילוק מהרי"ק על מעלה מעל באישה.

              1. ועכ"פ לבנצי וענת גופשטיין הטרודים מדי יום בעשרות ומאות מקרים סבוכים של הצלת השבויות וילדיהן – אין לבוא בטענת 'רשלנות' על אי השקעתם בעיון רפלקטיבי מלא מורכבות. הם גם צריכים להתפרנס, גם לגדל משפחה ברוכה וגם לטפל באינסוף מקרים מתחדשים. אפשר לסלוח להם על אי ההשקעה בפילוסופיה 🙂

                בברכה, ג"ג גרגמ"ל

              2. הבעיה עם להבה שהם פטרנליסטים. חושבים שהם יודעים מה נכון לאנשים אחרים בוגרים.רוצה אדם בתשעה קבין טעויות של עצמו על רב טעויות של חבירו. שיניחו לבני אדם לשגות. מה יותר נוראי מהפגנה מול חתונה של זוג מתבולל שלא הזמין אותם? מי שמם להחליט מה טוב לאותה יהודיה? צריך לצמצם עד כמה שניתן התערבות בחיי בוגרים

              3. ואף אם תמצי לומר, שהפעילות למניעת נישואי תערובת מונע בעיקר מיחס שלילי לערבים – הרי שהצורך התמידי להקשיב בסבלנות לבנות, שלא תמיד הן 'נעולות' על הרצון להיפרד מבבעל הנכרי, מביא להעצמה גדולה בכיוון של רגישות וסבלנות. ו'מתוך שלא לשמה – באים לשמה' 🙂

                בברכה, גלעד חייא גבריהו-גרושינסקי

  17. הכרתי את "בשר חמורים בשרם", אבל לא את ההקשר בתוספות. גם אני מבין את התוספות כטכני ולא גזעני-במפורש, אבל באופן אחר (צמוד יותר לדעתי לפרשנות המילולית). אלוהים הפקיר את הזרע של עובדי כוכבים, כמו את הזרע של בהמות – כלומר הזרע שלהם לא מיוחס להם, ואין משמעות הלכתית אלא לאמא. בהנחה שהמטרה המקורית של איסור ניאוף היא למנוע מצב שהבעל מפרנס את זרעו של הבועל (ויותר חשוב, מוריש לו נחלה), היא נעשית פחות רלוונטית אם התורה לא מכירה בזרע כזרעו של הבועל.

    לא יכול להגיד שהתיאור הזה כבר לא עושה לי כאב בטן…

    1. פירוש יפה מאד. לגבי כאבי הבטן, עליך לזכור שאם אין חזקה שרוב בעילות אחר הבעל, אז עובדתית לא נכון לייחס את הבן לאביו. מה שהתורה הפקירה את זרעו הוא תוצאה של נסיבות עובדתיות, ואז כאבי הבטן פוחתים. כמובן שמתבקש שינוי במקום ובחברה שבה המצב שונה. אני לא חושב שכיום יש הבדל בין גויים ליהודים לעניין זה.

  18. "הערך של שימור היהדות"
    כאדם חילוני אני באמת ובתמים לא רואה איזה ערך יש לשימור היהדות ואני באמת באמת רציני. אשמח להסבר קצר שמתאים לאדם החילוני כי אישית בחלק ה"דתי" של היהדות אני רואה עירוב של ערכים הומניסטים כלליים שמכובדים בדרך כלל על כל האומות וערכים אחרים של אתה בחרתנו ועוד "ערכים" אחרים שאני רואה בהם "אנטי ערכים"
    לדוגמה אתה כותב "גם אכילת חזיר אינה פגומה מוסרית" – באמת? האם רצח חיה כמו חזיר איננו פגום מוסרית. היחס לבעלי חיים בתורה הוא נוראי בעקביות רבה. כבר במבול אלוהים משמיד את כל החי על פני האדמה בגלל חטאיו של האדם. לאחר מכן הוא אומר "ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ". כאשר הוא מונע מאברהם לשחוט את בנו מיד הוא מזמן לו אייל. במכת בכורות הוא משמיד גם את בכורות הבהמה על לא עוול בכפם. לו עצמו הוא דורש שני כבשים בני שנה תמימים אחד לבוקר ואחד לערב. ועוד ועוד. יש ביהדות הרבה מאד "אנטי ערכים" ואינני בא למנות כאן את כולם. אני כאקטיביסט למען בעלי חיים וכמתעד את מה שנעשה בחזיריות, ברפתות, בלולי הסוללה, בבריכות הדגים, בלולי הפטמים, במשלוחים החיים ועוד – טוען שהדת תורמת תרומה גדולה וחשובה לזילזול בחיי בעלי החיים. מעט מאד רבנים יוצאים בקול נגד תעשיית בעלי החיים על אף שהם מצווים מדאורייתא על מניעת צער בעלי חיים. רוב עולם הכשרות מבוסס על הפרדה בין בשר לחלב – שני מוצרים שמבחינתי הם איסור אחד גדול. היהדות היא גזענית, היחס לגוי שונה מהיחס ליהודי וזכורים לנו דברי הרב קוק "ההבדל בין הנשמה הישראלית [היהודית], מאווייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה ובין נשמות הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי" ויש לה עוד הרבה "אנטי ערכים" לפחות בעיני החילוני המצוי.

    1. שלום רב. יש בדבריך כמה כשלים יסודיים מאד, אבל בעצם טענתך אתה לגמרי צודק לשיטתך. אז אתחיל בה.
      כאדם חילוני אתה יהודי רק עובדתית (והלכתית), אבל לא משום בחינה מהותית אחרת. אורחות חייך אינם יהודיים בשום מובן ערכי (אתה מדבר שפה יהודית וכו', אבל אלו סתם עובדות ניטרליות מבחינה ערכית). ואם אתה לא יהודי בכלל כבר כעת, אך טבעי הוא שאינך רואה סיבה להמשיך את היהדות. למה שתהיה לך סיבה כזאת, אם כבר כעת אינך מקיים אותה? יהדות כערך היא אך ורק הלכה. כל מה שמעבר לזה הוא ערכים אוניברסליים ואין להם קשר ליהדות. גם אחרים מקיימים אותם לא פחות טוב מאיתנו, ובשבילם ברור שאין ערך לשמר את היהדות דווקא.
      מבחינת יהודי חילוני (מי שלא מחויב להלכה) יהדות היא אתנוס, כלומר עובדה תרבותית-גנאולוגית, ועובדות אין להן ערך. לכן באמת אין שום עניין לשמר אותן. אם לא ידברו בעולם עברית – ידברו שפה אחרת (מצדי, אסמבלי), אם לא יקראו עמוס עוז – יקראו סופר אחר או אותו מתורגם. אין שום סיבה בעולם לשמר את העובדות השרירותיות הללו. עד כאן הצדק בטענתך לשיטתך שלך. אני כמובן חושב שיש ערך לשמר את היהדות כי לדעתי בניגוד אליך יש ערך לקיומה. אני מאמין שערכי ההלכה תורמים להשגת ערכים אחרים, לא ערכי מוסר, וזה הערך בקיומה של יהדות ושל הלכה. אמנם בדרך כלל איני יודע להצביע על המטרות והערכים הללו, אבל אני מאמין שהקב"ה שאמר זאת יודע על מה הוא מדבר.
      כעת לכשלים בדבריך.
      הביקורת שהעלית כאן על ערכי היהדות היא בעייתית מכמה בחינות.
      1. אתה לוקח אמירות של הרב קוק ומבקר אותן כאילו זו הייתה היהדות. אבל גם אני, כמי שכן מחויב ל'ערכי היהדות', לא מקבל אותן. זה כמו שאקח את משנתו של פילוסוף פלוני ואבקר דרכה את החילוניות או האנושיות.
      2. ערכי היהדות לא מתיימרים להתאים לערכי המוסר. הם מיועדים להשיג מטרות ערכיות אחרות, דתיות, שהן א-מוסריות. ישנה התאמה, מקרית או לא, בין חלקם לבין המוסר, אבל זה מקרה בעלמא. בעיניי טענתך דומה לטענה שאינך אוהב את הרפואה כי היא מכאיבה לאנשים (ניתוחים, כימותרפיה וכו'). הכאב הזה הוא אמנם בעייתי, אבל הוא נעשה למען ערך אחר. הוא הדין לגבי מצוות לא מוסריות וא-מוסריות ביהדות (בהלכה). אני פועל כך כדי להשיג מטרות ערכיות חשובות יותר, ולכן לפעמים זה דורש מחיר מוסרי. ביקורת מוסרית על ההלכה מבטאת חוסר הבנה (שקיים גם בתוך העולם היהודי).
      3. כשכתבתי שאכילת חזיר אינה פגומה מוסרית, התכוונתי לאכילת חזיר ולא לאכילת בעלי חיים בכלל. טענתי הייתה שאין בה פגם מוסרי מעצם היותו חזיר. אין לזה שום קשר לשאלת אכילת בשר בעלי חיים. זו שאלה אחרת, ולגביה כתבתי כאן לא פעם שאני מסכים שלא ראוי לעשות זאת (אם כי בעיניי זה בגלל הסבל הנורא שגורם התהליך התעשייתי, ולא בגלל עצם הצריכה של בשר מן החי). אגב, אני מקווה שאין צורך להזכיר לך שצריכת בעלי חיים לא מאפיינת דווקא יהודים דתיים. אז אולי אין טעם להמשיך את האנושות בכלל.

      1. ליהדות יש אמירה מוסרית: יש מותר לאדם מהבהמה (לרמד"א) הגיב:

        בס"ד ה' באב פ"ב

        לרמד"א – שלום רב,

        ליהדות דווקא יש אמירה מוסרית. יש הבדל מהותי בין האדם לבעלי חיים. ךבעלי חיים מותר (אחרי המבול) לטרוף זה את זה. לבני האדם – אסור להרוג זה את זה, אך מותר להם להשתמש בבעלי חיים ואף להורגם לצורכם של בני אדם, תוך הימנעות מצער בע"ח שלא לצורך.

        אי אפשר לקיים רפואה ברמה מודרנית ללא ניסויים בבעלי חיים, ואי אפשר להזין את האנושות בחלבונים הנחוצים ללא בשר ודגים,חלב וביצים, בוודאי שלא במחיר השווה לכל נפש. יש הרבה מה לעשות לשיפור תנאיהם של בעלי חיים, לעודד גידול בתנאי חופש, ולנקפיד על שחיטה המונעת ייסורים, כמו למשל השחיטה היהודית שבה נפסקת זרימת הדם למוח תוך שניות.

        ברגע שמנסים להיות מוסרי יותר מהתורה ולהשוות בין אדם לבעלי חיים – מאבדים את העכבות המוסריות ביחס לבני אדם, וכך מופיעים יצורים אנושיים המלאים שנאה כלפי בני אדם וכלפי יהודים בפרט. במקרה הטוב מוכנים לוותר על קיומה של היהדות, ובמקרה הגרוע – ישמחו לוותר גם על היהודים.. הרי הם נושאיה של 'היהדות האנטי מוסרית'…כשעוברים על 'אל תצדק הרבה' -לא רחוקה הדרך לעבור גם על 'אל תרשע הרבה'

        מחיקת ההבחנה בין אדם לבעל חיים, מזמינה גם את יישום האבולוציה על בני אדם. למה לא ניישם את מה שקורה בעולם החי שיש 'ברירה טבעית' שבה החזק והמתאים שורד ונפגום גנטית 'ינפלט מפס הייצור'. למה לא ננקוט את אותה שיטה שתשביח את ה'הומו ספיינסים' ע"י מניעת החלשים לקלקל את התפתחותו התקינה של המין האנושי. הרעיון כבר עלה בעבר, ומפני כבודו של גודווין – לא אזכיר ע"י מי 🙂

        בברכה, לוינגארי גודווינופסקי

        1. מגיב יקר. אני קורא את דבריך ואני רואה בהם הצדקה ברורה למשפט שאני דוגל בו באופן מוחלט "התורה היא אסונם של בעלי החיים". כבר כתבתי בתגובה אחרת שאם אלוהים משמיד במבול את כל בעלי החיים (חוץ מהימיים כמובן) בגלל שהאדם חטא – הוא נושא בשורה ברורה מאד שלחיי בעלי חיים אין ערך. כנ"ל אחרי המבול עם הפסוק המפורסם "ורדו בדגת הים …ובכל רמש הרומש על הארץ". ואחר כך בכל נושא הקורבנות ובפירוט המזויע – איזה חיה כשרה למאכל ואיזה לא ובתאבון שלו לשני כבשים בני שנה תמימים כל יום לעולת התמיד. כל עבודת הכהן הגדול ביום הקדוש ביותר ליהודים במקום הקדוש ביותר שטופה בדם.
          לדעתי אמונה של כל אדם תוקפה מגיע לקצה אפו ולא יותר. כלומר הוא רשאי להפעיל את אמונתו על עצמו בלבד ולא על אחרים שאם לא כן מה לנו כי נלין על השהיד המתפוצץ באוטובוס בשם אמונתו או על לוחמי דאעש המבצעים זוועות בשם אמונתם. אמונה היא לא עובדה, היא רק אמונה. אלה שנולדו יהודים יאמינו ביהדות ואלו שנולדו מוסלמים יאמינו באיסלם ואלו שנולדו להורים הינדיים יאמינו בהינדואיזם. התצפית הסטטיסטית המובהקת הזו מראה לנו שהאמונה תואמת בדרך כלל את הדיסקט שהושתל בנו על ידי הורינו ומורינו או מה שמכנים בצורה בוטה יותר "שטיפת מוח". אין לנו זכות להפעיל את אמונתנו על האחר גם אם האחר הוא בעל חיים. שים לב שגם העליונות של בן אדם על בעל חיים היא חלק מאמונתך הפרטית ויש הרבה אנשים בעולם שלא חולקים את אמונתך זו. בעלי החיים שאני מדבר עליהם הם יצורים תבוניים ורגישים אינטליגנטים ובעלי איכויות רבות שנסתרות מעיני מי שמביט בהם כמוצר למאכל או לניסויים רפואיים.
          הרשה לי גם לבקר חלק מטענותיך כאן בהכירי את עולם בעלי החיים יותר טוב ממך – כך אני מאמין.
          1. מי שאוהב בעלי חיים שונא בני אדם – קשקוש. נכון שקשה לנו עם אנשים שבגרגרנותם מממנים סבל נוראי, אבל זה לא מגיע לכדי שנאה אלא במקרים בוטים במיוחד. רוב חבריי באקטיביזם למען בעלי חיים הם אנשים נהדרים – שמנה וסלתה של החברה. לגבי שנאה ליהדות (לא ליהודים) יש בזה אמת – אני למשל שונא את היהדות אבל לא רק אותה – גם את האיסלם וכל דת שיש בה קורבנות והצדקה לאכול בעלי חיים. אני שונא את יום העצמאות בגלל המנגלים ושונא את הצביעות של הרבנים שכל כך מקפידים על כשרות ודקדוקיה ולא רואים שכל תעשיית המוצרים מן החי לא כשרה בגלל צער נוראי של בעלי חיים.
          2. ניסויים בבעלי חיים לצורכי רפואה. חייתי עם בת זוג שבתוקף מקצועה עשתה ניסויים על כלבים וגם ביתי בלימודי הביולוגיה שלה עשתה ניסויים עם עכברים. שתיהן מעידות על אכזריות יתר ועל אחוז גבוה של ניסויים לא הכרחיים.
          3. אי אפשר להזין את האנושות בחלבונים הרצויים ללא שימוש בתוצרים מן החי. – קשקוש מקושקש. ישנם חלבונים בכל הקטניות והאגוזים ובמגוון גדול מאד של ירקות נוספים. כל אלה זולים בהרבה מבשר, בריאים יותר ומוסריים יותר.
          4. המצב היום בתעשיית בעלי החיים הוא כל כך נוראי שמי שמממן זאת על ידי צריכת מוצרים אלו עובר על מצוות צער בעלי חיים (זה לשיטתך). אפילו על הפסוק המפורש שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אימו עוברים ומנתקים את העגלים מאימם תוך חצי שעה מלידתם (וזה גם בקיבוצים הדתיים).

  19. לרב מיכאל.
    לצערי אתה נוטה להתפלספות לוגית שהיא אולי נכונה מתימטית אבל דלה בתוכן אמיתי. אתה מקדיש המון מלים להסביר שמי שאינו מקיים את ההלכה אכן אין סיבה שישמר את היהדות שהרי ההלכה היא היא היהדות. אוקיי – נניח שאקבל את דבריך שההלכה היא היא היהדות – מה הם ערכיה של ההלכה הראויים לשימור שאינם נופלים תחת הכותרת של ערכים אוניברסליים אלא שייכים אך ורק ליהדות ההלכה עצמה. וכאן הקורא שנשאר במתח עד סוף כל ההצהרות על הכשלים הלוגיים מתבאס כי כאן בא המשפט "אמנם בדרך כלל איני יודע להצביע על המטרות והערכים הללו, אבל אני מאמין שהקב”ה שאמר זאת יודע על מה הוא מדבר." אז תן לי לעדכן אותך. הקב"ה לא אמר כלום – מי שדיבר בשם הקב"ה הם אנשים קדמונים כמוני וכמוך שמשום מה חשבו שהם מדברים בשם איזה כוח עליון והעלו זאת על הכתב. האפשרות הזו סבירה פי אלף מהאפשרות שהיצור הדמיוני שאתה קורא לו הקב"ה אשר יצר לשיטתך את היקום כולו ובו לפי ההערכות הנוכחיות כעשר בחזקת 22 מערכות שמש דומות לשלנו (מספר ששווה בערך למספר גרגרי החול בכל החופים בעולם) מתקשקש עם יצורים קטנטנים על גרגר חול אחד. ברור למדי שזו המצאה של דיירי אותו גרגר חול שרואים עצמם כמרכז העולם. ולשיטתך (המפוקפקת מאד לדעתי) אם אלוהים דיבר כל כך הרבה, האם לא היה ראוי שתביא דוגמה לכמה ערכים שבזכותם יכולים אנשי להבה להצדיק את מה שהם עושים.
    והנה עוד משפט "כשכתבתי שאכילת חזיר אינה פגומה מוסרית, התכוונתי לאכילת חזיר ולא לאכילת בעלי חיים בכלל".חזיר הוא בעל חיים ואם אכילת בעלי חיים בכלל פגומה מוסרית אז גם אכילת חזיר פגומה מוסרית. זאת הלוגיקה שאני למדתי. אם אני לא הבנתי את מה שכתבת סביר להניח שגם אחרים לא מבינים למה אתה מתכוון.
    והנה עוד משפט מקומם "אם כי בעיניי זה בגלל הסבל הנורא שגורם התהליך התעשייתי, ולא בגלל עצם הצריכה של בשר מן החי" האם אתה היית מסכים שיגדלו אותך בתנאים אידאליים ובשלב כלשהו של חייך בגיל צעיר למדי ישחטו אותך. נראה לי שלא. בעלי החיים רוצים לחיות בדיוק כמוך וזה דבר נורא לדעתי לנצל את הכוח שיש לנו עליהם כדי להרוג אותם ולאכול את בשרם. לא יודע אם היית פעם בבית מטבחיים – זה מקום מזעזע. אחד הנזקים הגדולים של התפישה הדתית הוא הדירוג – דומם, צומח חי, מדבר. נראה לי שהיא יונקת בין היתר מתיאורי בראשית על יצירתו של האדם ביום נפרד משאר בעלי החיים. לא רק האדם מדבר כל בעלי החיים מדברים וזה שאתה לא מבין את שפתם לא נותן לך את הזכות להרוג אותם. האבולוציה מראה לנו שהאדם הוא יצור אחד ברצף של בעלי חיים ולא נזר הבריאה "עאלק". ההיפך הוא הנכון לצערי – האדם הוא היצור המזיק והאכזרי ביותר. לגבי ההשוואה בין הרב קוק לפילוסוף פולני אנונימי, זו שוב טענה לוגית חסרת תוכן אמיתי. תורת הרב קוק תופשת חלקים נרחבים ביהדות הדתית. אתה בחרתנו הוא לא המצאה של הרב קוק – ראה למשל את נוסח ההבדלה "המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים" ישראל קודש – העמים חול. ישראל אור – העמים חושך. באותה מידה של הצדקה אתה יכול להגיד שאל לי לצטט את הרמב"ם כי אתה לא מסכים לדעתו והוא גם סתם פילוסוף אוזבקי וכנ"ל רש"י ושאר הקרויים גדולי ישראל. מהי ההלכה שאתה מדבר בשמה אם לא יצירתם של אלפי אנשים חכמים פחות או יותר. אני בטוח שגם אתה לא מאמין שהמחלוקות בין אביי לרבא ניתנו למשה מסיני ובכלל שיהודי בגילו של משה עלה להר לא אכל ולא שתה ארבעים יום ובסוף עוד סחב לוחות אבן כבדים בדרכו למטה – give me a break.

    1. תודה על העדכון. ברגע האחרון הצלת אותי מטעות (עד עכשיו חשבתי שאלוקים כן התגלה, וכל חיי אני חי בטעות הזאת. ממש תודה).
      מכיוון שניכר כי אינך בא לדון אלא להטיח (קתרזיס לכעס הוא גם דבר חשוב), ובזה אני מליץ יושר על השטויות שאתה כותב (אתה כנראה כועס, ולא בהכרח טיפש וחסר הבנת הנקרא כפי שנראה מדבריך), אסיים בפירוש יפה לדברי הבן הרשע בהגדה של פסח.
      אותו בן שואל: "מה העבודה הזאת לכם?!" (מסתיים בסימן קריאה כמובן) והתשובה היא "אילו היה שם לא היה נגאל" בלשון נסתר. ללמדך שאותו בן שאל והלך, לא חיכה לתשובה. אלא שחשבתי כעת שיש עוד להקשות על כך: מדוע בכלל עונים לו, ולו בלשון נסתר, הרי אין כאן כבר אף אחד? אלא ללמדך שהוא דווקא כן נמצא כאן, אלא שהוא לא מקשיב לתשובה. הוא בא רק להטיח ולא באמת לשמוע.
      על כן אקיים את הוראת חז"ל "אף אתה הקהה את שיניו", ואומר לך שהאבולוציה כבר תענה על שאלותיך. מי שלא רוצה שהיהדות תשרוד ייעלם, הוא ושאלותיו, ויישארו עמנו אלו שרוצים לשרוד. "אילו היה שם לא היה נגאל". בהצלחה רבה לכולנו, וגם לאבולוציה.

  20. תגובה אופיינית למי שאין לו תשובות. ההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר. הטחת עלבונות – "אתה כותב שטויות, אתה בא להטיח, אתה משול לבן הרשע". האמת היא שאני לא כותב שטויות אלא דברים של טעם. התגובה שלך מראה שהם פוגעים במקום רגיש. אתה כנראה רגיל לסוג אחר של קהל שבא מהמגזר הדתי. אין לך כנראה את הכלים להתמודד עם מי שבא מכיוון אחר. והאמת העצובה היא שכשאין תשובות לעניין פשוט יורים מכל הכלים לכל הכיוונים. אין לי עניין שהיהדות תיעלם – יש לי עניין שהיא תגביל את עצמה להתעסקות בעצמה ולא תפעל כנגד אלה שאין להם עניין בה ואינם שותפים להשקפתה – כמו שעושים אנשי להבה ונוער הגבעות והפוליטקאים הנלחמים נגד תחבורה ציבורית בשבת ואלה הכופים על כל עם ישראל נישואין וגירושין על פי ההלכה. שאלתי אותך על הערכים של יהדות ההלכה – שאלה פשוטה ותשובה אין, רק מלל אינסופי. אין דבר – אני רגיל לזה. תהיה בריא.

    1. ליוסי – אהלן וסהלאן,

      רק שאלה קטנה: אם אין לך עניין בשימור היהדות – למה אתה יושב בפלסטין? למה לא תשאיר את פלסטין בידי תושביה המקוריים, שלהם משום מה יש עניין בשימור זהותם הלאומית?

      בברכה, שאמס רזאל אלפנג'ר אלנג'מאווי

    2. האמת היא שדבריך נראים באמת פריקת כעסים אבל משיקולים מטופשים של חילול ה' וסתם מעצבן לראות חוסר טענות מטומטם עד כדי כך החלטתי להגיב.
      א. אנא הבהר מהי טענה לוגית חסרת תוכן כי עקרונית אפשר להגיד את זה על טענות כאלה א=ב, ב=ג – ג=א (טרנזיטיביות) ,אבל אתה אומר את זה על הטענה שאמירה של הרב קוק מתייחסת על היהדות שליט"א כמו קאנט לאנושיות שר"י ( לשיטתך). זה לא סתם טפל, זה חלק מהשיטות התחמקות (גם מימין מגיבים ככה).
      ב. הבועה הדתית שלך קיימת גם אצלך אתה גדלת במקום חילוני (לפי התגובה למטה) והופ, אתה חילוני, interesting.
      אבל אתה תגיד כמובן שהיות ואתה אוניברסלי או משהו כזה (עגלה ריקה, לא כהעלבה גם החזו"א לא התכוון להעלבה אלא שזוהי המציאות, עיין בחלק מטורים כאן עוד)
      ג. הרב מיכי לא אמר כאן שרש"י או הרב קוק לא היו גזענים, הם היו, אבל מה זה אכפת לדתי ממוצע שרש"י או הרב קוק או החת"ם סופר או מי שלא יהיה שנא גויים או חשב שאפריקאים נחותים, אנחנו לא פועלים על פי זה.
      ד. אם אתה חושב שאין אלהים אין ביסוס למוסר ובכלל זה, איסור או היתר מוסרי על הריגת בעלי חיים לשם הנאה, שכן אם אין אלהים, אין מקור סמכות המצווה על a אז גם אם a מביא הרבה סבל, אין זה אומר שאין לעשות את a שכן סבל הוא עובדה כלשהי ואתה לא לגזור ערכים מעובדות בלי עקרון הגשר "גרימת סבל אסורה" אבל לזה אין הצדקה בעולם שאין בו מקור סמכות (כלומר, אין הצדקה רעיונית לאיסור על גרימת סבל בלי מי שיצווה על האיסור הנ"ל)
      ה. צער בעלי חיים הוא או מדאורייתא או דרבנן ואם הבע"ח עבר צער הוא לא אסור באכילה.
      אלו נקודות נבחרות, יש עוד עוד הרבה שטויות בדבריך, בטח בתגובה לשצ"ל.

      1. אני תוהה למה קשה לנהל דיון ענייני על השקפות עולם בלי סופרלטיבים של מטומטם או שטויות. ייתכן שאני מייצג הלך מחשבה שאינך מורגל בו אבל אם אתה אומר "מטומטם" תתכבד ותצביע בדיוק על הטענה שלדעתך היא מטומטמת כדי שתהיה לי אפשרות להסביר את עצמי. אני אשתדל להיות נאמן לשיטתי ולענות על טענותיך אחת לאחת כדי שתוכל גם להשיב לי לא במונחים כלליים אלא בהתייחסות לכל טענה ספציפית. אז הנה…

        א. "אנא הבהר מהי טענה לוגית חסרת תוכן" כבר כאן יש אי דיוק. אני כתבתי "דלה בתוכן" ולא "חסרת תוכן". שיעור במתימטיקה מלא בטענות לוגיות אבל הוא דל בתוכן שאינו ממין המתימטיקה כמו תוכן מוסרי או תוכן רגשי.
        "אבל אתה אומר את זה על הטענה שאמירה של הרב קוק מתייחסת על היהדות שליט”א כמו קאנט לאנושיות"
        לא מדוייק. כשאמרתי דלת תוכן לא התייחסתי לאמרותיו של הרב קוק ולא לקאנט שכלל לא הוזכר בדבריי. איני הולך לחזור על דבריי – אני רק מבקש דיוק בויכוח.

        ב. "הבועה הדתית שלך קיימת גם אצלך אתה גדלת במקום חילוני". מניין לך איפה גדלתי וחונכתי – בשום מקום בדבריי לא ציינתי שגדלתי וחונכתי כחיולני. ההפך הוא הנכון. גדלתי וחונכתי בחינוך דתי קפדני, אבי היה רב וגדול בתורה ולמדתי בישיבת כפר הרוא"ה ותקופה קצרה גם בישיבת "כרם ביבנה".

        ג. "אבל מה זה אכפת לדתי ממוצע שרש”י או הרב קוק או החת”ם סופר או מי שלא יהיה שנא גויים או חשב שאפריקאים נחותים, אנחנו לא פועלים על פי זה.". אולי אתה לא פועל על פי זה אבל הרבה אנשים דתיים רואים בתורת הרב קוק אידאל לפעול על פיו וכמעט כל הדתיים פועלים על פי ההלכה שבין היתר טוענת שהלכות פיקוח נפש בשבת חלים רק על יהודים ואין מיילדים את הגויה בשבת ואין משיבים אבידה לגוי ועוד פנינים רבות שרוככו קצת רק מפני דרכי שלום. אפשר להגיד אני לא מתייחס לרב קוק ולא חושב כמותו ולא מתייחס לרמב"ם ולא חושב כמותו ולא מתייחס לרש"י ולא חושב כמותו אבל אז לא ברור מה מקור התוקף של ההלכה שאתה מקיים. בדרך כלל הרמב"ם נחשב כמקור הלכתי והשולחן ערוך בדרך כלל פוסק לפי הרמב"ם.

        ד. "אם אתה חושב שאין אלהים אין ביסוס למוסר" לדעתי זה משפט נוראי. רגש החמלה והאכפתיות למה שעובר על מישהו אחר הוא רגש בסיסי באדם ומתגלה גם אצל בעלי חיים. אם אתה זקוק לאלוהים כדי לא להרוג אדם אחר או בעל חיים או כדי לא להתעלל במישהו אחר אתה בן אדם עלוב נפש ואפילו מסוכן. אם אתה תזדקק לעזרה מצילת חיים אני בטוח שתקבל אותה בשמחה גם מפרמדיק אתיאיסט. מקווה מאד שלא כל הדתיים חושבים כמוך.

        ה. "צער בעלי חיים הוא או מדאורייתא או דרבנן ואם הבע”ח עבר צער הוא לא אסור באכילה". גם אם זה נכון, כשאתה אוכל בעל חיים, הכסף שבו רכשת את הבשר מממן צער בעלי חיים שעדיין חיים.

        1. אוקיי אני רואה שכנראה יש עם מי לנהל דיון
          א. בסדר
          ב. סליחה, זה היה נראה ככה מהתגובה למטה, עדיין אני צודק בטענה שם.
          ג. עיין במאמר הרב מיכי "גוי שההלכה לא הכירה" שם הוא מביא שם הסברים למה זה לא תקף במצבנו ההלכה שאומרת לא להציל כהשהגוי לא מוסריועובד ע"ז היא היא ההלכה שאומרת להציל כשהוא גר תושב
          ד. לצערנו, רגש הוא עובדה ניטרלית מוסרית: מה זה אומר שמישהו סובל? כלום, אם אין מישהו שברא אותנו ורוצה שלא נגרום סבל אין שום צורך למנוע סבל. זה נראה כאלו הביסוס שלך הוא: צריך למנוע סבל מבע"ח כי כאשר הוא סובל, הוא סובל וזה לא נעים לו, אם יש לך ביסוס טוב אנא הבא אותו.
          ה. זה עדיין לא אומר שהבשר לא כשר , לכל היותר זה מימון של עבירה.
          למעשה דעותיך דומות מאוד לדעותיו של הרב מיכי, חוץ מהאמונה.

          1. א. מודה ועוזב ירוחם

            ב. נושא העגלה המלאה והעגלה הריקה הוא נושא רחב בפני עצמו. אם לדעתך העגלה המלאה היא עגלת היהדות הדתית והעגלה הריקה היא העגלה החילונית – אני ממש לא מסכים איתך אבל זה נושא לדיון ארוך ואין מקומו בתגובה קצרה.

            ג. מי לנו סמכות עליונה יותר מהרב הראשי יצחק יוסף. הוא נשאל בזמנו על ידי תושב שדרות שאביו הנכה מטופל על ידי עובד זר מה לעשות אם נופל טיל בשבת ופוצע את העובד הזר שמטפל באביו. ההתפתלות שלו בתשובתו כל כך מביישת גם אם בסופו של דבר הסכים בעיקר משום דרכי שלום שמותר לחלל שבת עליו ולהציל אותו אבל לעשות זאת בשינוי. לא קראתי את דברי הרב מיכי אבל קראתי הרבה פסקי הלכה מהרמב"ם וצפונה בנושא היחס לגוי – זה מבייש בלשון המעטה. לדעתי צריך להציל כל אדם בלי להתייחס לדתו או לזה שאתה חושב שהוא עובד עבודה זרה (מה זה בכלל?), ראשית כל תציל אחר כך תעשה חשבונות.

            ד. "מה זה אומר שמישהו סובל? כלום". לי זה אומר הרבה – נראה לי שאתה נכה רגשית. לפי מה שאתה כותב אם לא היה כתוב לא תרצח לא היית רואה דופי גם ברצח. זאת עגלה ריקה ומרוקנת חביבי. שלנו הרבה יותר מלאה.

            ה.כשהעבריין זאב רוזנשטיין רוצה לסלק מישהו מדרכו הוא מזמין רוצח שכיר ואף פעם לא מלכלך את ידיו. לרוע מזלו בית המשפט החשיב את מימון הרצח כעבירה בעלת אותו משקל כרצח עצמו.
            זאת הגישה בעגלה שלנו. אולי בעגלה שלכם מימון רצח או מימון התעללות אין דינו כביצוע ההתעללות עצמה אז שוב עגלתכם ריקה לדעתי בנושא זה ועגלתנו מלאה.

            ו. תוספת שלי: נראה לי שאתה דוגמה קלסית לנזקים שעושה הדת לנפש האדם. מקווה שאין הרבה כמוך. זו ההשקפה שלי – אתה לא חייב לענות.

            1. ג. שוב, הם אכן גזענים
              ד. לצערי או לא, אני לא נכה רגשית אבל רגש לא יכול להצדיק תיאורטית שום דבר, ואם כן יש לאנשים גם רגשות שקובעים שישוע הנוצרי הוא המשיח, שהרבי הוא המשיח או אל, אתה מאמין לכל אלו?
              ה. בלעדיו הרצח לא היה מתבצע אבל גם אם כל ישראל היו צמחונים זה לא היה מזיז לתעשיית הבשר.
              ו. אמן ואמן

  21. מגיב יקר. התשובה מאד פשוטה – אני נולדתי כאן ויש לי זהות ישראלית לא דתית. הזהות הישראלית שלי מתבטאת באהבה לארץ ונופיה, לשביליה הנסתרים שחרשתי ברגליי ובאופניי, למאכליה, למזג האויר שלה, לחבריי הישראלים הן מהצד היהודי והן מהצד הפלשתיני. גילוי נאות – החבר הטוב ביותר שלי הוא מוסלמי מאמין ואני אוהב אותו אהבת נפש בגלל האופי שלו ובגלל החיבור המיוחד שיש לנו. אני אוהב אדם בכלל ואינני מייחס משמעות ללאום של האדם, לדתו, למינו אלא רק לאופיו כאדם. מצידי שתהיה כאן מדינה אחת – מדינת כל אזרחיה שיחיו בה בשלום פלשתינאים מוסלמים, יהודים דתיים וגם פלשתינאים אתיאיסטים (יש דבר כזה?) ויהודים אתיאיסטים כמוני. אני מוכן גם לשתי מדינות לשני עמים וכל פתרון אחר שיביא את השלום על שני העמים. לדעתי הדת היא מכשול לשלום הן מהצד היהודי והן מהצד הפלשתיני כי היא גורמת להקצנה משני הצדדים. אני נולדתי כאן, זוהי מולדתי ואין סיבה שאעבור לארץ אחרת. אני מכיר גם בקשר לאדמה הזו של הפלשתינים שנולדו כאן וזו מולדתם בדיוק כמו שזו מולדתי. כל פתרון מקובל עלי. אני רוצה לחיות עם אנשים טובים, נאורים, ומשוחררים מכבלי דעות קדומות. לכולנו זכות לחיות בארץ הזו כי נולדנו בה ולא כי איזה אל (דמיוני לדעתי) הבטיח לנו אותה. אשמח לשמוע את דעתך.

    1. ליוסי – אהלאן וסהלאן,

      אין לי בעיה עם יהודים שהיו כאן לפני 1917 שהם נחשבים כפלסטינים על פי האמנה שלנו, ולכן למשל אני מקבל בלי בעיות את משפחתו של הרב מאיר כהנא ז"ל שאבותיו ישבו בארץ עד לשנת 1917, שאז עברו לאמריקה בכוונה לחזור. הם אינם פלסטינים פחות מיאסר ערפאת שנולד במצרים לאב שהיגר מהארץ. פלסטיני נשאר פלסטיני ללא הבדל דת והשקפת עולם.

      אולם יהודים שהיגרו אחר כך, בחסות המשטר הקולוניאליסטי הבריטי שמשך אותם בהבטחה ל'בית לאומי יהודי" – הרי הגירתם פגעה אנושות בזכויות הלאומיות של הפלסטינים. על אחת כמה וכמה שהקמת מדינת ישראל שהביאה לבריחה המונית של פלסטינים, ולעליה והתיישבות של מיליוני יהודים, שבמקרים רבים התיישבו ברכוש ערבי נטוש. האם מוצדק מוסרית שמהגרים מארצות זרות יתפסו את מקומם של תושבי הארץ מדורי דורות?

      האם האנטישמיות והשואה שכבר חלפו מהעולם הנאור מצדיקים את תפיסת פלסטין על ידי המהגרים. דומני שכיום ניתן למצוא לצאצאי המהגרים היהודים מקומות הרבה יותר טובים מפלסטין השחונה, מקומות מפותחים שבהם ימצאו חברה אתאיסטית ונאורה כמותם ויחיו שם בנחת ובשלווה (לפחות עד ההתפרצות הבאה 🙂

      דבריך שהדת מעצימה את האיבה בין יהודים לערבים – אינם מדוייקים. אחת הבעיות הגדולות שיש לנו עם היהודים ובפרט עם החילוניים שבהם היא – שהם מפיצים את השקפותיהם החילוניות ומשפיעים לרעה על המוסלמים בכיוון של נטישה וזלזול במסורת האיסלאמית.

      יש לי פחות בעיה עם שכניי המתנחלים, הן משום שהאדמות בהם הורשו להתיישב נבדקו היטב ע"י רשויות החוק שהן 'אדמות מדינה' שוממות, וכל שהיה אפילו ספק-ספיקא שמא מדובר באדמות פרטיות מעובדות של ערבים – לא הרשו להם להתיישב.

      אף מצד ההשפעה המחלנת על המוסלמים – המתנחלים בעייתיים פחות שכן נשיהם מכסות את ראשן ולבושות בלבוש צנוע כנשותינו, אלא שבשנים מתרבים גם שם הדתל"שים וגובר החשש להשפעה מחלנת, אך עדיין המצב טוב בהרבה ממה שקורה בערים וביישובים חילוניים.

      אף מבחינת 'צער בעלי חיים' גרמה ההתיישבות היהודית צער רב לבעלי החיים. יישוביהם ועריהם הצפופים גזלו את מרחב המחיה של חיות הבר, במקום שבו קיננו בחופשיות קאת וקיפוד והסתובבו בחופשיות אריות נמרים, תנים וברדלסים – כעת בני האדם השוכנים שם אינם מאפשרים מחיה חופשית לחיות הבר.

      מכל הטעמים שהזכרתי, נראה שעדיף לנייד מכאן את המהגרים היהודים, ואז יחיו פלאחים ובדאווים בשלום ומישור עם חיות השדה ובא לפלסטין גואל ולשבי אירופה ביעקב 🙂

      בברכה, שאמס רזאל אלפנג'ר אלנג'מאווי, קובת א-נג'מה

      1. שאמס רוזאל יקירי.
        לדבריך יש ניחוח חריף של אפולוגטיקה יהודית ואף יהודית דתית מתנחלית. לפני שאענה לך ברצוני שתעשה אחת משתיים. או שתישבע כאן מעל דפי האתר שהינך באמת מוסלמי ותצרף צילום של תעודת הזהות שלך או שתזדהה בשמך וזהותך האמיתיים. בשני המקרים אשמח לענות לך. לצערי אתה נשמע יותר תושב כוכב השחר מאשר תושב קובת א נג'מה שהינו הר ולא מקום יישוב.

        1. ליוסי (שהפך במחי 'אלט שיפט' ל-HUXE – סאיונארה,

          אני בכלל בודהיסט, שכן אבי ז"ל הגיע מ'בודא-פשט', עברתי 'איסלום מסורתי' שבו קיבלתי חלקית את מצוות האיסלאם. כך למשל אני מאמין בא-ל אחד אך סובר שמוסא הוא שליחו. במקום לעשות חאג' במכה, אני משתדל לבקר ברחבת 'אל-בוראק' שליד

          'אל-אקצא'. עם חמש תפילות ביום קצת קשה לי, אז אני מסתפק בשלוש. בשבת ויו"ט אני זוכה לארבע תפילות. רק ביום הכיפורים אני מקיים חמש תפילות. וחוץ מרביעית יין בקידוש והבדלה – אני נמנע משתיית יין. נראה שמוחמד יכול להיות מרוצה ממני 🙂

          הסטת הדיון מצידך לכיוון האישי, היא התחמקות מהשאלה הפשוטה, שאותה שמתי בפי 'שאמס רזאל': אין אח ורע בעולם לעם שתובע זכות היסטורית' על ארץ אחרי אלפיים שנה. איזה סקנדל יהיה אם צאצאי הפראנקים, ההונים והטבטונים – ידרשו מחדש את 'זכותם ההיסטורית' על ערבות קזאחסטאן ואוזבקיסטאן, שמהן היגרו לפני יותר מאלף שנים…

          לדרישת 'זכותנו ההיסטורית' על ארץ ישראל יש מקום רק מצד האמונה ב'ספר הספרים הנצחי' (כלשונו של בן-גוריון ב'מגילת העצמאות') שבו ייעד האלקים את הארץ הזאת לעם ישראל והבטיחם שישובו אליה. ללא 'קושאן' זה, אין אנחנו אלא צאצאי מהגרים קולוניאליסטים שיובאו לארץ בניגוד לרצון ה'ילידים'. זו השאלה הנוקבת, שעליה התכבד לענות!

          בברכה, שצאיושי לוינגארה, טוקבקיסט מטוקיו

          'אלנג'מאווי' הוא התרגום הערבי ל'איש הכוכב'. נותר לך כעת לגלות מה התרגום העברי ל'שאמס רזאל' 🙂

          1. והטיעון השני נגד הקולוניאליזם הציוני: הפגיעה במרחב המחיה של חיות הבר הגיב:

            ואחזור גם על הטיעון האקולוגי נגד ההגירה ההמונית של היהודים לפלסטין. עד מלחמת העולם הראשונה היתה הארץ מיושבת בדלילות יחסית, כך שנותר מרחב מחיה נרחב לחיות הבר. נרגע שהוצפה הארץ במיליוני מהגרים המקיימים אורח חיים מודרני, עם חקלאות אינטנסיבית עתירת הדברה, ותעשיה עתירת זיהום אויר – הולכות חיות הבר ונדחקות.

            ומה שלא עושות ההתיישבות הצפופה, החקלאות והתעשיה – משלימים שטחי האש הנרחבים של הצבא הציוני הנדרש להגנה תמידית על הפולשים, מפני ההתנגדות הבלתי פוסקת של תושבי הארץ המקוריים.האם לא תותירו לנו מקום לחיות אלא בשמורות טבע?

            בברכה, יונה תן בר-דלס

            בעיית הפגיעה במרחב המחיה של חיות הבר, כרוכה גם בצמחונות, המחייבת את הרחבת שטחי הגידול החקלאיים. כל דונם נוסף של קרקע חקלאית – הוא דונם פחות למרחב המחיה של חיות נהר.

            1. המעבר לטבעונות יכול להיטיב מאד עם חיות הבר. ראוי שתדע ששבעים אחוז מהקרקעות החקלאיות בעולם מיועדות להזנת בעלי חיים בתעשיות המזון ועל זה נאמר "יש הרבה אנשים רעבים בעולם אבל אין פרה רעבה". חיסול תעשיית המזון מן החי יקטין באופן משמעותי את כמות השטח הנדרש לגידול חקלאי ויפנה שטחים עבור חיות הבר. תעשיית המזון מן החי היא גם מהתורמים הגדולים ביותר להתחממות כדור הארץ, לשרפות ענק המחסלות אלפי חיות בר קטנות וגדולות, לזיהום מקורות מים, להאצת ההתפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה (80% מהאנטיביוטיקה המיוצרת בעולם מיועדת לבעלי חיים בתעשיה כדי להילחם בזיהומים הנגרמים להם בסביבה המזוהמת שבה הם חיים). בעלי החיים פולטים גז מתאן שהוא פי 30 יותר אפקטיבי מ CO2 כגז חממה. כשמשקללים את זה על פי היחס הזה תעשיית בעלי החיים פולטת יותר גזי חממה מכל כלי הרכב הממונעים בעולם בים ביבשה ובאויר. כל זה בלי להזכיר את הצד המוסרי שבשחרור בעלי החיים מעול האדם ואת הצד הבריאותי בצריכת מזון מן הצומח בלבד.

              1. בעלי חיים פולטים גז מתאן ולכן אתה מעוניין שכמותם תפחת ולכן בין היתר אתה מעוניין שיפסיקו גידול בעלי חיים לאכילה ויפנו מקום לחיות בר?

              2. וליוסי אמר –

                ואחרי שהסברת לנו שחיות ועופות הבית הן הגורמות לאסון אקולוגי – תפיסת שטח חקלאי ופליטת גז מתאן – הרי שיש להפסיק לאלתן להחזיקן מה נעשה בהם? האם נשמיד את כולן בבת אחת או שנפקירן למות ברעב או להיטרף

                ואולי נעשה להן הסבה והגדלן כחיות מחמד, אלא שאז נצטרך להמשיך לגדלם למשך שנים רבות, המשך גידון כחיות מחמד יחייב אותנו גם להזינן, ואם כן חזרנו לכל המפגעים הסביבתיים – תפיסת השטח החקלאי וגז המתאן.

                ילמדנו רבנו מה לעשות?

                בברכה, גדיאל שעפסל ציגלער-האן

                ושאלה צדדית: אם יבוטל הצורך בצאן בקר ותרנגולות – ממה יתפרנסו חבריך הבדאווים?

              3. עכ"פ מהויקיפדיה ערך 'גזי חממה', עולה שחלקה של החקלאות בגזי החממה אינו עולה על 13% מגזי החממה.האחוזים הגבוהים של גזי חממה באים מייצור האנרגיה – 34%, תחבורה – 16%, תעשיה – 22%, מבנים – 8%. פסולת – 3%

                ולכן הומוסאפיינסים יקרים! קחו אחריות וצמצמו את פליטת גזי החממה מתחנות הכוח, ממפעלי התעשיה ומכלי הרכב, לפני שאתם באים בטענות אל החקלאות והמרעה.

                ייתכן לענ"ד שחלק מהעליה בריכוז הפחמן הדו חמצני מאז המהפכה התעשייתית – נובע מההפחתה הדרסטית בשטחי החקלאות הירוקים, שספחו את הפחמן הדו-חמצני שפלטו בני האדם ובעלי החיים, ותמורתו הרבו את שיעור החמצן באויר

                בברכה, חייא כלורופיליפ שפסלובסקי

                ברם זכורים לטוב חוקרי אוניברסיטת הוהנהיים, שפיתחו גלולות ותזונה הממעיטים את פליטת המתאן בתהליך העיכול של הבהמות

              4. בס"ד יום ה' וס' וחמור אבוס בעליו תהא שנת פחות בנזין

                הדרך שתמעיט את פליטת גזי החממה היא צמצום ציי הרכב הצורכים דלק רב ופולטים עשן רעיל. בנסיעות בין עירוניות אולי אין מנוס מרכב ממונע, אך בתוך העיר אין טוב מסוס או חמור. גם 'כלי תחבורה אקולוגי' וגם חבר טוב לאדם.

                אז ליפא העגלון אומר, שקצת פחות זה קצת יותר. צריך למתוח המושכה, ולקחת חזרה 🙂

                בברכה, פייביש ליפא סוסנוביצקי-דהארי

                ואת מעט המתאן שפולטים בעלי החיים – ניתן לאסוף ולהפוך לדלק ירוק. ראו במאמרו של ד"ר דרור בר-ניר, 'מתאן – גז חממה, גז קטלני ומקור אנרגיה ירוק', (גליליאו, 107, יולי 2004).

  22. אל נג'מאווי יקירי. אני חי שנים רבות בין הבדווים בסיני ודובר ערבית ברמה בסיסית די גבוהה. נראה לי שאינך מתכוון ל"שאמס רזאל" אלא לרזאל אלפאג'ר (בלי ה"נ" שהוספת שם). לגבי שינוי השם שלי זו תקלה שנובעת מכך שהמקלדת היתה במצב אנגלית. ואז כשאתה מתקתק יוסי יוצא huxh. אין כאן שום כוונת הסתרה אלא פשוט טעות מקלדת.

    אשמח להתייחס לדבריך בהרחבה.
    בוא נתחיל עם תולדות ההתיישבות היהודית החל משנת 1870 עם ייסודה של מקווה ישראל ועד מלחמת השחרור.
    עד כמה שידוע לי כל האדמות של המושבות הראשונות, של עמק יזרעאל, של עמק בית שאן, ובצפון תל חי וכפר גלעדי ועוד – נקנו בכסף מבעלי האדמות שהיו בדרך כלל אפנדים תורכיים ולא ערבים פלשתינים. הערבים בחלק מהמקרים היו אריסים על אדמות אלו ולפעמים בעל הקרקע אפילו לא יידע אותם שהקרקע נמכרה. בחלק אחר מהמקרים האדמות שימשו רועים נוודים שנעו לכל אורכה של הארץ בחיפוש אחר מרעה אבל לא היו בעלי הקרקע. בנגב היו בדואים נודדים היו בדואים גם ביישובים קבועים. עד כמה שידוע לי ההתיישבות בנגב המערבי של טרום מלחמת השחרור – צאלים, רביבים, גבולות, משאבי שדה לא היתה כרוכה בשום הפקעת קרקעות. די ברור ומרגיז לשמוע שהאדמה שאתה יושב עליה שנים רבות נמכרה לאיזה מוסקובי שזה עתה הגיע מאירופה ולא יודע אפילו לחלוב עז. זה פחות או יותר מה שקרה עם רוב האריסים האלה שפרנסתם נלקחה מהם באחת והם בלחצם פנו לגניבות ולחבלות במשקים היהודיים הצעירים שקמו על אדמות אלה והאיצו בכך את הקמתו של ארגון השומר. אפשר להבין את שני הצדדים אבל הצדק המשפטי היה עם המתנחלים היהודים. זה היה המצב עד 1947 עם הכרזת החלוקה כשברקע עוד הרבה לפני כן היו פרעות בסוף שנות העשרים וכן בשנים 1936-1939 וכמובן גם הטבח בחברון. בכל האירועים הללו היו תקיפות של יהודים על ידי ערבים והם שהאיצו את הקמת ארגון ההגנה ואת הזרוע הצבאית שלו – הפלמ"ח (ולא נשכח את ארגון "השומר" שקם עוד הרבה קודם). ב 1947 הכריז האום על חלוקת הארץ למדינה יהודית ולמדינה פלסטינית. בעוד שיהודים שמחו ועלזו על תוכנית החלוקה ורקדו ברחובות כל הלילה,מדינות ערב לא קיבלו את התוכנית ועם פינוי המדינה מהאנגלים וההכרזה על מדינת ישראל מספר חודשים לאחר מכן פתחו במתקפה כוללת על המדינה הצעירה מכל הכיוונים. ראוי לציין שיוזמת המתקפה היתה של מדינות ערב ולא של הפלשתינים תושבי המדינה אם היא הם שמחו וקיוו שכל האדמות שהם ראו את עצמם כשלהם ייכבשו על ידי מדינות ערב ויוחזרו להם בכוח הזרוע. זה לא קרה והיישוב היהודי במלחמת גבורה ניצח במלחמה זו והפלשתינים רובם ברחו וחלקם גורשו וגם הצבא הצעיר שלנו לא היה נקי מפשעי מלחמה שהידועים שבהם היו בדיר יאסין ובטנטורה.

    כל שיבת עם ישראל לארצו לפני מלחמת השחרור היתה למקומות שהוקמו ללא נישול ערבים מאדמה שבבעלותם עד כמה שידוע לי. לאחר מלחמת השחרור היתה התיישבות גם במקומות שפונו או התפנו מרוצונם או מרוב פחד שמא היהודים יהרגו אותם. אבל צריך לזכור שיהודים הם שהסכימו לתוכנית החלוקה והערבים הם שתקפו בצורה חד צדדית ולכן ההתישבות היהודית בכפרים שפונו מישוביהם נראית לי טרגית לפלסטינים אבל מוצדקת הסטורית.

    לסיכום: עם ישראל חזר לארצו אחרי 2000 שנה אבל עשה זאת בצורה חוקית המקובלת על ידי אומות העולם ולא בנישול כוחני כמו שעשו האמריקאים לאינדיאנים והאוסטרלים לאבאוריג'ינים והסינים לטיבטים והיפנים לסינים ולקוריאנים והגרמנים לכל מדינות אירופה וכמו שמנסים היום הרוסים לעשות לאוקראינים. החלוצים (החילוניים ברובם) עשו זאת בגבורה שלא תתואר בתנאים קשים, בהתמדה עצומה ובהתמודדות עם מחלות קטלניות.

    גם במלחמת ששת הימים לא אנחנו פתחנו במלחמה אבל כן השתלטנו גם על אדמות לא שלנו והשארנו אותם במצב זמני של שטח כבוש כבר 55 שנה בצורה המאפשרת לנו להחיל דין שונה על מתנחלים ודין שונה על פלסטינים שזה דה פקטו אפרטהייד גם אם בצורה דחוקה זו או אחרת זה חוקי.

    זכותנו ההסטורית על ארץ ישראל מצד האמונה היא בעייתית ביותר. תבין שאנחנו צריכים לשכנע את אומות העולם ולא את עצמנו. ראשית האמונה עצמה היא בעייתית. המחקר המדעי האינטסיבי הן בתחום של מחקר כתבי הקודש והן בתחום של המחקר הארכיאולוגי לא תומך באמונה היהודית מתקפה אחת היא מכיוון איך ועל ידי מי נכתבו כתבי הקודש והשנייה היא מכיוון הארכיאולוגיה שמתקשה מאד למצוא סימוכין לאירוע המכונן של יציאת מצרים לא בממצאים בסיני ולא בכתבים של המצרים מהתקופה האמורה. עוד יותר קשה זה למצוא סימוכין לקיומם של האבות ולקיומה של הבטחה אלוהית לתת לנו את הארץ. אמנם העולם המערבי ברובו מאמין בתנ"ך אבל כדי להשיג הסכמה רחבה עלינו לשכנע גם את העולם הקומוניסטי שהוא ברובו אתיאיסטי ואת ההודים היפנים והאסיאתיים שלא מאמינים בתנ"ך ואת העולם המוסלמי שתמיד יתמוך בפלסטינים.
    מעבר לזה שהאמונה עצמה בעייתית – יש לנו בעייה רצינית להוכיח משפטית שאנחנו אכן צאצאי אותם יהודים שחיו בארץ לפני אלפיים שנה. מי יודע איזה דם התערבב כאן שהרי היהודים חיו בקרב הגויים כל כך הרבה זמן. זאת אחת הסיבות למונח המשפטי של התיישנות – לך תוכיח!

    אז זהו. אתה רואה שאני לא מפחד להגיב ולא משתמט. אני חושב אבל שנכון הוא שתזדהה בשמך האמיתי ולא תתחבא מאחרי ערבי פלסטיני שכותב "מאיר כהנא ז"ל".

    הערב אני יורד לסיני לחבריי הבדואים ולא יהיו כאן תגובות ממני כנראה בשבוע הקרוב אלא אם כן הרשת שם תפעל כמו שצריך.

    1. ליוסי – שלום רב,

      שמחתי לשמוע שישיבתם של צאצאי הקולוניאליסטים ביהודים בפלסטין היא חוקית. יש להניח שהחוק הבינלאומי ימשיך להכיר בחוקיותה, כדי שאירופה ואמריקה לא ייאלצו לקלוט עוד כמה מיליוני יהודים 🙂

      הואיל וסגרנו שה'חוק' הוא הנורמה התקנית – יכול אני לסמוך גם על החוק הבינלאומי המתיר אכילה ושימוש בבעלי חיים. יאכלו ענווים וישבעו…

      בברכה, Anaui Mch Kuhbdr

      'אלפנג'ר' הוא עיבוד ל'לוינגר' שכן בכרבית אין V, על 'אלפג'אר' במובן 'שחר' לא חשבתי. גם לפי זה תסתדר הגימטריא (בלי 'הלוי' ועם התיבות והכולל. ושאלה לגבי פקפוקיך על האמונה היהודית: גם לחבריך הבדאווים אתה מספר שאמונתם מפוקפקת ומופרכת בעיניך?

  23. מר לוינגר – האם אתה קרוב משפחה של הרב לוינגר מקרית ארבע?
    לענייננו – ישראל של היום בגבולות הקו הירוק לא עומדת בפני ביקורת של אומות העולם ויש לזכור שהיא גם ביתם של כמעט שני מיליון ערבים פלשתינאים ואין עליה ערעור משום מדינה שאני מכיר. לעומת זאת היישוב היהודי ביהודה ושומרון ויותר מזה האפלייה בין מתיישבים יהודים לבין פלסטינים היא בעייתית בעיני רוב המדינות בעולם ובהן גם שוחרות שלומנו באירופה ואמריקה.הבעייה היא האפלייה וההתנהגות הכוחנית של הממשל הצבאי והאזרחי יותר מאשר ההתיישבות עצמה. בפועל יש שם מדינת אפרטהייד. אהוד ברק אמר פעם שאם היו מתנהגים אליו כמו שמתנהגים לפלסטינים בגדה הוא גם היה נעשה טרוריסט. יש לי חברת פייסבוק שעושה דוקטורט באנתרופולגיה והנושא שלה הוא הרועים בבקעת הירדן. היא ממש גרה איתם ושולחת סרטים והקלטות מהשטח שקשה להאמין. ההתנהגות של תושבי המאחזים (נוער הגבעות בלע"ז) ושל חיילי צה"ל היא נוראית. התנהגות כזו מולידה טרור שמוליד תגובה שמוליד טרור נוסף. יש משפט חכם – "אל תהיה צודק תהיה חכם". אם היישוב היהודי ביהודה ושומרון לא יגנה את המעשים האלה ולא ירסן את נוער הגבעות והמאחזים הבלתי חוקיים (נכון להיום יש 151 מאחזים לא חוקיים ביו"ש) נמשיך לחיות על החרב עד סוף ימינו. אנחנו החילונים בסופו של דבר לא נסכים להילחם ולכבות כל פעם את האש המוצתת על ידי משיחיסטים ביו"ש. נסו להרגיע את המצב, כבדו את שכניכם הערבים, שוחחו עימם, עיזרו להם כשצריך – ככה בונים שלום ולא על ידי תחרות למי יש יותר גדול. גם סביב כוכב השחר יש מלא מאחזים. הדרך למעלה שלמה עוברת על שטח פלסטיני מעובד. מאחז הבלאדים מאוכלס בנוער גבעות. אני מניח שרוב המאחזים לא חוקיים. עצם העובדה שלא מורידים מאחזים לא חוקיים מראה על אפליה מכוונת.
    זהו – אני אמרתי את שלי. זכות אבות לא עובדת כאן. מתינות ואהבה וראיית הצד השני כבני אדם שרוצים פרנסה ושלום, כיבוד הצד השני, עזרה הדדית, קבוצות דיון משותפות איך לעשות את השכנות טובה יותר ומועילה לכל הצדדים, ככה מתחילים לבנות שלום. "הצדק איתנו" זה רעל נקי.

  24. לגבי חבריי הבדואים, המאמץ שלי מרוכז יותר בהפיכתם לטבעונים מאשר בהמרת דתם. כבר הצלחתי למנוע מהם מלשחוט גדי בחג הקורבן ואני רואה בזה הישג גדול. אני מלמד אותם על בעלי חיים ומראה להם סרטים מדהימים על חברות, אימהות, אינטליגנציה, חמלה ועזרה הדדית, יצירתיות ומקוריות – כל זה בבעלי חיים כמו תרנגולות עיזים חמורים, עורבים, דובים, פילים, פרות ועוד ועוד. במשך הזמן אספתי הרבה סרטים כאלה – מהם מרגשים עד דמעות.

    מותר להתווכח
    על טעם ועל ריח
    על שטחים ועל זכויות
    ועל היכן כדאי לחיות
    על מכבי או כללית
    ועל רפורמה כלכלית
    על פגיעה ברגשות
    על מגישת החדשות
    על דתות, על אמונות
    ועל גישות או סגנונות
    על זנים של אבוקדו
    ועל מסי או רונאלדו
    על חמץ בבית חולים
    על סיכולים וחיסולים
    על מסכות וחיסונים
    על זמרים, על אמנים
    כן, יש נושאים רבים מאד
    אפשר לדון בם עוד ועוד

    אך יש כך נראה לי
    הסכמה די טוטלית
    שלא פוגעים בחסרי ישע
    בתמימים, חפים מפשע
    כי בינינו, זה סתם רשע

    בלי קצת ובלי כמה
    אז פאקינג למה
    בלי אומר ודברים
    אתם אוכלים לי
    את החברים

    תחשוב על זה!

  25. מר לוינגר – שאלה לי אליך בתור אדם דתי להלן ציטוט מהרמב"ם הלכות ממרים פרק ג הלכה ב: "מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה מורידין אותו ולא מעלין והרי הוא כשאר כל האפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין שכל אלו אינם בכלל ישראל ואין צריך לא לעדים ולא התראה ולא דיינים אלא כל ההורג אחד מהן עשה מצוה גדולה והסיר המכשול". האם אני צריך לקחת שומר ראש?

    1. בס"ד ז' באב תשפ"ב

      ליוסי – שלום רב,

      הרמב"ם עצמו מחריג מהיחס לכופרים את 'בני הקראים' שחונכו מילדותם על אי אמונה בתורה שבעל פה ולכן הם במצב של 'שוגג הקרוב לאונס', ומכאן יש קונסנזוס רחב בין הפוסקים בדורנו שגם כלפי החילונים בדורנו יש לנהוג בכבוד ובסבלנות, להשתדל לקרבם באהבה ובדרכי נועם, בדוגמה אישית ובהסברה מאירה.

      גם לגבי מי שגדל בחינוך דתי ו'יצא בשאלה' מוחל כלל זה, שכן לגבי דורנו יפים פי כמה וכמה דברי חז"ל 'תמהני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח', שהרי טענות הכפירה המתהדרות באיצטלא 'מדעית' מציפות אותנו מכל רחבי ערוצי הספרות והתקשורת, ומי שלא לומד ומברר את השאלות מתוך דרכה העמוקה והמורכבת של התורה – עלול בקלות לטעות.

      להתמודדות עם רבות מהשאלות על האמונה בעקבות גילויי והשערות המדע המודרני, מוקדש ספרו של ד"ר אהרן בארט 'דורנו מול שאלות הנצח'. ד"ר בארט היה מנכ"ל בנק לאומי בשנותיה הראשונות של המדינה, ועקב מחלה לקח 'שנת שבתון' שבו כתב את ספרו.

      ד"ר אהרן בארט היה מגידולי האסכולה הפרנקפורטית של 'תורה עם דרך ארץ' מיסודם של הרב שמשון רפאל הירש, הר"ע הילדסהיימר והרד"צ הופמן, שראו בשילוב של שמירת מצוות ואמונה עם השתלבות בחיי המדע והתרבות המודרניים עניין של 'לכתחילה'. וכן אביו ד"ר יעקב בארט היה מזרחן נודע, והוא – משפטן וכלכלן.

      בברכה, אליעם פיש"ל ורקהיימר

  26. לאליעם ברכות.
    מעניין אותי לדון בשאלה יותר כללית והיא האם מותר לאדם לפגוע בצורה כלשהי במישהו אחר בגלל שאמונתו מצדיקה זאת.
    עם נתבונן במוסר ה"אוניברסלי" כלומר בזה שרוב בני האדם יכולים להסכים עימו בלי קשר לאמונתם הרי שהתשובה שלילית. אם אני יכול לפגוע במישהו בגלל איזשהו ציווי של אמונתי אני חייב לקבל גם את האפשרות שמישהו אחר יפגע בי בגלל אמונתו בין אם זה שהיד המתפוצץ באוטובוס או איש דאע"ש שקובר אנשים חיים בגלל שאמונתם איננה איסלמית. לכן מקובל לחשוב שאמונתו של אדם מסתיימת בקצה אפו – היא עניין פרטי שלו ואין להפעילה על אחרים.
    היהדות וגם האיסלם לא חושבים כך וגם הנצרות בימי הביניים הוציאה להורג את ג'ורדנו ברונו בין היתר בגלל תמיכתו בתיאוריה של קופרניקוס שהארץ מסתובבת סביב השמש ולא להיפך וסירובו לחזור בו מהצהרתו.
    כשאני קורא את הרמב"ם בהלכות ממרים פרק ג הלכה ב שהזכרתי למעלה ואת דבריו של בעל השולחן ערוך (יורה דעה קנ"ח סימן ב):"והאפיקורסים והם שכופרים בתורה ובנבואה מישראל היו נוהגים בארץ ישראל להרגן. אם היה כוח בידו להרגן בסייף בפרהסיא – הורגהו. ואם לאו בא אליו בעלילות עד שיסבב הריגתו". ואפילו המשנה ברורה מלפני כ 100 שנה (משנה ברורה שכ"ט סעיף קטן ט'): "ישראל בעל עבירות לתיאבון כל זמן שאינו כופר בתורה נראה דמחללין עליו את השבת אבל אם הוא להכעיס אסור להצילו אף בחול…"
    יש כאן דעה ברורה שמותר לפגוע או להימנע מלהציל (שזו גם פגיעה) אנשים בגלל שאמונתם שונה או שהם חסרי אמונה ספציפית.
    יש הרבה הלכות שנוגעות לפגיעות קטנות יותר כמו אי החזרת אבידה לגוי. עד כאן דבריי.
    השאלה שלי המנוסחת במדוייק: האם מותר לפגוע במישהו בגלל שאני סבור שהוא התנהג בניגוד לאמונתי גם אם אמונתו שונה או שהוא חסר אמונה בלא שהוא פגע במישהו אחר. אשמח לתשובה ישירה של כן או לא בלי התפלפלות ארוכה מדי. תודה ויום טוב – יוסי.

  27. יודע שעבר הרבה זמן, אבל אני חושב שיש לציין עוד סיבה למה להב"ה נחשב לאירגון גזעני. מעבר לאמונות שלו, יש שמועות על כל מיני התפרעויות, או תקיפת ערבים או אנשים המעסיקים ערבים ע"י בני נוער. אין שמועות דומות כאלו על אירגונים אחרים נגד התבוללות כמו "יד לאחים". זה גורם לאנשים מסויימים לחשוב שאולי מניע את הארגון הזה גם סתם רדיפת הרפתקנות של בני נוער במקרה הטוב, ושנאה פרימיטיבית במקרה הרע (גזענות יכולה לפעמים להיות במישור הפילוסופי, ולפעמים גם במישור המנטלי).

השאר תגובה

קרא גם את הטור הזה
Close
Back to top button