חדש באתר: NotebookLM עם כל תכני הרב מיכאל אברהם

בחירה חופשית שיש לה משמעות אלוהית ולא מפרה את הדטרמניזם במשמעותו הפיזיקלית

שו"תקטגוריה: פילוסופיהבחירה חופשית שיש לה משמעות אלוהית ולא מפרה את הדטרמניזם במשמעותו הפיזיקלית
אשר שאל לפני 5 שעות (24/06/2026 12:17)

שלום הרב,

כתבת שאתה לא אוהב את ״אלוהי הפערים״ (אני מסכים). לכן נראה שהאמירה שיש אלקטרון חופשי חסר סיבה פיזית שמתחיל לזוז במח בכל בחירה חופשית, הוא אילוץ שמתקבל אבל עדיף להימנע ממנו אם היה דרך ליישב את הסתירה, בלי לוותר על בחירה חופשית.

לכן לא ברור לי, אם ניקח לדוגמה את פרדוקס ניוקומב, למה התשובה המועדפת של הרב היא שאין יכולת חיזוי העתיד (מה שגורר חוסר דטרמניזם אפילו ברמה תיאורתית בפיזיקה), ולא שהקופסה יכולה להימצא בסופרפוזיציה של יש כסף-אין כסף, עד שהיא ניפתחת ושם יש קריסה למצב שהנביא אמר לך שיהיה.

האם לא עדיף לנו לקבל הנחה שאינה סותרת את כללי הפיזיקה הידועים (מצב של סופרפוזיציה) מאשר הנחה שאומרת שבכל זמן נתון מתווסף עוד אנרגיה ליקום (האלקטרון במח שנע בכל בחירה של כל אדם) שסותר חזיתית את חוק שימור האנרגיה (וכמובן כמעט את כל חוקי הפיזיקה)?


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 שעות (24/06/2026 15:12)

ההצעה שלך לפתור את הסתירה באמצעות תורת הקוונטים ומצבי סופרפוזיציה היא בהחלט מעניינת, אך לדעתי היא נופלת בכמה נקודות יסודיות, והיא מבוססת בחלקה על הבנה שגויה של טענותיי לגבי חוקי הפיזיקה.

ראשית, חשוב לי לתקן את הנחת היסוד בשאלתך: הבחירה החופשית, כפי שאני מתאר אותה, אכן מהווה חריגה מחוקי המכניקה ועקרון הסיבתיות הפיזיקלי (האלקטרון במוח זז ללא כוח פיזיקלי קודם שפעל עליו), אך היא לא סותרת את חוק שימור האנרגיה. הרצון האנושי לא מייצר אנרגיה יש מאין; הפעולות הפיזיקליות משתמשות באנרגיה שהגוף צבר בעבר משינה ואוכל. הרצון רק משמש כמעין "מתג" שמתחיל את השרשרת ומתרגם אנרגיה צבורה לתנועה. גם חוק שימור התנע לא מופר, שכן התנועה תאוזן תמיד על ידי תנועה נגדית במערכת כדי לשמור על התנע הכללי. לכן, לא מתווספת אנרגיה חדשה ליקום.

שנית, לגבי ההצעה להשתמש בסופרפוזיציה קוונטית (בקופסה של ניוקומב או במוח האדם) כדי להימנע מחריגה מכללי הפיזיקה – הפתרון הזה פשוט לא עובד. תורת הקוונטים מתארת תהליכים שקורסים על פי התפלגות סטטיסטית נתונה. אם האדם (או הקב"ה) בוחר להקריס את הפונקציה לתוצאה מסוימת כדי לממש מטרה, הרי שהוא חורג מההתפלגות הסטטיסטית שקובעת הפיזיקה. ברגע שיש התערבות מכוונת, התוצאה לא תתפלג בהתאם למשוואת שרדינגר, וזוהי חריגה מחוקי הטבע הסטטיסטיים לכל דבר ועניין. לא חסכנו כאן את שבירת הפיזיקה, רק העברנו אותה מהמכניקה הניוטונית לקוונטית. כך גם הסברתי לא פעם מדוע החריגה מהסיבתיות בקוונטים לא מועילה להטמיע רצון חופשי בתוך הפיזיקה.

שלישית, וזהו הבדל מושגי קריטי שעליו אני עומד בספרי "מדעי החופש": תורת הקוונטים מספקת לנו לכל היותר אקראיות, אך אקראיות איננה בחירה חופשית. אקראיות היא אירוע שאין לו לא סיבה ולא תכלית. בחירה חופשית, לעומת זאת, היא תהליך טלאולוגי – אירוע שאין לו סיבה מכריחה מן העבר, אך יש לו תכלית שהוא שואף אליה בעתיד. אדם שפועל רק מתוך הגרלה קוונטית הוא לא סוכן מוסרי שאפשר להטיל עליו אחריות.

ולבסוף, לגבי פרדוקס ניוקומב וידיעת העתיד: הקושי בפרדוקס אינו רק טכני או פיזיקלי, אלא קושי לוגי-מושגי. הפרדוקס נועד להראות שאם לאדם יש בחירה חופשית אמיתית, אזי המידע על מה שהוא עתיד לבחור פשוט אינו קיים כעת. לדעת בוודאות מידע שאינו קיים זו סתירה לוגית פנימית, ממש כמו היכולת לברוא משולש עגול. הצעתך לשים את הקופסה (או את העולם) בסופרפוזיציה לא פותרת את בעיית ה"נביא הכל-יודע", אלא רק מאשרת שהוא בעצמו לא יודע מה יהיה, אלא מכין מציאות עמומה שתקרוס בעתיד. אם אתה מודה שהקב"ה לא יודע מראש מה תקריס, חזרת בדיוק לעמדה שלי – שידיעה מוחלטת מראש סותרת קיומה של בחירה חופשית.


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

אשר גדליה הגיב לפני שעה 1 (24/06/2026 15:49)

אני מסכים עם כל מה שאמרת, אסביר למה מה שאני אומר זה שונה ולא סותר:
אתחיל מהסוף – ״חוסר ידיעה״ שאין לידיעה זו משמעות, היא לא חוסר והיא חסרת משמעות.
האם אלוהים כשלעצמו יודע או לא יודע מה אבחר, לדעתי זו שאלה חסרת משמעות, אין לי מושג מה אלוהים חווה כשלעצמו ואין לי דרך לדבר על זה.
הדבר היחיד שמעניין הוא – האם אני יכול ״להפתיע״ את אלוהים בבחירתי או לא, כלומר האם יש מצב עולם שע״י בחירותי אני יכול להגיע אליהם ואלוהים לא הכין עבור סדרה ספציפית זו, מבעוד מועד פתרון שמתאים. אלוהים ש״יודע״ (מבחינתי) מה אבחר, יכול להכין מצבים מקדימים עבור הבחירה. אלוהים שלא, לא יכול.
בפרדוקס של ניוקומב זה נראה ככה: אני בשפתי אומר, שהנביא יודע מה אבחר, כי כל מצב שאבחר, הנביא כבר הכין את המצב לפי איך שרצה. אך בפועל לפני שבחרתי, ישנם שני נביאים, אחד שיודע שאבחר א׳ ואחד שיודע שאבחר ב׳, והבחירה שלי תקריס את המצב ליקום שבו אמצא דוקא את הנביא ההוא, שכבר ידע מבעוד מועד.
אין פה קריסה אקראית, כי הנביא שזר בין הבחירה שלי לבין היקום שבו אמצא את עצמי.

אשמח להרחיב בפורמט המתאים אבל העקרונות שאני מקבל כמסגרת הן:
1. אפשר להחריג חוקי פיזיקה עבור איפשור בחירה חופשית, אבל עדיף שלא אם לא חייבים
2. קריסה אקראית לא פותרת את הבעיה, אבל שזירה בין בחירה לבין יקום שבו יש מציאות מסויימת זו לא אקראיות.
3. אלוהים כשלעצמו אולי יודע או לא יודע, זה לא מה שמטריד אותי. האם מבחינתי אלוהים יודע, ויכול היה להיערך מבעוד מועד להחלטותי, זה חייב להיות הדיון כי רק לזה יש משמעות.

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה