התערבות השם בעולם

מה נקודת ההנחה שעליה אתה מתבסס שהקב"ה לא מהווה בכל רגע את עולם הטבע?
זה לא יותר סביר לומר שבורא שהוא כל יכול ולא מוגבל כן מעורב במה שיצר ..
גם אם אתה אומר שהקב"ה מפעיל את הטבע בכל רגע אבל בחוקיות שאנחנו מכירים כחוקי הטבע תגיע לאותם המסקנות שהגעת לפי תפיסתך ושוב לא תיהיה שום נפ"מ

דבריך נוגעים בשתי נקודות שונות, ואעשה ביניהן סדר.

ראשית, לגבי השאלה מניין לי שהקב"ה לא מתערב – זו אינה שאלה של יכולת, אלא של תצפית, עובדה ומדיניות. ודאי שבורא כל יכול מסוגל להתערב בחוקי הטבע, שכן הפה שקבע אותם יכול גם להקפיאם או לשנותם. אך השאלה היא האם הוא עושה זאת בפועל. כשאנו בוחנים את המציאות, אנו רואים עולם שמתנהל על פי חוקי טבע קבועים. אם אדם לוקח אקמול החום שלו יורד, וזה קורה בלי קשר לשאלה האם הוא צדיק או רשע והאם התפלל או לא. מכיוון שאיני רואה שום אינדיקציה לחריגה מהסדר הטבעי השוטף, ההנחה הפשוטה היא שהוא אינו מתערב בו.
שנית, לגבי טענתך שאם הקב"ה מפעיל את הטבע בכל רגע נגיע לאותן מסקנות – אתה צודק לחלוטין, וזה בדיוק מה שאני אומר תמיד. אין לי שום בעיה עם התפיסה המטאפיזית שהקב"ה "מהווה" את העולם או מפעיל את חוקי הטבע בכל שנייה. אבל כפי ששמת לב בעצמך, כל עוד הוא מפעיל אותם בצורה עקבית וקשיחה לפי החוקיות, אין לזה שום נפקא מינה.
הנפקא מינה שעליה דיברתי בתשובתי הקודמת (בקשות, תליית אירועים בו וכו') מתחילה רק כשאנשים טוענים למעורבות שחורגת מחוקי הטבע. כשאדם מתפלל על חולה, הוא בעצם אומר: 'לפי חוקי הטבע החולה אמור למות (מצב X), אנא התערב ושנה את התוצאה למצב Y'. אם הקב"ה רק מחיה ומתחזק את חוקי הביולוגיה באותו אופן כל הזמן (כלומר מנהל את העולם בדיוק לפי חוקי הטבע), אז התפילה שלי לא תשנה את התוצאה. לכן, הדיון אינו האם הקב"ה "מחיה" את הטבע מאחורי הקלעים, אלא האם הוא קשוב למעשינו ומשנה את התוצאה המצופה מהטבע. לתפיסתי, כנראה שלא.