שאלה בספר המצוות לרמב"ם

שלום הרב,

לצערי נחשפתי לקושיה על התורה דרך יהודי שמבקש לסתור את התורה ולערער אנשים באמונתם. למרות שאני מבין שהמטרה שלו היא להכניס ספקות ולא לחפש אמת באמת, הקושיה עצמה נשארה אצלי לא פתורה, והיא ממשיכה לפעפע בי כארס.

אשמח מאוד שהרב יאיר את עיניי בסוגיה ויעזור לי להבין כיצד ניתן ליישב את הדברים.

בספר המצוות של הרמב״ם, במצוות לא תעשה קע״ז, הרמב״ם מונה איסור לאכול שרצים שנוצרים מן העיפוש, מן הריקבון או מן הזיעה, כלומר יצורים קטנים שלפי ההבנה שהייתה מקובלת אז אינם נוצרים מזכר ונקבה אלא מחומר מתעפש.

הקושי שלי הוא שכיום אנחנו יודעים מבחינה מדעית שאין בריאה ספונטנית כזאת, ושיצורים חיים אינם נוצרים מעצמם מן העיפוש או מן הזיעה, אלא מתרבים בדרך ביולוגית רגילה.

בהתחלה חשבתי שאפשר לומר שהרמב״ם פשוט השתמש בידיעות המדעיות של זמנו, אבל אם כך, לכאורה יוצא שאחת מתרי״ג המצוות, כפי שהרמב״ם מונה אותה, מבוססת על הנחת יסוד מדעית שאינה נכונה. וזה כבר לא רק קושי מדעי צדדי, אלא שאלה על עצם מניין המצוות ועל ההגדרה של המצווה.

אשמח מאוד להבין כיצד הרב רואה את הדברים:

האם המצווה עצמה עדיין עומדת גם אם ההסבר המדעי של הרמב״ם אינו נכון?

האם צריך לומר שהרמב״ם טעה רק בהסבר המציאותי, אבל לא בעצם ההגדרה ההלכתית?

ואיך אפשר ליישב את זה בלי לפגוע באמון ברמב״ם ובמניין תרי״ג המצוות?

תודה רבה.