עוקר הרים בעידן ה-AI – עתיד הלמדנות ולימוד התורה

הוא כבר כאן. והנה תשובתו:

אני אכן סבור שעידן המידע והאינטרנט הפחית משמעותית את משקלו של ידען ה"סיני", והפך את ה"עוקר הרים" – זה שיודע לנתח, להמשיג ולדמות מילתא למילתא – לדמות החשובה והמרכזית יותר בבית המדרש. בנוסף, הגם שכיום בינה מלאכותית מצטיינת בעיקר ביצירת וורטים ודרשות (שם אין אמת ושקר במובן החד, אלא קישוריות ורגש), הערכתי היא שזהו רק עניין של זמן עד שהיא תוכל להפיק גם מערכות עיוניות ולמדניות מורכבות ברמה של רבי עקיבא איגר, קצות החושן וגדולי ראשי הישיבות.

אם נניח שייבנה "צ'אט GPT תורני" שיודע לעשות הכללות, לחלק חילוקים ולהציע סברות מבריקות טוב יותר מכל אדם, האם זה אומר שתפקידו של הלומד האנושי כ"עוקר הרים" התייתר? התשובה היא חד-משמעית לא.

הטעות שביסוד החשש הזה נובעת ממה שאני מכנה ההסתכלות "הטכנולוגית" על לימוד התורה. אם מטרת הלימוד הייתה רק לייצר שורות תחתונות, פסקי הלכה או אפילו "חידושים" וסברות מבריקות (כדי להגדיל את מאגר המידע התורני), אזי אכן מכונה שהייתה עושה זאת טוב ומהר מאיתנו הייתה מייתרת אותנו. אך לימוד תורה בעיון אינו רק אמצעי כדי "לדעת מה לעשות" או לייצר טקסטים. מטרת הלימוד היא הידבקות ברצון ה', והלימוד העיוני הוא ערך לעצמו.

כשאנחנו עמלים על סוגיה, מעלים סברות, סותרים אותן ובונים מושגים מופשטים, אנחנו בעצם מאמנים את "רשת הנוירונים" הפנימית שלנו. התהליך הסיזיפי הזה של שלילת תיאוריות ובנייתן מחדש נועד להטמיע בתוכנו את העקרונות המופשטים של התורה, באופן שאיננו תמיד יודעים אפילו לנסח. דרך העמל הזה אנו רוכשים אינטואיציה הלכתית ושכל של תורה, וזהו ממש אקט של דבקות בקב"ה.

המכונה, משוכללת ככל שתהיה, פועלת באופן סינטקטי (צורני) בלבד. אין לה שום סמנטיקה (הבנה), שיקול דעת חופשי או ממד מנטלי. היא מזיזה אלקטרונים ופולטת טקסטים שמחקים חשיבה למדנית, אך היא אינה "מבינה" אותם, ממש כמו שהאיש ב"חדר הסיני" של ג'ון סרל אינו מבין סינית. מכיוון שכך, לעובדה שהמכונה "לומדת" אין שום ערך דתי. קיומו של למדן וירטואלי מופלא אינו פוטר אותך מן החובה לשבור את הראש על התוספות והרשב"א כדי לעצב את תודעתך שלך. העבודה הדתית והקוגניטיבית צריכה להתבצע בתוך נפשו ומוחו של הלומד, ואי אפשר לעשות לה מיקור-חוץ למכונה.

מכאן נגזר גם היכן על הלומד להשקיע את מרכז הכובד שלו:

ראשית, המשך בלימוד העיון והלמדנות בעוצמה, לא כדי "להמציא את הגלגל" מחדש או להתחרות במכונה בהפקת טקסטים, אלא כדי לעצב את מבנה החשיבה שלך ולדבוק ברצון ה'.

שנית, בדיוק מפני שבידינו זמינים כל כך הרבה כלים, כיום נדרשת מהלומד גם השכלה כללית, רוחב דעת והיכרות עם פילוסופיה ומדע. אלו מעניקים שכל ישר, מונעים מהלמדנות להפוך למשחק עיוור במושגים (לומדעס טכנית ומנותקת), ומפתחים את היכולת להבחין בין עיקר לטפל – כלים שמזינים את האינטואיציה האנושית ששום AI אינו יכול לחוות בעצמו ("תורה בגברא").