בעניין משפט המלך
שלום הרב.
קראתי בשבת ב"מהלכים בין העומדים" את הפרק על משפט המלך ויש לי כמה שאלות.
- כל הרעיון כשלעצמו הוא מאוד יפה. בתור תלמיד ישיבה לשעבר תמיד הייתי מתוסכל תוך כדי הלימוד כשעלו שאלות כאלה ואחרות בנושאים של הלכות לא מוסריות, תמיד התשובות היו בגדול:"ככה" בווראיציות שונות ומשונות, הרעיון שהצגת כשלעצמו בהחלט נראה מניח את הדעת בנושא זה…
רק לא הבנתי מה המקור בדיוק לכל הרעיון היפה הזה? אני יודע שהר"ן גם כותב את זה, אבל מה המקור של הר"ן?
2.כתבת שם שמה שקרה זה שסמכות המלך עברה למעשה לסנהדרין ולחכמי ההלכה ורק אז התחילה הענישה שלא מן הדין. שאלתי היא שאם זה באמת קרה, למה עדיין יש קצוות בהלכה שנראים לא מוסריים? הרי סמכות המלך נועדה לסגור בדיוק את הקצוות האלה, וממה שנראה לפחות נראה שהענישה מן הדין קוראת רק במצבים מאוד מסוימים, ועדיין יש לא מעט הלכות לא מוסריות שלא קיבלה שום סגירה ש"לא מן הדין"…
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגבי שאלתך הראשונה על מקורותיו של הר"ן:
מקורו של הר"ן נשען על שילוב של סברא ישרה ודרשת פסוקים מן התורה. מצד הסברא, מובן וברור שכל חברה אנושית דורשת סדר, צדק חברתי והגנה מפני עבריינים, שאם לא כן "איש את רעהו חיים בלעו". אולם, בחינה של המערכת ההלכתית הטהורה מגלה שהיא אינה מסוגלת, ולמעשה אינה מיועדת, לנהל את הסדר המדיני והחברתי ביומיום. דרישותיה של ההלכה בדיני ראיות ועונשין – כמו הצורך בשני עדים כשרים, בהתראה מפורשת, ובכך שהעבריין יקבל על עצמו את ההתראה ויעבור את העבירה תוך כדי דיבור – הופכות את הענישה הפלילית ההלכתית לכמעט בלתי אפשרית. אם היינו מתנהלים רק לפי ההלכה, היו מתרבים שופכי דמים בחברה והסידור המדיני היה קורס. הסיבה לכך היא שמטרתה של ההלכה אינה השגת סדר חברתי, אלא "חול השפע האלוהי" – קרי, השגת מטרות דתיות ורוחניות.
לאור זאת, הר"ן מצביע על כך שהתורה עצמה פיצלה את רשויות השלטון: מצד אחד היא ציוותה "שופטים ושוטרים תיתן לך" שאמונים על "משפט צדק" (האמת ההלכתית והדתית), ומצד שני היא ציוותה "שום תשים עליך מלך". מצוות מינוי המלך נועדה להשלים את החסר בדין התורה ולדאוג לסדר המדיני, ולכן יש למלך סמכות לחרוג מדיני הראיות והענישה של ההלכה (כמו ענישה ללא התראה) כאשר "השעה צריכה".
אי אפשר למצוא לזה מקורות, מפני שהמקורות נכתבו כשכבר חלפה מזמן התקופה שבה היה לנו מלך.
לגבי שאלתך השנייה, מדוע עדיין נותרו הלכות "לא מוסריות", לא הבנתי אותה. ראה טור 541 – הלכה ומוסר: התמונה התיאורטית לגבי הלכה ומוסר.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
תודה. לגבי השאלה השנייה שלי, לא התכוונתי להלכות הלא מוסריות שבאות להשיג מטרות דתיות, התכוונתי להלכות מהסוג האחר. כמו שאמרת בשביל שיהיה סדר מדיני צריך להעניש הורגים בגרמא וקבלת עונשים גם ללא הדרישה הגבוהה של התראה וכו', שאלתי היא מדוע חז"ל לא ביצעו את ה"סדר המדיני" הזה עד הסוף והשאירו קצוות? הרי בהחלט הם ענשו שלא מן הדין לפעמים מכח סמכות המלך שעברה אליהם אחרי שהתבטלה המלכות הרשמית…
הייתי מצפה לכאורה שתהיה מערכת של ענישה שלא מן הדין שסוגרת את כל הקצוות הלא מוסריים כמו שאמור המלך לעשות…
מקווה שהבנת את שאלתי.
לילה טוב ושבוע טוב
לא הבנתי. מניין לך שחז"ל לא עשו זאת? אתה עצמך אומר שהייתה ענישה שלא מן הדין.
אכן. לא ידוע לי שהם לא עשו זאת. אני רק יודע שהכלל ש"עונשין שלא מן הדין" הוזכר פעמים בודדות במקורות ונראה ממבט ראשון ככלי מאוד חריג ולא משהו שהשתמשו בו באופן סדיר. מצד שני אולי זה מעט שמעיד על המרובה ודרכם של חכמים היא לא כל הזמן לכתוב כל דבר בסגנון הזה. איני מספיק בקיא בש"ס לצערי בשביל להכריע מה הגיוני שהיה בפועל על סמך האזכורים/אי אזכורים הללו, לכן שאלתי אותך…
אז מה אתה חושב הרב? האם האזכורים/אי אזכורים האלה משנים משהו? או שאני סתם מתעסק בזוטות?
אכן זוטות. אפילו עונשי בית דין שבהם כן עסקו בהרחבה כמעט לא הופעלו.
סליחה אם אני קצת טרחן. פשוט אני רוצה לוודא שאכן הבנתי את דבריך נכון. לפעמים קצת קשה להבין לגמרי דרך מסגרת של התכתבויות…
1.מה שהתכוונת לומר זה שאין שום קשר בין כמות אזכורים למידת הביצוע? כלומר לעניינינו, ייתכן שאכן הענישה שלא מן הדין בוצעה בידי הסנהדרין באופן שוטף על אף ההתייחסות הדלה שהיא מקבלת?
2.אם הבנתי נכון, מה המצבים בדיוק שדרכה של הגמרא לאזכר את הכללים הללו?
יכול להיות שההודעה האחרונה התפספסה…
לא פספסתי. לא היה לי מה להוסיף. אין כללים במה שהתלמוד מזכיר ולא מזכיר ואיני יודע למה ציפית.
הבנתי. אז לשאלה 1 התשובה היא שכן? שאין שום קורלציה בין כמות אזכורים למידת ביצוע?
עניתי
טוב. אז אם הבנתי נכון דעתך היא כזו בערך: הייתה ענישה שלא מן הדין והיא למעשה המשפט שהיה אמור להיות שייך למלך. אתה מעריך שבעבר המלך ביצע את הדברים הללו ולאחר מכן חז"ל ביצעו. זה שזה לא מוזכר הרבה זה לא מוכיח כלום כיוון שלפעמים גם כשאזכרו הרבה, לא הופעל הרבה. אם כן אין קורלציה בין כמות אזכורים לבין מידת ההפעלה. לכן ייתכן שלמרות האזכורים המעטים. אכן הענישה שלא מן הדין נועדה למנוע אנרכיות חברתיות
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer