על הרפורמים והקונסרבטיבים
השאלה לא באה לחדש אבל הייתי רוצה לשמןע את תשובתך מיכי,
ידוע שהפרושים לקחו גישה חדשה בפירוש התנך וכו', וכן רבות מהמצוות ופרטיהן שנחקקו ע"י הסנהדרין נחקקו חהתאמת רוח מצוות התורה לדור, וכן תקנות/דרשות של פסוקים כדי להמשיך את התהליך המוסרי שהחומש התחיל גם בדורות שלהם(של הפרושים, התנאים וכו).
בהתחשב בזה, מהי הסברה של האורתודורסים לא לשנות?
הרי גם הפרושים נטלו סמכות מעצמם על פרשנות התורה. מאיפה התקבלה הסמכות שלהם שאסור לשנות את תקנותם ואסור לחלוק?
בנוסף, הרי זה ברור שרבות מתקנות הסנהדרין נכתבו במטרה לעדכון מתמיד ודיוק לרוח הדור. דבר שכיום נעשה, אך נעשה בדרכים עקיפות ולא קונבנציונליות ולעתים יש בעיות שקשה מאוד לפתור ללא דרך הפסיקה ה"רשמית" שהפרושים תיקנו(סנהדרין). אז מה המניעה לעדכן תקנות?
ולהיפך, לכאורה כאן עראה שהקונסרבטיבים צודקים בטענתם(נעזוב את הפסיקות שלהם בפועל, אני מדבר על הטענה גרידא), לבנות סנהדרין.
ולכאורה אפילו הרפורמים צודקים, לא? שכן, הפרושים לא קיבלו את הסמכות לחוקק תקנות מאף אחד מלבד עצמם והפסוק שנתן את הרשות לאדם לחוקק את ההלכות וכו.
אז מה מונע מישהו היום לעשות זאת בתנאי שלמד כראוי?
ולמה הכפיה והחיוב להיררכיה ולדרך החקיקה שתיקנו הפרושים דווקא?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
מה שידוע למר הוא חדש מאד עבורי. לא שמעתי על כך שהפרושים חידשו או המציאו גישה בפרשנות התנ"ך. עוד פחות ידוע לי שהם עשו זאת למטרות מוסריות כלשהן או להתאמת התורה לרוח הדור. כל המידע החשוב (והידוע) הזה נעלם ממני בעוונותיי.
אם תצליח לבנות סנהדרין אין מניעה שיעשו מה שהם חושבים לנכון (פרט לזה שבהרכב הצפוי לה בימינו הייתי בורח לאוסטרליה).
הציבור קיבל על עצמו את התלמוד כמו שקיבל על עצמו את התורה בסיני. זה מה שמחייב אליו.
בכללים הללו, כל עוד אין סנהדרין אין דרך לשנות חזיתית, למרות שיש לא מעט דרכי עקיפין שונות כמפורט בספר השלישי בטרילוגיה שלי.
ולבסוף, לא הצלחתי להבין מה אמור "ללמוד כראוי" אותו מתקן דגול שדיברת עליו שיתאים את התורה לרוח הדור שלנו? בין כה וכה הכל המצאות לא מחייבות. אולי שילמד כראוי את רוח הדור שלנו? אני רק תוהה מה יהיה כוח הכפייה שלו, ולמה בכלל אתה צריך לחכות לו ולא לעשות בעצמך?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
א – התכוונתי על זה שחז"ל, לדוגמא, בבירור הוזיפו אמונות שאין להן מקור תנכי כמו עונש ושכר לאחר המוות וכו'. ושיטת החקיקה שלהם, היינו יצירת הסנהדרין, היה דבר חדש שהתחיל בבית שני רק, וככל הנראה רק לאחר העצמאות החשמונאית.
אז מה שהתכוונתי להגיד זה ששיטת הפסיקה הפרושית הייתה דבר מעשה ידי אדם, ומה נותן לה סמכות עליונה מעבר לזה שפשוט הם נצחו בקונצנזוס? (מה שאומר שאם משהו אחר ינצח בקונצנזוס אין שום דבר שמונע לעבור אל זה במקום)
לגבי מה שאמרתי, קצת בציניות, שלא שמעת כל זה שחז"ל ראו לנכון לפרש בהתאם לעולה על רוחם ולדרוש על פי מה שהם רצו שתהיה התוצאה, לא בכל המקרים, אך בהחלט בחלקם,
הרי הדרש על "ממחרת השבת" בעומר בהחלט דוגמא מעולה לזה שהפשט דווקא מצדד בצדוקים לכאורה.
או עין תחת עין שלא יהיה כפשוטו, זה גם דרש שעשו כי לא רצו שיהיו דיני ממונות אכזריים. אף על פי שבבירור החוק בא כהעתקה מחוקי חמוראבי, ששם זה בהחלט היה כפשוטו וכלשונו.
לגבי "אותו אחד" זה היה טבע לשון, התכוונתי אדם שמבין ולמד ורואה לנכון לפסוק, זה יכול להיות אני, אתה, והרב הרפורמי. ולא אמרתי שזו הטענה שלי, שטחתי את הטענה הרפורמית.
מה שאני אומר זה, שאם הדבר היחיד שמחליט זה קונצנזוס, אז אם פתאום העם יאמץ קונצנזוס רפורמי, מה המניעה והאיסור?
ואם זה גם סמכות, אז השאלה היא מה הפך את חז"ל לסמכותיים יותר מכל אדם שלומד ובעל סברה בכל דור אחר?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer