קבלת החלטות
שלום הרב, הבנתי שהסברת שאנשים שונים צריכים מידת ודאות שונה כדי לקיים את התורה, ושזה משהו אישי ההחלטה מאיזו רמת ודאות צריך לקיימה. אך קשה לי על זה, דבשלמא אם היה מדובר בויתור על מצוות לדוגמא שנוגדות את המוסר, הייתי מבין, שכן יש לזה מחיר מוסרי אז צריך לשקול את זה, אבל כל עוד אין לזה מחיר מוסרי למה לא לקיים מצוות? הרי אין הוכחה ודאית שזה לא נכון, ואם כן גם אם זה נכון ב0.0001 אחוז מה הצד השני לא לקיים את זה? בגלל הנאות?
הנאות זה סובייקטיבי אין בזה איזה ערך ככה שאני לא מבין איך זה שיקול רציונלי לא לקיים משהו מפני הנאות, נראלי יותר רציונלי לקיים את זה למרות הסיכוי הקטן, כי על הצד שזה נכון אז עברת איסורים חמורים, וזה לא דומה לשאלה אם מישהו אנוס, זו שאלה האם להעניש אותו או לא, אני מדבר על זה שעובדתית לשם דוגמא, יכול להיות שגם חילוני עושה עבירות אלא שהוא אנוס, ושלכן שווה לקיים את התורה כי על הצד שזה נכון אתה עושה מעשים חמורים.
מה דעתך?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
ראה טור 408 – מבט על ההימור של פסקל ושיקולי תוחלת על הימורו של פסקל.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
קראתי, ועדיין, למה הנאות סובייקטיביות זה שיקול?
תחשוב לבד אם היית מקדיש את חייך לטובת רעיון חסר סיכוי רק כי חייך כלולים רק מהנאות זמניות.
הנאה אינה "ערך" מוסרי, אך היא אינטרס לגיטימי. האם אתה מקדיש כל פרוטה מכספך וכל רגע מזמנך לתרום לעניים? האלטרנטיבה היא סתם ליהנות ממנו, וכך יכולת לזכות לחיי נצח בעוה"ב.
מה עוד שכפי שהראיתי שם גם אם תקיים את המצוות לא קיימת שום מצווה אז לא תרוויח גם את מה שאתה רוצה להרוויח. קיום מצוות ללא אמונה אינו שווה כלום.
זה שאני לא אסכים לעשות ככהלדעתי זה נובע מחולשה אנושית, ולא מטענה רציונלית.
אני חושב שאתה מתייחס לאמונה כמצב בינארי, או שיש או שאין (אני לא טוען שאתה מתייחס לזה או 0 או 100 כי אני יודע שאתה גם מסכים שלא צריך ואי אפשר לקבל וודאות), ככה שזה לא נקרא לקיים זאת ללא אמונה, כי לפי הצעתי אפשר לקיים זאת כי אפילו אם זה האחוז הכי קטן, על הצד שזה האמת צריך לקיים זאת. ולא דיברתי בפן התועלתני של עולם הבא, אלא בגלל שיש ערך וחובה לקיים מצוות, אז אפילו אם זה אחוז קטן לדעתי הגיוני לקיים זאת. ואז באמת עולה השאלה של האתאיסטים "אבל יש הרהה דתות", אז הטענה שלי היא שיש לקיים את מה שהכי הגיוני, ולדעתי גם האתאיסטים יסכימו אם תשאל אותם, שליהדות יש את הסיכוי הכי גבוה להיות אמיתית. ואם הם שבשבילם אין הבדל בסבירות בין הדתות(דבר שנראה לי מופרך), אז שיבדקו לפי איזו דת יש את המחיר הכי גבוה לאי קיומה(לא מבחינה תועלתנית, אלא כדלעיל, מבחינה של אי עשיית ערך הלכתי שתוביל לתוצאה חמורה, או בעייה מוסרית)
לא הצלחתי להבין את דבריך למה הנאה היא לגיטימית, אין בעיה להודות בחולשה שלנו ושקשה לנו להתמקד רק במצוות ומוסר, אבל לא הבנתי איך אפשר להגיד שזה בסדר.
סליחה אם זה מוצף מידיי
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer