שלמות והשתלמות
אם אלוהים שואף להיות מושלם, ובשביל זה הוא ברא בני אדם, כדי שהם ישתלמו בשבילו, לכאורה, יש פה הנחה שהוא כבר משתלם, כי הוא פעל בשביל להגיע לשלמות.לכאורה, מדובר בטיעון מעגלי?איך ניתן לפתור את הקושי?אולי שימוש ב\'אנטי פרדוקס\' יפתור את הבעיה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לא שואף להיות מושלם. הוא מושלם, וכחלק מזה הוא משתלם. ההשתלמות מושגת על ידי בני האדם. הוא בורא בני אדם שישלימו אותו. זו השתלמות מסדר שני, שבה הוא לא הופך להיות מושלם אלא להיות משתלם.
אבל ההערה נחמדה מאד. אולי גם אפשר לומר שהוא לא החליט לברוא בני אדם זה יוצא מטבעו (בבחינת טבע הטוב להיטיב). לכן הוא לא עשה פעולת השתלמות אלא זה חלק משלימותו.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
כלומר, בפתרון הראשון 'השתלמות' צריכה להיות תכונה של שלמות מסדר שני, ואילו בפתרון השני היא תכונה של שלמות מסדר ראשון?
בדיוק כך.
בפתרון הראשון, האל עצמו אינו עובר תהליך של שינוי או שיפור (הוא מושלם ברמה מסדר ראשון), אלא בורא יצורים שמשתלמים בעצמם. הכללת הממד הזה – האפשרות של התקדמות והשתלמות – בתוך המכלול האלוהי היא תכונה של תכונה, כלומר שלמות מסדר שני.
בפתרון השני, אנחנו מנטרלים את הצורך במושג ה'השתלמות' כפעולה או כיעד נפרד. הבריאה אינה פרי החלטה שמטרתה "להשיג" השתלמות, אלא היא תוצאה ישירה הנובעת מטבעו העצמי של האל ("טבע הטוב להיטיב"). ממילא, אין כאן פעולת השתלמות או יעד מסדר שני, אלא ביטוי ישיר של שלימותו היסודית מסדר ראשון.
Please login or Register to submit your answer