תורה ומדע

סליחה על הבורות,אבל האם לרמב"ם היה על מה להסתמך?האם לא הייתה מסורת מדעית מוחלטת?

לא הבנתי את השאלה

האם סברת הרמב"ם שאי אפשר לברר עובדות מדעיות מן התורה,היא מדעתו?האם לפי המשנה "ולא מעשה בראשית בשנים"-אולי יש תיאורים מדעיים שצריך ללמוד בזהירות עם רב מוסמך-כי הוא יודע את הפירוש המדעי שעבר במסורת?או אולי במשנה אין "התיימרות" לפירוש מדעי אלא פירוש א-לוקי בלבד?
במילים אחרות: איך אני יודע שסברת הרמב"ם לא הייתה ממבוכה בשל חוסר התאמה בין המדע לתורה,ולכן הוא "נאלץ" לסבור שמהתורה,על אף שהיא אמת אמונה, אי אפשר לברר דרכה עובדות מדעיות?!

זו לא סברת הרמב"ם. הוא רק כותב שאם יש ממצא מדעי או פילוסופי שסותר את מה שכתוב בתורה יש לפרשה פירוש יצירתי כדי להתאים אותה לשם. אני הוא שהסיק מכאן שלפי זה כמעט אין טעם ללמוד מהתורה מידע מדעי או פילוסופי: אם הוא יהיה מחודש לא תקבל אותו, ואם הוא מקובל עליך מעיקרא, אז מה למדת מהתורה?
ברור שדבריו נאמרו על מצבים של סתירה בין הכתוב בתורה לבין ממצאי מדע או פילוסופיה. מה השאלה על המבוכה וכו'?

קודם כל,תודה לרב על התשובות ועל הסבלנות.כדאי שתדע שהשאלות שלי הן אמתיות ולא באות להרגיז ח"ו אלא באמת מטרתי היא לברר. לשאלה-
לפי הרמב"ם-האם הפירוש היצירתי המותאם חייב להיות ממפרשי התורה(שלא בדו מליבם אלא לפי חז"ל וכו')?או שזה גם דעת אישית כאשר אין פירוש מתאים?

אם הפירושים הם מחז"ל וכו',אז אמנם מה שכתוב בתורה הוא לא כפשוטו,אך יש מפרשים שמסבירים את הפסוקים עד ההבנה "הפשוטה" והמדעית.ואם אין פירוש מתאים כזה אז "יש מבוכה" וצריך לבדות פירוש?

הכל בסדר.
מה פתאום רק פירושים של מפרשי התורה? כיצד הם עצמם פירשו? הסתכלו במפרשי התורה הקודמים? אז איך נוצרו פירושים חדשים? ברור שכל אחד אמור לפרש כהבנתו, ואפשר כמובן להסתייע במפרשים.