אינטואיציה ושכל

אבל עם השכל אפשר להגיע להבנה ולחידוד של מה זה המוסר ומה המעשה המוסרי. האינטואיציה היא השופט הפרטי של כל אחד ואיש הישר בעיניו יעשה. זה יכול להביא להרס החברה

אמרתי שאין שום הבדל. אתה טוען שיש? מהו? כל טיעון הגיוני מבוסס על הנחות, ואלו באות מהאינטואיציה.

אוקיי אז הנחות יסוד באות מאינטואיציה, הבנתי. אבל על גביהם הרב מסכים שחייב לבוא טיעון שכלי? לדוגמה, יש אינטואיציה שיש איזשהו כוח עליון. זאת הנחת היסוד של הדיון. על גבי זה, אם תרצה להגיע לא-ל ספציפי אתה חייב לטעון טיעון לוגי רציף, שכלי גרידא

לא. לפעמים די באינטואיציה ולפעמים ניתוח לוגי מועיל.

ההנחה המוזרה שביסוד הדיון שלך היא שעוסקים במקרה שבו יש תועלת בניתוח לוגי, ואז אתה שואל האם כדאי לעשות אותו. ברור שכן. למה לא להשתמש בכלי שעומד לרשותך?! זה סתם דיון ריק.

הרב צודק, במקרה שהם יכולים לבוא ביחד אין שום בעיה, טעיתי מחילה.
מבחינת הרב אם הם מתנגשים, אין עדיפות לאחד על השני? אם באינטואיציה הגעתי למסקנה אחת, ובניתוח שכלי למסקנה אחרת, אין עדיפות לאחת על השניה?
תודה על הכל הרב ממש לא מובן מאליו

אם דבר כזה התנגשות בין שכל לאינטואיציה. כל מה שאתה קורא שכל כולל בתוכו אינטואיציה. אני חוזר על עצמי, ונראה לי שמיציתי.