דקארט וקוב''ה
דקארט טען שיש לי מושג אלוהים בתוכי, ולא יתכן שאני יצרתי אותו בעצמי מכיוון שאני סופי. ורק יישות אין סופית מקיפת-כל יכולה לטעת בי מושג זה. מכאן שהיא קיימת.
אם הבנתי אותו נכון, קושייתי היא מה הבעיה להגיד שאני מכיר את המושג "סופי" ולכן יצרתי את המושג הנגדי שלו "אינסופי" אפילו שאני לא מכיר אותו?
כפי ששמעתי על חור לבן באסטרופיזיקה. מכירים חור שחור ויצרו לו היפוך היפותטי שלא ראו מעולם. ( ימחלו לי האסטרופיזיקאים אם זה לא קשור הנה 🙂 )
אכן, אין בעיה. כתבתי כאן לא פעם שהטיעון האנתרופולוגי הוא חלש מאד.
לחליל.
אתה לא יכול לטעון זאת, היות וטענת דקארט היא שמעולם לא נפגשו ב"אינסופיות" ולכן מנין אנו יודעים על קיומו? על כך טוען דקארט שהאלוהים טבע זאת בתוכינו.
אפשט זאת יותר- כיצד אנו יכולים לדבר/לדמיין את המושג אלוהים, והרי א"א דמיון מרכיב דברים שהכרנו לכדי משהו חדש מורכב (כמובן, אני מדבר על האלוהים המופשט ולא האלילי אשר מורכב מאדם בעל כוח רב יותר)? התשובה לכך גם היא ע"פ דקארט, שהאלוהים טבע בנו.
דקארט ענה מה הבעיה בהגיונות (הובא בהרחבה בספרו של שטייניץ "טיל לוגי וגו' " עמוד 123):
"המושג של האינסופי קודם בי, אם כן, למושג של הסופי. כלומר, המושג של אלוהים קודם בי למושג שיש לי מעצמי. כי איך אפשר היה לי לדעת שאני מטיל ספק ומתאווה לדעת – זאת אומרת שאני חסר דבר מה ואין אני שלם על צרכי – אלמלא היה בי מושג של יש שלם מישותי שלי, שמתוך השוואה אליו הייתי מבין את חסרונותי שלי?"
לדעתו דווקא מושג הסופיות נולד ממושג האינסופיות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer