האם בג"ץ יכול לבטל חוק יסוד

לגבי מה שכתבת: "ברגע שקובעים שהמוסד שמבקר חקיקה הוא בג"ץ", האם קבענו כזה דבר? איפה? ומה גבולות הביקורת?

לגבי ההשוואה לסמכות חכמים, במקרה של חכמים אין להם מוסד מתחרה, הם פועלים בוואקום מוחלט בניגוד לבית המשפט. לכאורה הגיונית הייתי מצפה שהכנסת תהיה הרשות העליונה על כל האחרות מכיוון שהיא היחידה שנבחרת ע"י העם, והיא זו שתקבע את סמכותן של שאר הרשויות.

וספציפית לגבי חוק יסוד הנבצרות וצמצום עילת הסבירות, האם לדעתך בג"ץ צריך להתערב בהם?

ברור שזהו המוסד. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%99%D7%AA

יש לחכמים מוסד מתחרה: התורה/הקב"ה. זהו המחוקק. ביהמ"ש נבחר גם הוא על ידי הציבור, אמנם לא בבחירות אלא דרך המערכת הפוליטית. זה כשלעצמו כבר נותן למערכת הפוליטית יתרון, וזו בטח לא סיבה לתת להם עוד יתרון.
שאלתי האם לדעתך ביהמ"ש לא אמור לבטל חוק נאצי או חוק שמבטל את הדמוקרטיה או מעניק שלטון נצח למישהו.

אני חושב שבשני אלו אין עילה חזקה להתערב. אמנם הליך החקיקה היה בעייתי אבל אני לא מתרשם שזה מצדיק התערבות כה בוטה של ביהמ"ש. אמנם דחיית התחולה זו התערבות מידתית וסבירה, ואני מניח שבפועל יותר מזה לא ייעשה לגבי הנבצרות. לגבי עילת הסבירות לא יקרה כלום להערכתי, וכאמור גם לא צריך לקרות.

איך שאני מבין את זה, חכמים באים רק לפרש את התורה/הקב"ה ולא לחלוק עליו, בניגוד לביהמ"ש שמה שאני מבין ממך צריך לצאת נגד הכנסת במקרים מסוימים כמו חוק נאצי. אם הקב"ה היה עושה מצווה נאצית, אני משער שחכמים לא היו יוצאים נגד זה (למשל מחיית עמלק כולל נשים וטף). בחשיבה ראשונית הייתי מצפה מביהמ"ש להתייחס לחקיקת הציבור כמו למצווה של הקב"ה, כלומר גם במקרה שיהיה חוק נאצי אין זה מתפקידו של ביהמ"ש לבטל את החוק הזה, אלא רק לפרשו כמיטב הבנתו. לא נראה לי שמאבק בחוק נאצי צריך להיות בגזרה של ביהמ"ש אלא בגזרה הציבורית/פוליטית/אזרחית.

תיאור נאיבי. חכמים שינו ובטלו לא מעט חוקים מהתורה (כמו בן סורר). לגבי תפקיד בוהמ"ש איני מסכים, לפחות במקרי קיצון.

זה לגיטמי לבטל חוקים שהקב"ה ציווה!?
אתה עושה את רצון השם או רצון אדם

גם לאור המבנה המשטרי בישראל של איך מחוקקים חוקי יסוד עוד יותר מובן למה לבגץ יש סמכות להתערב(אחרת אתה נותן כוח בלתי מוגבל לממשלה שממילא יש לה כוח מטורף במבנה המשטרי שלנו). מעבר לכך, יש גם חוקי יסוד שהם נטו שחיתות כמו החוק יסוד לתת לדרעי להיות שר, אם לא היה פתרון במישור המנהלי הייתם מצפים מבגץ לשתוק כי זה חוק יסוד?!

פלוני,
הביטול בהלכה וגם בחוק נעשה תחת הכותרת של פרשנות (במובן מרחיב). רבנן אומרים שלא ייתכן שהקב"ה התכוון ברצינות שנסקול בן סורר מורה ולכן קובעים שזוהי פרשה שאינה להלכה. דה פקטו זהו ביטול. כך ביהמ"ש אומר שלא ייתכן שהציבור הסמיך את הממשלה לעשות צעדים נגד ערכיו ואינטרסיו ולכן מבטלים את החוק.

אוקיי, אז אם אני מבין אותך נכון, אתה מסכים שתפקיד בית המשפט הוא לפרש, פשוט אתה מבחין בין פרשנות של רצון הכנסת שהם נציגי הציבור, לרצון הציבור עצמו (שייתכן הבדל ביניהם). אז האם במקרה של משאל עם על חוק נאצי שבו הציבור יצביע בעדו אתה תסכים שבית המשפט צריך לכבד חוק כזה? בנוסף, אם אתה טוען שלא ייתכן שהציבור הסמיך את נציגיו לעשות צעדים נגד ערכיו או אינטרסיו, למה לא פשוט לערוך מדגם כמו שעושים בבחירות לגבי חוק הנבצרות או חוק אחר שעומד לפסילה ולברר את רצון הציבור עצמו ולא רק נציגיו? למה הדיון בכלל מתנהל במשקפיים של סברות משפטיות ולא משקפיים אמפיריות של מה רצון ‎

ישנם מצבים, כמו קבלת חקיקה נאצית, שבהם חוקי המשחק נשברו. לחלופין, הערך בשמירה על חוקי המשחק נדחה בפני ערכים גדולים וחשובים יותר. במצב כזה כל אחד אמור לפעול נגד השלטון, ובית המשפט אינו יוצא מהכלל הזה.
משאלי עם יש להם חסרונות גדולים ולא בכדי ממעטים להשתמש בהם. אבל עקרונית זה נכון. השאלה גם איזה רוב נדרש כדי ליצור מצב חוקתי חדש. לא מספיק כל רוב שהוא.

לא חייבים לעשות משאל עם, אפשר לעשות מדגם, אבל זה נראה שאף אחד מעלה בדעתו לנסות לברר את רצון הציבור לפני פסילת חוק, לא במדגם, ולא במשאל עם. אני משער שזה בגלל ששני הצדדים מבינים שרצון הציבור לא שונה מרצון נציגיו בכנסת ולכן אין טעם לנסות לברר מה רצון הציבור. זה נראה שהשמאל חושב שלמרות שרצון רוב הציבור הוא X זה עדיין לא נותן להם סמכות לעשות כרצונם. זה כנראה עניין עריצות הרוב. אבל ממה שראיתי בויקיפדיה, עניין עריצות הרוב נועד להגן מפני פגיעה בזכויות אדם בסיסיות או זכויות מיעוטים, מה לזה ולחוק הנבצרות או למינוי דרעי לשר?

גם המחוקקים לא עשו משאל עם. עובדתית רוב הציבור מתנגד לחוקי יסוד ללא הסכמה. כל הטענה היא שחוקי יסוד דורשים הסכמה רחבה. מעבר לזה, משאל עם אינו פתרון מלא, כי לא מספיק רוב רגיל ואין מדד ברור מה כן יספיק.
את עניין עריצות הרוב הסברתי בטור ארוך. שם ביארתי שזה לא עוסק רק בפגיעה במיעוט אלא גם בהסכמות על כללי המשחק. מינוי מושחת כשר זו פגיעהבכללי במשחק.