האם המוסר הוא הוא ההתגלות?

לרב שלום,
 
ברצוני להתייחס למחברת החמישית, וליתר דיוק לסבירות שה' אכן התגלה בעבר.
נגיד שה' יתגלה לנו היום ויאמר שמכלול המחויבות שלנו הינו המוסר בלבד (כלומר, שאף על פי שהמוסר נראה אולי כאינסטרומנטלי, הוא בכל זאת התכלית של הבריאה מסיבה כל שהיא).
האם אז נמשיך להתייחס ברצינות להתגלות בהר סיני? הרי התכנים של שתי ההתגלויות האלו שונים זה לזה, ולפעמים (אם כי באופן נדיר) אף מנוגדים זה לזה. ובנוסף, לא דומה התגלות שחווים בעצמינו להתגלות המועברת במוסרת מזה אלפי שנים.
נדמה לי שאז היינו סומכים על ההתגלות "בתרא" ונוטשים את הראשונה שלא חווינו אנו.
ובכן, למה שלא נחשיב את האינטואיציה שלנו על נכונות ערכי המוסר כאותה ההתגלות שמצפים מאת ה' לפי הצעתך? אני מאמין (וכך נשמע גם מדבריך) שרובינו מקבלים באופן די טבעי גם את מציאות ה' וגם את נכונות ערכי המוסר ש"הזריק" בנו ה'. מובן אם כן שעלינו לא לכבוש ולא להדחיק הצידה את התחושה הזאת, אלא אדרבא לפעול לפיה.
לעומת זאת אנחנו (או לפחות רובינו) לא חשים תחושה כזאת לגבי מעמד הר סיני. כדי להאמין בו עלינו להפעיל כלים מורכבים יותר ואמינים פחות המבוססים על סבירות בלבד.
ואז אשאל: הרי ה' נוהג גם נוהג לגלות לנו את רצונו כל יום ויום באמצעות ערכי המוסר שהוא מטיל בנו. אם הוא רוצה להורות לנו מסרים אחרים, למה שלא יגלה אותם לנו כפי כשהוא מגלה לנו את ערכי המוסר? למה לצפות מאתנו שנחפש אותם, אם לא מעבר לים אז מעבר לדורות? ומה פשר שקט ה' במסרים הדתיים (לפחות בימינו) לעומת השידור התמידי של המסרים המוסריים?
 
בכבוד רב