היזכרות

פרדוק"ס תרשישי מן המפורסמות:

במרכז הדיאלוג עומדים פרדוקס מנון, ותשובתו של סוקרטס.

"מנון: ובאיזו דרך תחפש, סוקרטס, אחרי (הסגולה הטובה) דבר שאינך יודע כלל מהו? שהרי מה בין הדברים שלא ידעתם תשים לך מטרה בחיפושך? ואפילו יזדמן לך כאשר יזמן – כיצד תכירנו לדעת שהוא דבר זה שלא ידעתו?"

באתגר זה מנון מקשה על סוקרטס וטוען שאם רכישתה של כל ידיעה כרוכה בחיפוש אחר מה שאינו ידוע עדיין (למחפש את הידיעה) והידיעה תלויה במציאותו של הלא ידוע הנ"ל, אזי רכישת ידע באופן כללי נעשית לבלתי אפשרית, שכן איך אפשר לחפש מה שאדם אינו יודע? הרי גם אם יימצא הדבר, כיצד יזהה אותו הפרט ויידע שזה הדבר שחיפש אם הוא לא יודע את מה שחיפש? מצד שני אם האדם יודע כיצד נראה הידע המבוקש, אזי אין צריך לחפש אותו. בכל מקרה, אם כן, אין כל טעם לנסות ולרכוש ידע.

סוקרטס, בתגובה לקושיה זו של מנון מציג את התאוריה של זכירה. על פי תאוריה זו הנשמה היא בת-אלמוות ונולדה בגוף גשמי פעמים רבות. הידע קיים למעשה בנשמה מזה נצח, אבל בכל פעם שהנשמה מתגשמת מחדש, אותו ידע נשכח בהלם הלידה. מכאן שהתהליך המכונה "למידה", אינו אלא היזכרות במה שהפרט שכח (רעיון דומה קיים גם ביהדות: בתלמוד[1] מסופר כי התינוק ברחם אימו צופה מ"סוף העולם ועד סופו" ולומד את כל התורה כולה, אך בזמן הלידה בא מלאך וסוטר לו על פיו ובכך גורם לו לשכוח הכול).

אישתמיטתיה לכת"ר ויקיפדיה מפורש.

לא הבנתי מה אישתמיט מינאי.