היחס לקב"ה

כשאני מתבונן לאחרונה במצוות שמקבלות משנה תוקף בתקופה זו של הימים הנוראים, אני מרגיש נבוך:
הקב"ה מצווה שנאהב אותו, שנירא ממנו, שנמליך אותו, שנעבוד אותו, נתוודה לפניו, נשתחווה לו, נבקש ממנו סליחה, נתפלל לפניו, נודה נהלל נשבח נפאר ונרומם את שמו, ועוד ועוד… 
במשל גס כדי להמחיש, זה מרגיש קצת כמו ילד קטן שמחפש צומי ויחס כל היום..
 
לצערי אני מרגיש שהמחשבה הזו מפריעה לי באמת לכוון ולעבוד את ה' בכל לבבי,
אשמח אם תאיר את עיניי בהסתכלות הנכונה לפני יום הכיפורים הקרב ובא..
 
תודה וגמר חתימה טובה!
 

בברכה