מדוע לפרש את סיפורי בראשית כמשל ולא כטעות אנושית של הנביא?

שלום מיכאל,

רציתי לשאול מדוע אתה מעדיף לפרש תיאורים מסוימים בבראשית כמשלים, ולא כאפשרות לטעות אנושית של הנביא שכתב אותם.

נניח שמשה כתב את התורה, שמעמד הר סיני אכן התרחש ושהוא קיבל מסרים מהאל. האם מכאן מתחייב שכל מה שכתב נמסר לו בהתגלות? ייתכן שהוא ידע שיש בורא אחד וחווה התגלות אמיתית, ובכל זאת החזיק בתפיסות מוטעות על מבנה העולם, בהתאם לידע של תקופתו.

לפי האפשרות הזאת, תיאורי הרקיע והמים שמעליו, ואולי גם סיפור אדם וחווה, אינם בהכרח משלים שנכתבו במכוון, אלא דברים שהכותב חשב שהם נכונים. הרי גם נביא הוא אדם, ועצם הנבואה אינה בהכרח מקנה לו ידע מושלם בכל תחום.

ההבחנה שאני מציע היא בין מה שהאל מסר לנביא לבין מה שהנביא חשב וכתב כאדם. מה מצדיק להעדיף את פירוש המשל על פני האפשרות הזאת, ומה לדעתך מאפשר להבחין בין שני סוגי הדברים בטקסט?

תודה רבה.