הפלה

אולי ב40 יום הראשונים של ההריון אפשר להקל
כמו הציץ אליעזר ועוד
סכ"ס יש כאן שאלה חשובה של כבוד הבריות ועוד ?

כתבתי לא פעם שבעיניי הבעיה העיקרית בהפלה היא המוסרית ולא ההלכתית.

כפי שכתבתי כבר במאמר המקורי – בהינתן שתודעה קיימת רק באיזור השבוע ה20, היכן הבעיה המוסרית? מה ההבדל בין הפסקת הריון ישר אחרי שהשתרש תא ביצית מופרה לבין הפסקה בשבוע 14 נאמר? (אין עור, אין מערכת עצבים, אין תגובה לסביבה, אין חושים וכן הלאה). אולי גם לקיים יחסי מין עם אמצעי מניעה זה רצח? מה גם שבערך 20% מההריונות מסתיימים באופן ספונטני בשליש הראשון של ההריון.

מה זה המאמר המקורי? אתה מפנה כאן לשרשור מקביל, לא? אז למה לנהל דיונים במקביל?

ראשית, אתה מניח שהיותו של יצור "אדם" (ובעל זכות לחיים) תלויה בחישה או במודעות. איני מסכים לכך. גם אדם ישן או אדם שאיבד את יכולותיו הקוגניטיביות נחשב לאדם, למרות שבאותו רגע אין לו מודעות והוא אינו חש מאומה. ערך החיים אינו תלוי בפונקציות קוגניטיביות עכשוויות.
שנית, המעבר מתא זרע וביצית לאדם שלם הוא תהליך רציף (זהו "פרדוקס הערימה"). מכיוון שאין לנו קו מוחלט ולא-שרירותי שבו ניתן לומר "כאן בדיוק הוא הפך לאדם", לדעתי עלינו להחמיר לכל אורך הרצף. נכון שטיפת זרע לפני הפריה רחוקה מלהיות אדם, אך מרגע שהביצית הופרית נוצרת ישות שכבר נמצאת על הרצף ההתפתחותי, והשמדתה היא בבחינת רצח.

מכאן גם ברור ההבדל בין עובר לביצית מופרית אם כי גם לגביה יש בהחלט מקום להחמיר.
ולבסוף, העובדה ש-20% מההריונות מסתיימים בהפלה ספונטנית לא רלוונטית לשאלת המוסר. גם בני אדם בוגרים מתים ממחלות ומאסונות טבע בשיעורים שונים, וזה כמובן לא מתיר לנו לרצוח אותם בידיים.