מבריח ארי מנכסי חבירו

נשמע סביר, אבל לא בדקתי. זוהי כנראה התנייה מכללא אלא אם החבר נוכח ולא התנית. יש לדון בסוגיית ב"ק ס ע"ב שלהלכה אדם לא מציל עצמו בממון חברו, וכל הראשונים (פרט לרש"י) פירשו שמותר להציל אבל חייב לשלם. אמנם שם זו לא הברחת ארי אלא הצלה ממש. עוד יש לדון בספינה עמוסה שמטילים ממשאה לים כדי להצילה. והנה, אם אחד זרק את רכושו מחשבים לפי ממון, כלומר הם משלמים לו. אמנם יש לחלק שכאן הסכנה היא על כולם וכולם היו צריכים להשתתף בהצלה מעיקרא. אגב, נדמה לי שהצלה של הדבש שם אינה הברחת ארי. הברחת ארי הוא כשהנזק לא קרה אלא עלול לקרות ואתה מונע אותו. אבל אם הנזק כבר קרה ואתה מציל זוהי הצלה ממש. ומכאן יש לדון בעצם הדין בב"ק קטו, שהרי הרכוש שניזק הוא כמו אבידה בזוטו של ים, והמציל זכה בה. כלומר היה יכול לזכות עבור עצמו. אז אם היה צדיק והציל עבור חברו בהפסד של רכושו, הוא יפסיד את רכושו שלו?! כל זה טעון ליבון ואיני יכול כעת להיכנס לזה.