מבריח ארי מנכסי חבירו
שלום הרב,
לאחרונה למדתי את סוגיית מבריח ארי מנכסי חברו והסתפקתי אם מי שמציל את נכסי חבירו מהיזק כלשהו כאשר הדבר עולה לו בהפסד X כלשהו, האם המציל רשאי לתבוע פיצוי בגובה X מבעל הנכס המוצל? לכאורה מהמשנה בב"ק קטו. ניתן להבין שלא: "מתני'. זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש, נסדקה חבית של דבש, ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכו – אין לו אלא שכרו; ואם אמר אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי – חייב ליתן לו. שטף נחל חמורו וחמור חבירו, שלו יפה מנה ושל חבירו מאתים, והניח זה את שלו והציל את של חבירו – אין לו אלא שכרו; ואם אמר לו אני אציל את שלך ואתה נותן לי את שלי – חייב ליתן לו."
אבל חשבתי להסביר שהמשנה עוסקת רק במקרה שיכל להתנות עמו, אבל אם בעל הנכס לא היה בסביבה כך שלא ניתן היה להתנות עמו, במקרה זה המציל יהיה זכאי להחזר מלא על יינו או חמורו עד לכדי דמי שווי הנכס המוצל.
מה דעתך?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
שלום אורן.
האוקימתא שלך ש'שטף נהר חמורו וחמור חבירו' איירי דווקא כשעמד בעל החמור שם, היא סברא נפלאה, וכיוונת לסברת התוס' בב"ק דף נ"ח ע"א, בסוף ד"ה א"נ, וז"ל:
ואין להקשות בשטף נהר חמור חבירו למה אין לו אלא שכרו למה אין לו כל הפסדו. דכיון דבעל חמור עומד שם מה לנו לעשות לו תקנה שלא מדעתו אם ירצה יתנה (עם) המציל לשלם חמורו.
[תוס' סוברים שכל שההיזק ברי לא מקרי זוטו של ים (ולא רק אם הוא כבר התרחש כדעת הרב מיכי). ולכן הם מקשים על הסוגיא בב"ק שהזכרת.
תוס' גם מזכירים שאם מדובר באופן שאי אפשר לבעה"ב להציל, הוי כזוטו של ים, וכמ"ש הרב מיכי].
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer