מוקצה

אז מה הפשט בשולחן ערוך?

הוא עוסק בחיות שאינן חיות מחמד. חיות מחמד זו תופעה חדשה.

אגב, ראיתי עכשיו תוספות שבת מה: ד"ה הכא שכתבו להוכיח דאסור גם באפרוח הראוי למשחק התינוק

הערה קטנה: תופעת חיות המחמד בציפורים אינה חדשה עיין מהר"ח אור זרוע ורא"ש.

בחיות מחמד יש גם מי שאוסר. (הגר"ע יוסף)
אך כדברי הרב לעיל הנוהג היתר יש לו על מי לסמוך.
אך לא הבנתי האם ההיתר זה גם לגדולים או רק לקטנים?

שמעתי על המהרח והראש. יודע היכן הם נמצאים?

מהרח או"ז סי' פא' ושם הביא גם דברי הרא"ש

[להעיר שבאיוב מ,כט מתואר שלטון ה' על הלוויתן, ומסיימים 'התשחק בו כצפור, ותקשרנו לנערותיך?']

אפרוח לא מיועד למשחק רק ראוי. מה שמיועד למשחק איני רואה שום סיבה לאסור, והמחמיר הוא מן המתמיהין. ואין מצב של היתר לאחד ואיסור לשני. או שזה מוקצה או שלא (עי' סוגיית מוקצה לעשירים ולעניים).