מעשה כשפים ברמבם

א- הרמבם לא אומר שאם זה אחיזת עיניים זה מותר, אלא לוקה ולא נסקל,
וגם האחיזת עיניים לרמבם זה גם שמטעה את הציבור, "והוא שיראה שעשה והוא לא עשה", היינו גם פה הוא מרמה אותם,
וכמובן הרמבם אומר "והוא שעשה מעשה כשפים" לא יכל הרמבם אשר לשונו זהב, לומר והוא שאומר שאומר שבכישוף עושה.

ב- אולי כוונתך (ברגע זה) שאת שתי ההבחנות האלה נעשה בסיפא, שאם אומר שזה כישוף ועושה באחיזת עיניים אסור ולוקה, ואם מראה שזה אחיזת עיניים מותר, אך מ"מ הרישא מה תהא עליה?

https://tora-forum.co.il/threads/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%9B%D7%93%D7%95.13216/

בכסף משנה תירץ כעין מה שכתב מיכי, ובעוד אופנים

אכן סוף סוף תירוץ יפה

לדעת הרמב"ם:

אחיזת עיניים-  
אחיזת עיניים זה שלא נוצר משהו אלא בסיום העניין לא נשאר כלום.קסם אשלייה- חיתוך בן אדם לשנים. יראה שעשה והוא לא עשה האדם נשאר שלם.

מעשה כישוף- 
כישוף הוא טריק  שיוצר משהו שנשאר שהטועים יאמרו שהוא נוצר באמצעות כוח לא טבעי,  פעלול כמו כיפוף כפיות שהכפית התעקמה באמת אבל לא באמצעות כוח מאגי אלא בתכסיס טבעי מוסתר.

גם בנביא שקר לדעת הרמב"ם הכוונה לתכסיס טבעי שהרואים לא עמדו עליו.

אחרי מחשבה, ובדיקת הקסמים השונים (נעזרתי בניב הדר, ובסרטוניו)
לא מתרץ כלום
כי גם כיפוף מתכות, זה או באמת שלא מתכופף כלום, בדיוק כמו חיתוך ב"א, סתם אחיזת עיניים, טריק, כגון כפית כבר מעוקמת רק תופס אותה באופן שמטעה את הצופים, ועוד דרכים, או שיש איזה ציר נסתר בכפית.
אז תחל'ס אכן הרמב"ם לא מסתדר עם חז"ל, כי חז"ל האמינו בכשפים כמו בשדים ורוחות
ולכן היה אצלהם הבדל בין אמיתי לבין אחיזת עיניים
נראה פשוט שהרמב"ם מאידך לא יכל להתעלם לגמרי מהלכה ברורה זו
ומאידך אינו יכול לכתוב מפורש שחז"ל וטעו ושגו באמונתם המיסטית בטח לא בספר שמביא כל הלכה מחז"ל.
ומאידך אין חשש כי בזמן הרמב"ם כבר אין מי שיעשה כישוף כזה או אחרת כי כדברי הרב קוצק הרמבם בכוחו המיסטי (מה שנקרא רמבמיסט) שגזר אומר ואמר אין רוחות רעות ושדים הם ברחו
ואידך זיל גמור

אך א"כ לפי הרמב"ם על מה כתבה התורה מכשפה לא תחיה, הרי לפי הרמב"ם רק
"המכשף חייב סקילה והוא שעשה מעשה כשפים",
שזה בעצם הגמ' "שנים לוקטין קשואין אחד לוקט פטור ואחד לוקט חייב העושה מעשה חייב".
היינו כדי להסתדר עם הפסוק, הרמב"ם חייב, למחוק את הגמ' ולומר שתמיד מכפשה חייבת מיתה.
ורק חז"ל שחשבו שיש מכשף שמעלים באמת את הקישואים מהשדה, ויש שרק מראה כאילו נעלמו חילקו חילוק זה.
ולא חש הרמב"ם להעלים הלכה זו כמו שהעלים כמה הלכות שדים, משום שכאן אין נ"מ, כי סנהד' אין, ואיך אמר צאצא הרמב"ם מובא בכסף משנה ור' יהושע מבני בניו של רבינו תירץ… וזה לא ישיגנו אלא היודע בדברים ההם" (הוא תי' זאת על הקושיא הבאה), וכבר העירו דגם סנהד' אמורים לדעת זו…

ועד אז תימלא הארץ דיעה להבין כרמב"ם שכל אלו שקרים ואחיזת עיניים.

וזה כמובן חוץ מהסתירה האחרת שהרמב"ם כתב 6 סעיפים לפני כן בהלכה ט' "וכן האוחז את העינים ומדמה בפני הרואים שעושה מעשה תמהון והוא לא עשה הרי זה בכלל מעונן ולוקה".
היינו בסעיף ט' האוחז את העיניים- לוקה מדאו' משום מעונן.
ואילו בהלכ' טו'- האוחז את העיניים לוקה רק מדרבנן משום כישוף.
ע"ש עליו שלל נסיונות התירוצים.

ומ"מ יתכן שאפשר להסביר שגם לשיטת הרמב"ם יש מי שאוסף באמת ע"י טריק או זריזות, היינו כל שינוי מציאות ע"י הנ"ל שבעיני האנשים מובן ככישוף , והיינו באמת יש פה פתאום שפן, באמת הכפית מתכופפת אבל יש ציר, הוא עשה מעשה של כיפוף הכפית של הבאת השפן, עשה מעשה שהוא אמנם רק טריק אך בעיני העולם הוי כישוף היינו נחשב ע"י כח רוחני הוי כישוף וחייב, ויש מי שאינו אוסף באמת אלא עושה אחיזת עיניים כמו העלמת פסל החירות של דיוויד קופרפילד שהוא ע"י אחיזת עיניים לפעמים עם זריזות גם כידוע, או כיפוף הכפית באופנים שהם בלי מעשה כגון שהביא מראש כפית כפופה רק תפסה באופן שלא ניכר וכיו"ב שרק נראה שעשה מעשה, אז אסור רק מדרבנן, ומיהא אסור דמ"מ העולם חושבו לכישוף.

יוצא לפי דברינו שכל שהעולם יודע שאינו כישוף, יהיה מותר אף מדרבנן, ואכן על אף שהפוסקים שהתירו כשהקוסם מגלה את הקסם, רק לשיטת החולקים על הרמבם, הנה לפי דברינו יותר גם לפי הרמב"ם, דכמו שלקוסם עצמו מותר לעשות לעצמו או להתאמן עם חבירו הקוסם, ברגע שגם הצופים יודעים, אז לא שונה דינם מהקוסם עצמו וחבריו, רק השאלה אם סגי במראה ככה רק בסוף או צ' שיראה מעיקרא, והנה נראה פשוט, דהכל בתר מה שקורה בפועל בלב הבריות, אם יחשבו שהוא מכשף עד שיראה להם בסוף, אסור, אך אם מודיע מראש שהכל זה טריק ושהוא יגלה להם אח"כ חלק, ועדיף שאף בהתחלה יחשוף אחד או שתיים, שרי, ומה נעשה לטפשים שעל כל קסם וקסם מחדש צ' לחשוף להם את הטריק, ומ"מ נראה שלעשות איזה טריק שממש מפליא את הבריות וקשה להם לחשוב על פתרון הטריק, צ' לוודות שאין בין צופיו מהטפשים הללו שיחשבו שזה באמת כח רוחני, ולמען האמת בהמצא ילדים קטנים (גם בשכל) תמיד יהיה כאלה

שלום וברכה ברמבם מסביר בספר המצווץ שהמעשה המדובר הוא פולחן מיסטי לעבודה זרה , כלומר זה שאוחס את העיניים ולא עושה מעשה שמראה לעיני הבריות כאילו שאב כוחו ממעין ישות מיסטית הוא שנקרא אוחס את העינים , וזה שעושה פעולת פולחן מיסטי הוא שנקרא בלשונו עושה מעשה

https://www.orharambam.com/post/%D7%9C-%D7%90-%D7%99-%D7%9E-%D7%A6-%D7%90-%D7%91-%D7%9A-%D7%95-%D7%9E-%D7%9B-%D7%A9-%D7%A3