סמכות בדעות

טענתי שאפשר לשנות ולעצב דעות שלא בדרך שכנוע. ולכן ההנחה שאי אפשר לצוות על מחשבה נופלת. היא נכונה רק לגבי מי שיש לו כבר דעה. יש רבים, ילדים וגםהרבה מבוגרים שלא השקיעו מחשבה עד כה, ואפשר להביא אותם למחשבה "נכונה". לכן ציווי על מחשבות לא מופרך מהסיבה שהוא בלתי אפשרי, אלא מסיבות אחרות

מדיי הגיוני בשבילי. לא מצליח לעקוב.

איני מכיר מישהו שיכחיש את מה שאמרת. ודאי שניתן לעצב סביבה שתוביל לאמונה מסוימת או לסגל הרגלים שיובילו לאמונה מסוימת (וכבר פסקל בטיעון המפורסם שלו המליץ על כך). נראה לי שמה שמפריע לרב מיכי הוא הניסיון לצוות על עובדות. אפשר ליצור קהילה שכל חבריה מאמינים שהאל משגיח על כל תנועה ותנועה שלהם (ואפילו אינם מסוגלים לחשוב אחרת), אבל אין שום משמעות, מבחינה פילוסופית ולא פדגוגית, לדברים כמו "ספר המצוות, עשין, מצווה א', להאמין שהאל משגיח על כל תנועה ותנועה שלך".