על דין ״רובו ככולו״ בסוכה
שלום וברכה הרב
רש״י כותב (סוכה ב.) ״ושחמתה מרובה מצלתה – המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו ועל שם הסכך קרויה סוכה״, והקהילת יעקב (סוכה סימן א) מסביר שאין כוונתו לדין ׳ביטול ברוב׳ אלא ל׳רובו ככולו׳.
לא הבנתי איך יש כאן רובו ככולו, הרי אין כאן סוכה שחסר ממנה אלא פשוט אין כאן סוכה. מסתמא הרב מכיר את החתם סופר (שו״ת חלק א סימן קמ) שמסביר שאין אומרים “רובו ככולו” בכל מצב, אלא רק בשיעורים שבהם קיים “רוב מתוך שלם”. כלומר, הדין שייך רק כאשר הרוב הוא חלק מתוך מסגרת שלמה המוגדרת כיחידה אחת ונמצאת לפנינו. לכן, אם נאספו רק רוב חברי הסנהדרין, אין אומרים “רובו ככולו”, וכן כשיש רק רוב מניין אין אומרים קדושה, אלא רק כאשר יש עשרה אנשים, ומתוכם רוב המחויבים בתפילה, ניתן לומר “רובו ככולו”.
ואם כן כיצד ניתן לומר רובו ככולו אצל הסוכה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
הקושיה של הקהילות יעקב (ואחרונים נוספים) על רש"י היא כיצד ניתן לדבר על "ביטול ברוב" (יש שהבינו בגלל שאין כאן תערובת, אבל בפשטות זה בגלל שהאוויר אינו משהו ולכן אינו יכול לבטל). משום כך, ההצעה לפרש את רש"י דרך המנגנון של "רובו ככולו" היא בהחלט מתבקשת.
אבל זה כמובן מניח שבסוכה בעצם די במיעוט סכך, ולא צריך רוב. אלא שכשיש מיעוט הוא מתבטל ברוב ואין כלל סכך. אבל כשהרוב הוא או8ויר ואין ביטול היה מקום להכשיר את הסוכה. לכן הוא אומר שהאוויר נחשב רובו ככולו.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
יישר כח גדול הרב.
ההסבר שהשלם נוצר מכך שמהתורה די במיעוט סכך הוא אכן פתרון מבריק, אבל ההנחה הזו עצמה תמוהה בעיניי: אם מהות הסוכה היא הצל והסיכוך, ומבנה שרובו חמה אינו מסוכך, למה להניח שמהתורה מיעוט סכך מספיק כדי ליצור שם 'סוכה'? [ומדוע שהתורה תכשיר עקרונית מצב שבאופן מתמטי תמיד ייפסל (ולוּ מדרבנן) מיד בגלל ה'רובו ככולו' של האוויר?]
ראשית, זה לא שלי. כך האחרונים מסבירים את רש"י.
התורה לא טורחת להכשיר מאומה. היא רוצה סכך, וזהו. אלא שלולא דין ביטול ורובו ככולו היה די במיעוט. אבל מדין רובו ככולו זה בכל זאת נפסל.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer