צדיק נעזב
שלום הרב מיכאל,
כיצד אפשר להסביר את הפס' "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם" כאשר בפועל אנו רואים ושומעים לצערנו על אנשים שעל פניו הם יראי ה' וצדיקים, ואעפ"כ נזקקים לידי מתנות בשר ודם, או נפטרים בדמי ימיהם רח"ל וזרעם נזקק לבקש לחם?
(אני גר בבני ברק ושם ארגוני החסד מחלקים עלוני צדקה רבים על אנשים כאלו לצערי..)
חשבתי לעצמי לתרץ שכנראה לא כל מי שנראה צדיק הוא באמת כזה, אך אם כן קשה מה דוד המלך בא בכלל ללמד אותנו בזה, הרי תמיד נוכל לומר שאיננו יודעים כלום, ומנקודת הנחה זו גם היה עדיף לכאורה שהוא עצמו לא יאמר פסוק זה..
אשמח לתשובתך בעניין.
אכן פסוק קשה מאד. אולי אפשר לפרש שדוד המלך לא מנסה לקבוע עובדות ולשכנע אותנו אלא להצהיר אפריורי שזהו המצב: הוא אומר שגם אם אתה רואה מישהו נעזב כנראה אינו צדיק. ואם אתה חושב שהוא צדיק אתה כנראה טועה. הוא אומר שלא ייתכן שיהיה צדיק נעזב ולא שבאמת לא ראה כזה. טענתו היא שאם ראית ואתה מתקשה, דע לך שאינך יכול לדעת. אף פעם לא באמת ראית אדם שאתה יודע שהוא צדיק והוא נעזב. אז חזקה שאינו צדיק. הוא לא בא להוכיח לנו משהו אלא ללמד שזו הנהגת הקב"ה שהכל קורה לנו בצדק.
———————————————————————————————————————-
שואל:
לדעתי התירוץ הנ"ל קצת קשה, כי מהרישא של הפסוק: נער הייתי גם זקנתי" משמע שהוא מתאר מציאות שהוא היה עד לה בחייו.
חיפשתי על כך עוד ברשת, ומצאתי תירוץ חמוד וחדשני, שמפרש את המילה "ראיתי" כמו הפירוש שלה במגילת אסתר: "כי איככה אוכל וראיתי באובדן מולדתי" ששם הכוונה לראות ולעמוד מנגד, וא"כ דוד המלך בא לומר שמעולם הוא לא עמד מנגד כשראה צדיק נעזב, ותמיד דאג ליראי ה' ולזרעם.
עוד תירוץ ששמעתי מחבר, שאולי זו היתה המציאות שדוד המלך ראה בחייו, אך אינו בא לומר שזו המציאות לעולם..
תודה רבה בכל אופן.
———————————————————————————————————————-
הרב:
יפה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer