שובניזם כלפי מתנחלות

שלום כבוד הרב,
 
לפני כמה ימים התפרסם מכתב של בית ספר 'בצלאל':
אל הסטודנטיות והסטודנטים השובתים,
אנחנו, מרצות ומרצים בבצלאל, מבקשות.ים להביע את הזדהותנו העמוקה עם מאבקכן.ם על הבית ועל החופש, לנוכח האלימות המשטרתית ואלימות המתנחלים, פרי מדיניות ממשלתית, שבאים לביטוי ביתר שאת באירועי הימים האחרונים בשיח' ג'ראח, בשער שכם ובמסגד אל אקצא".
אנחנו מבינות.ים היטב את הקושי ללמוד במוסדות של העם הכובש והמדכא בכלל, וכל שכן בימים אלה.
לצד זאת, נאמנות.ים לתפקידנו כמורות וכמורים, ומתוך אמונה בכוחו של החינוך הגבוה לתרום לשינוי חברתי ופוליטי, אנחנו מתחייבות.ים למצוא את הדרך לסייע לכן.ם להמשיך את הלימודים ככל שרק תרצו וככל שניתן, גם בתנאים הנוכחיים.
אנחנו פונות.ים לכל המרצות והמרצים בבצלאל להצטרף לקריאה זו או להביע בקול את תמיכתן.ם במאבק.
 
אני מבקשת להבין את השובניזם הטמון כאן. מדוע הכותבות.ים מתייחסות.ים כלפי עצמן.ם בין בלשון נקבה ובין בלשון זכר, כדי לתת ייצוג הולם לכל המגדרים, ואילו את הציבור שלי הן.ם מכנות.ים פשוט 'מתנחלים'?
מדוע הן.ם מתעלמות.ים ממני, מתנחלת לכל דבר, ברמ"ח אבריה ושס"ה גידיה, בלב ונפש?
מדוע הציבור היקר שלי מיוצג בעיניהן.ם כציבור גברי בלבד? מה עם הילדות, הנערות והנשים? האם אנחנו לא קיימות?
אשמח שתסביר לי איך הפמניזם עובד רק בצד שלהן.ם.
 
תודה רבה