דטרמיניזם וסטטיסטיקה
שלום הרב מיכי,
הטענה המדעית המרכזית בפיזיקה היא שחוקי הטבע הם דטרמינסטים. ברצוני לשאול מספר שאלות על כך:
1) האם באופן עקרוני אפילו המערכת הכי מורכבת וכאוטית היא דטרמינסטית, ולכן היא ניתנת לחיזוי מראש, וזה רק חוסר יכולת שלנו להניח את כל הנתונים ואת כל האינטרקציות בינהם והסטטיסטיקה היא רק באה לבטא את חוסר היכולת הזאת?
2) מה היחס בין החוקים לבין ההסתברות שמשהו יקרה בפועל? כלומר זה שהחוקים קבועים, עדיין לא אומר שהדברים יקרו. אם לדוגמא בהינתן כך וכך נתונים ומשך זמן ייתכן שיווצרו חיים בכוכב לכת מסוים, עדיין יש דברים שיכולים להשתבש, כמו כוכב שביט שיתנגש בו. וגם אם נניח שהכוכב שביט יצא למסלול התנגשות לפני מיליון שנה לדוג', עדיין יכולים להיווצר בדרך משתנים נוספים שלא היו בזמן יציאתו, ולכן גם חוקי הפיזיקה קבעו שמשהו יכול להיות עדיין יש אפשרות שזה לא יקרה.
3) מה היחס בין החוקים לבין נפש האדם וחוקים חברתיים והיסטוריים (למשל מחזוריות של אומות)? כלומר, הרי הבחירה החופשית היא לא מוכרחת מדטרמניזם של הפיזיקה במוח. האם אפשרי להגיד את זה על כל המבנה הנפשי של האדם? וכן האם הפזיקה משפיעה על תהליכים (או חוקיות) חברתיים והיסטוריים, ולכן הם גם דטרמינסטים?
מקווה שלא שאלתי יותר מידי דברים בשאלה אחת 🙂
שלום רב.
- חוקי הפיסיקה הם דטרמיניסטיים, למעט בתורת הקוונטים (בחירה תידון להלן). שם לפי הפרשנות המקובלת יש אקראיות, אבל זה רק בסקלות קטנות (חלקיקים קטנים מאד). לכן מקובל לחשוב שחוסר יכולת לנבא לא מבטא אלא חוסר יכולת.
- היחס הוא 1:1. מה שאתה קורא דברים לא צפויים (כוכב שביט) גם הוא תוצאה של חוקי הטבע.
- כאשר מעורבת בחירה של אדם זה כמובן יכול לשנות את מה שקורה בעולם (אלא אם אתה דטרמיניסט). לכן חוקים שעוסקים בהתרחשויות שמעורב בהן אדם הם חוקים על דרך המסתבר ולא חוקים דטרמיניסטיים. אבל גם שם כמובן לא מדובר באקראיות אלא בבחירה. אלו דברים שונים.
תודה על התשובה.
1) כלומר סטטיסטיקה היא הביטוי שלנו לחוסר היכולת? שאומרים למשל שתרופה מסוימת מועילה ל70% מהמקרים, זה בעצם אומר שהיא מתאימה ל100% מהמקרים של המחלה, אלא שבגלל שאין לנו יכולת לדייק באפיונים המדויקים של המחלה לכן בפועל היא עוזרת רק ב70% מהמקרים (בעצם ה30% הם בעצם תתי סוגים של המחלה שבהם התרופה לא עובדת)?
2) השאלה הראשונה מובילה לשנייה. ברור שגם הדברים הלא צפויים כפופים לחוקי הטבע. השאלה האם התוצאה כפופה. אנסה לדייק את הדוגמא. נניח אדם עומד מול אדם אחר ומכוון עליו אקדח. אם נקפיא את הרגע ונבדוק את הנתונים (זווית, מהירות רוח, מרחק, יציבות וכו' וכו' ובהנחה שיש לנו יכולת מדויקת למדוד), נגיע למסקנה שהירי אמור לפגוע במרכז הלב של האדם השני ולהרוג אותו, עכשיו האדם הראשון יורה, אם לא יקרה שום שינוי השני ימות, אבל אם באותו 0.02 שניות של מעוף הכדור תשתנה באופן פתאומי הרוח (שכמובן כפופה לחוקים) באופן זעיר, והכדור יפגע 0.01 מ"מ מימין ללב ולא יהרוג את השני. גם במקרה כזה הטענה שאם הייתה לנו יכולת לא מוגבלת היינו צריכים לנבא את זה מראש? ובדוגמא של כוכב השביט ובפרקי זמן גדולים, ביכולת לא מגובלת האם היינו אמורים לחזות גם מה ייווצר במהלך הזמן שיגרום נגיד לכוכב השביט לפגוע בכוכב הלכת ולהשמיד את היווצרות החיים?
שלום רב. עניתי כבר על שתי השאלות וניכר מדבריך שהבנת היטב את התשובה. איני רואה מה יועיל שאחזור שוב על מה שכתבתי.
נ
אם תתעלם מאקראיות (קוונטית, או משהו אחר אם קיים ולא ידוע) ובחירה (ושוב מישהו יכול לטעון שיש בחירה לא רק לאדם ומנגד אחר יטען שאין בחירה כלל), ויהיה לך מידע על כל החלקיקים ביקום (מסה ומהירות), מידע מלא על כל הכוחות שיש (כלומר תדע באופן מלא את הפיזיקה, גם מה שעדיין לא ידוע), וככוח חישוב בלתי מוגבל, תוכל לנבא מצב עתידי (וגם מצבי עבר) בכל זמן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer