ביקורת המקרא‎

שו”תקטגוריה: אמונהביקורת המקרא‎
א' שאל לפני 5 שנים

שבוע טוב הרב
לאחרונה נחשפתי קצת לתיאוריות שונות ב”ביקורת המקרא”. חלק הנוגעות להשוואות עם תרבויות אחרות, חלק על צורת הכתיבה והחלוקה לתעודות וכו.
אמנם אני יודע שכל אלה בחזקת “תאוריות” שלרוב מבוססות על דעת החוקרים ולא על ביסוסים אובייקטיביים מהכתוב, אבל נראה שלפעמים יש גם אמת בטענות האלה. 
קראתי גם את ספרו של הרב בזק בנושא ואת דעתו של הרב ברויאר ונחמד לדעת שיש התייחסויות לנושא. 
אבל האם ייתכן שמעבר למה שחזל כבר התייחסו, לדוגמא הרשבם, אכן השערות החוקרים (לגבי התעודות השונות לדוגמא) מראות שעלינו לשנות את הצורה שבה אנחנו רואים את התורה? קרי להודות בטעויות שלנו? או לפחות להודות שייתכן שאנו טועים ושהפתרונות שאנחנו מציעים, אולי הם לא מספקים? ואם כן, מה המחיר שאנחנו נאלצים לשלם? כי אני אישית הייתי שמח אם הייתי יכול להכיל טענות שכאלה ויחד עם זאת לא להסתכן באיבוד האמונה או באיבוד עקרונות יסוד של היהדות. 
אשמח לשמוע את דעתך בנושא. 
תודה רבה ושבוע טוב! 

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 5 שנים

שלום א’
מה שהרב ברויאר מנסה לעשות הוא בדיוק זה. לאפשר לך להחזיק בתיאוריות הללו ולהיוותר מאמין ומחויב. הוא כמובן מוותר על הממד ההיסטורי של חקר המקרא וטוען שכל ה”תעודות” הן מסיני.
אולי כוונתך לשאול אם אפשר לאמץ גם את הממד ההיסטורי. אני חושב שכן, וככל שאני זוכר הרב בזק מדבר על זה כך. אמנם הוא מדבר על פסוקים בודדים שהיו מאוחרים (יש מאמר של מרים ויטמן במגדים שמביאה כמה וכמה דוגמאות מדברי הראשונים שכתבו כך: ספר חסידים, הציוני, אבע”ז ועוד).
יש חוקרים דתיים כיום שהולכים רחוק יותר, כמו ברוך שורץ. לטענתם אפשר ונכון לאמץ את טענות העריכה המאוחרת ולהיוותר מאמין ומחויב. ביקורת המקרא לא מראה שלא היה מעמד הר סיני, אלא שהתורה שניתנה שם התפתחה ועברה עריכה מאוחרת יותר לפני שהגיעה אלינו. למיטב שיפוטי, כל עוד מקבלים שהיה שם מעמד ובו מפגש עם הקב”ה אין מניעה להחזיק בכל.
העובדה שהתורה נערכה לא אומרת שמקורה לא אלוקי. אם נביאים ערכו ספרים ומסורות קדומות שונות ועשו זאת ברוח הקודש, זה לא פוגע במקור האלוקי. שורץ גם מראה בכלים מחקריים שסביר מאד שהיו מסורות כאלה ורק העריכה היתה מאוחרת.

מוש הגיב לפני 5 שנים

שלום לרב,יש לשוורץ ספר או מאמר שהרב יכול לכוין אליו?

ממש לא סביר הגיב לפני 5 שנים

בס”ד י”א באדר ע”ח

אם היו שבטים שונים שלכל אחד ‘תורה’ שונה – איך ניתן לאחד את כולם.? איחוד יכול להתבצע ע”י הנהגה מדינית או רוחנית אחת, שמולה ‘מתכופפות’ הדיעות המנוגדות. ובעם ישראל היה אפילו בימי בית ראשון פיצול מדיני ושבטי עמוק. רק תקופות קצרות מאד היה איחוד מדיני (כגון בימי דוד ושלמה) כשמתחת לפני השטח המשיך הפיצול, ומהר מאד האחדות התפרקה. תקופת איחוד קצרה היתה בימי יאשיהו, וזמן קצר אחריו התפזר העם בכל קצות הארץ.
וראה זה פלא, בכל קצות העולם מחזיקים יהודים באותם חמשה חומשי תורה. אפילו השומרונים שלא קיבלו את מרכזיות ירושלים, מחזיקים באותו ספר תורה למעט שינויים קלים. מצב כזה של ספר תורה אחד לכל פלגי העם המפוזר והמפורד – לא ניתן להסבר, אלא בכך שהתורה היתה נחלת עם ישראל עוד מראשית יצירתו, לפני הכניסה לארץ שהביאה לפיצול לאיזורים שונים. הבסיס המשותף נשמר למרות הפיצול הגיאוגרפי והמדיני.

בברכה, ש”צ לוינגר

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

נדמה לי שכאן יש את מאמרו העיקרי:
http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95229718#17.8741.6.default
(זו רק הפניה. אולי אפשר למצוא ברשת את המאמר עצמו. אם תשלח לי מייל אשלח לך בקובץ)

מוש הגיב לפני 5 שנים

תודה רבה לרב

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

לא התייחסתי לבעייתיות המובנית בתחומי המחקר הללו. הם רוויים באג’נדה ובהנחות מוקדמות לא תמיד מבוססות. כולם כאן “דתיים”, בערך כמו באבולוציה. לכן צריך מאד להיזהר כשקוראים חומרים כאלה, כי התמונה המלאה בד”כ לא מוצגת שם. זאת מעבר לרעיעות המהותית של תחומי המחקר הללו כחלק ממדעי החרטא (לפעמים ממצא בודד יכול לשנות את כל התמונה מן הקצה לקצה, ולכן ספק בעיניי עד כמה ניתן בכלל להסיק מסקנות מתחומים כאלה).

Back to top button