"דבר שבניסיונינו" במחברת השלישית

היקום לא כזה מורכב….
אולי החיים מורכבים אבל זה האבולוציה עשתה ,
והאבולציה פרט לרכיב האקראי שבא היא לא חוק מורכב אלא הגיוני מאוד. חוק שאפילו הבורא כפוף אליו (ע"פ הרב שבורא כפוף ללוגיקה).

האבולוציה לא עשתה כלום. חוקי הטבע שבתוכם היא מתנהלת עשו זאת. ולכן המורכבות שיוצאת משקפת את מורכבות וייחודיות החוקים.
אתה מבלבל בין אבולוציה לבין ברירה טבעית (שהחזק שורד). באבולוציה יש גם היווצרות מוטציות וגם גנטיקה. אבל כאמור, כל זה מתנהל בתוך חוקי הטבע, ובלעדיהם לא היתה אבולוציה. הרחבתי בזה בספרי.

אז העילה הראשונה אינה היקום עצמו, אך אין סיבה לומר שהיא דווקא לא בניסיונינו (כמו בטיעון הקוסמולוגי) כי זו סברא כללית.

אין "סיבה" לומר? 🙂
מה שבניסיוננו יש לו סיבה. אנחנו לא לומדים זאת מהניסיון לבדו אלא מהיגיון אפריורי, אבל ההיגיון הזה מדבר על העצמים המוכרים לנו. לכן סביר שהסיבה הראשונה היא משהו אחר.

🙂
אכן כך ההגיון אומר, אבל אז ראיתי שבעמוד 5 כתוב: "ההנחה שדבר מורכב לא נוצר מעצמו היא הנחה של השכל הישר (בפרק הבא נראה שבעצם מדובר בחישוב הסתברותי), ולכן לכאורה היא תקפה ביחס לכל מציאות ולאו דווקא כזאת שמתאימה לניסיוננו. הנחה זו לא נשאבת מהניסיון אלא מהתבונה, וככזו היא רלוונטית לכל העצמים. אם כן, כאן עדיין ניתן להתעקש ולומר שגם אלוהים לא חף מהדרישה הזאת שאם הוא מורכב צריך משהו אחר שייצור אותו".
ולא ראיתי שההווה אמינא הזו נידחת, אלא רק שחייבת להיות חוליה ראשונה כדי להימנע מרגרסיה. אבל אם כך, אין הגיון לומר שהיא תיהיה דווקא לא מנסיונינו, כי בעניין המורכבות אין כל הבדל ביניהם כך שיהיה עדיף להציב בה דבר שלא בניסיונינו, זו בחירה בין שני דברים שווים, ועדיף לא לחדש דבר מחוץ לניסיון.
היכן הטעות?

אם הוא נוצר צריך משהו שייצור אותו. אבל החוליה הראשונה לא נוצרה (בניגוד לדברים שבניסיוננו שכן נוצרים מסיבה כלשהי).

סליחה, אני לא לגמרי מבין.
האם המשפט הזה נדחה לגמרי (הוא פשוט לא נכון מצד עצמו)? –
"הנחה זו לא נשאבת מהניסיון אלא מהתבונה, וככזו היא רלוונטית לכל העצמים."
מה לא נכון בו?
כי מהמשך העמוד נראה שהרב מסכים לגמרי למשפט, והוא רק נותן הסבר למה בכל זאת אי אפשר להחיל זאת על היש הראשון, (כי צריך להיות דבר ראשון), ואין הסבר למה עדיף לומר שהוא דווקא לא מניסיונינו. הרי "היא רלוונטית לכל העצמים" במידה שווה.
אם קשה לרב להאריך והוא מעדיף בשיחת טלפון, אני מוכן.

הסברתי זאת. ההנחה היא שדבר מורכב שנוצר לא נוצר מעצמו. הדברים שבניסיוננו נוצרו, ולכן חייב להיות יש קודם שיצר אותם. ולכן היש הראשון שאין לו סיבה צריך להיות עצם שלא בניסיוננו, כי זה עצם שלא נוצר, וממילא לא חלה עליו ההנחה שצריך משהו שייצור אותו.
אני רק חוזר על מה שכבר כתבתי.

תודה הרב, אנסה לסכם ולראות אם הבנתי.
רגרסיה היא כשל ולכן בהכרח ישנו יש ראשון שלא נוצר.
מסתבר לומר שהיש הראשון אינו מסוג הדברים שבניסיוננו כי כל הדברים שבנסיוננו נוצרו לעומת היש הראשון שלא נוצר.
מכיוון שהיש הראשון לא נוצר מעולם, ההגיון שלנו שאומר שכל דבר מורכב דורש מרכיב, אינו חל עליו, מכיוון שההגיון הזה מדבר רק על העצמים המוכרים לנו (שכולם נוצרו בזמן כלשהו) ולא על היש הראשון (מכיוון שהוא לא נוצר), דבר שלא נוצר לא צריך יוצר.

כדאי שהרב יוסיף זאת למחברת (עמ' 5) שם מובאת הטענה שההגיון בעניין המורכבות חל גם על מה שלא בניסיוננו ("רלוונטית לכל העצמים").
היא לא נדחית, והרב רק מציין שחייב להיות יש ראשון שלא נוצר, כדי למנוע רגרסיה, ועל כורחנו צריך להחריג מהכלל בעניין המורכבות את החוליה הראשונה (lex specialis).
לא מובא הסבר מדוע לומר שהיש הראשון דווקא אינו בניסיוננו (כי הוא לא נוצר), וגם לא מובא הניסוח המחודש של 'כלל המורכבות' שגורם להחרגת החוליה הראשונה להיות הגיונית ומתבקשת מלבד טענת הרגרסיה (ההגיון מדבר על עצמים שנוצרו).

אכן הבנת היטב.
אבדוק ואכניס במידת הצורך. תודה.