דרישה וחקירה בענייני דתות אחרות

אי אפשר לקבוע כללים בזה, אבל עקרונית בהחלט יש לתת את הדעת על האפשרויות השונות. אמנם כאשר אנחנו צריכים לקבל החלטה לא תמיד בידינו לבחון את כל האפשרויות. לכן צריך לקבל החלטות בתנאי אי וודאות. הדבר תלוי כמה זמן ואפשרות יש לנו לבדוק, עד כמה להתרשמותנו האופציות האחרות רציניות, ועד כמה השתכנענו מהאופציה שלנו. אפשר לעשות התעניינות ראשונית ולשאול למשל מה הבסיס ההגיוני לאותה תפיסה/דת (למשל האם היתה התגלות או לא) ולהחלט האם היא שווה בדיקה או לא. שוב, אין כללים בזה. אגב, הגודל של העם לא רלוונטי. מדוע הגודל משנה משהו?  ————————— שואל: ככל שיותר אנשים מאמינים באותה דת כך לדעתי יש יותר סיבה לברר אודותיה כי יש בה יותר ביקורת של אנשים שנחשפו אליה. כמובן זה עדיין לא אומר שהיא אמת, אלא רק סיבה יותר לבדוק אגב אתה עצמך נראה לי התייחסת במחברת החמישית לשלילת שתי הדתות האחרות בלבד – נצרות ואסלאם. בהגיון נראה שלא סביר להתייחס לכל קבוצה קטנה של אנשים שפותחת כת.
  האם לאחר שהוכחה לנו התורה כאמת, והיא טוענת שה' לא יחליף את התורה בשום אופן, ושהוא כרת ברית נצחית עם ישראל. האם זה לא שולל באופן אוטומטי כל דת אחרת? כמו כן כיצד לפי זה מובן ההיגיון של חז"ל שאסרו לקרוא בספרים חיצונים. הם סתם פחדו שנתקלקל? והם בעצמם לא חתרו לאמת?   תודה. ————————— הרב: הנצרות והאיסלם נדונו כי הם מונותיאסטים ולא בגלל הגודל.   באשר לאיסור של חז"ל, איני יודע. ייתכן שהם הניחו שמי שמציית לאיסור הזה או שאינו יודע לחשוב ואז טוב שלא יעסוק בזה, או שאמונתו כבר התגבשה ואין לו צורך בכך. כך או כך, ברור לי שמבחינתי האיסור הזה, גם אם התכוונו אליו, מופרך ולא קיים.  ————————— שואל: ומה דעתך בנוגע לשאלה הראשונה? ————————— הרב: עליה עניתי כבר בפעם הקודמת. אם אתה משוכנע במאה אחוזים אתה פטור מלבדוק את האלטרנטיבות. כשלעצמי איני רואה כיצד אפשר להגיע לשכנוע ברמה כזאת. כל אחד עושה את שיקולי השכל הישר בין רמת השכנוע באופציה הנוכחית לבין האופציות האחרות.