הגיון

לכאורה הוא משתמש בהגיטן בעצם זה שהוא שואל האם יש הגיון לא?
אז הטא כן מקבל את ההגיון.
וכנ"ל חדבתי לכל הספקנים, זה לא שהםהולכים על ודאות, כי גם גישתם ללכת על ספקנות אינה ודאית ונסמכת על השכל ככה שהם לא פתרו שום בעיה ואין דרך לחמוק משימוש בשכל.
הרב מסכים עם זה? כי אני רואה שאתה אומר הרבה פעמים שאין לך מה להגיד לספקנים, זה לא טיעון טוב?
תודה רבה

אתה מערבב בין ספקנות לבין אי הכרה בלוגיקה.
הדיון חסר טעם. סיימתי.

אבל אני רוצה לדעת האם יש הצדקה לקבל את הלוגיקה,
זה שאלה שממש מטרידה אותי

למה אני מערבב? עצם זה שהוא נותן אמון בספקנות שלו זה לא הכרחי, וגם לתת אמון בהגיון לא הכרחי, אז הוא לא הרוויח כלום, כי אני מניח שהוא לא נותן אמון בספקנות באמת אלא רק מתבלבל וחושב שהוכחה צריכה להיות וודאית ומושלה כאילו ספקנות היא וודאית.
למה הדיון חסר טעם?(זה לא שואל השאלה)

אני לא מבין צה אתה רוצה ממני. כשאסביר לך למה לקבל את הלוגיקה תשאל למה לקבל את ההסבר שלי. איפה זה ייגמר? צבחינתי, זה נגמר בלוגיקה עצמה. זהו.