חברה חילונית מול חברה דתית

אשמח שהרב מדוע בידיוק זה לא ניתן להכרעה , הייתי בטוח שיש לך הכרעה , כמו ברוב הנושאים

*יסביר

כי מדובר בהשוואות כלליות שמשתנות עם התקופות. כשתביא לי דוגמאות מהעולם העתיק ניתן לתלות אותן בהרבה שינויים אחרים פרט לזה שלא היה חילון. בתקופת השואה היו נוצרים שהצילו יהודים ממש במסירות נפש והיו הרבה חילונים שלא. אלו ויכוחים ריקים וחסרי טעם.

באמת נושא עמום ואני לא מתכוון לקחת צד. אבל מה שאמרת על "בשורת החילוניות" נראה לי לא נכון. זאת טענה מאוד פופולרית שלדעתי מגיעה מפרשון לא נכון של הקורלציה ההיסטורית בין החילוניות למוסר. והאמת זה לא רק פרשון לא נכון אלא גם רגישות יתר לחלק קטן בציר הזמן. המוסר וההומניזם התחיל לתפוס תאוצה לפחות איזה מאה או שניים לפני החילוניות, ודווקא עכשיו עם החילוניות נראה שהיא הולכת לכיוונים לא רציונליים וחסרי איזון.

נראה שהוא* הולך לכיוונים (המוסר)

הטענה של בן שפירו ואחרים היא שיסודות המוסר החילוני מבוססים על רעיונות דתיים, כך שבטווח הארוך אם נשמיט את הבסיס הדתי יקרוס כל המוסר החילוני. (שהרי מבחינה מטריאליסטית גרידא אין כל משמעות למוסר אובייקטיבי, כי זהו מושג רוחני. הוא לא מדיד במעבדה)

ההתקדמות המוסרית של העולם אינה קשורה לחילוניות כלל, אלא מבוססת על העדפת חירות הפרט על פני אידיאלים אחרים, וטיפוח מנטליות מתונה במקום זו הקיצונית. ארה״ב היא זו שהפיצה את בשורת החירות וזכויות האדם, והיא נוסדה על ידי דתיים, חלקם אדוקים. לעומת זאת מדינות כמו גרמניה, בריה״מ וסין שהעדיפו אידיאלים – חילוניים – אחרים, עקפו מימין את הזוועתיות והרוע של המשטרים הדתיים.

הווי אומר: אין זה ענין לחילוניות, אלא לחירות הפרט ומתינות, שעשויות להשתלב יפה עם גישה רוחנית-דתית.