חשמל בשבת

לרב שלום,

באוטוביוגרפיה של פיינמן ("אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן") הוא מספר שם שפנו אליו תלמידי רבנות בשאלה האם חשמל זה אש, הוא כותב (אני מצטט רק מה שמהותי):

"בסופו של דבר ניסיתי להבטיח להם שהניצוץ החשמלי שמדאיג אותם.. הוא לא אש.. אמרתי: חשמל הוא לא אש, הוא לא תהליך כימי כמו אש. יש חשמל בין האטומים של האש ובכל תופעה אחרת שמתרחשת בעולם. אפילו הצעתי פתרון מעשי לסילוק הניצוץ: אם זה מה שמדאיג אתכם אתם יכולים לשים קבל במקביל למפסק כך שהחשמל יוכל לזרום ולהיפסק בלי שום ניצוץ כלשהו בשום מקום.. משום מה גם הרעיון הזה לא מצא חן בעיניהם" בהמשך הוא מלין על כך שהמדע לא מעניין אותם כהוא זה אלא כדי לפתור "בעיות עתיקות פרובנציאליות מימי הביניים שנעשו קצת יותר מסובכות בגלל אי אלה תופעות חדשות" אך זה לא רלוונטי.

אפשר לראות כי גם ההלכה לא מעניינת את אותם רבנים, שכן כאשר זוכה פרס נובל על גילוי האלקטרודינמיקה הקוונטית, בהגדרה אחד מברי הסמכא היותר משמעותיים שיכולים להגיד מהו חשמל, אומר להם כי חשמל ואש אין להם דבר ואף נותן פתרון שמונע את הניצוץ החשמלי הם עדיין מתאכזבים כיוון שזה לא מתאים לתפיסתם השמרנית שנוטה לאסור. גם מלאכת בונה ודאי שאין בחשמל וגם אף אחת מל"ט ותולדותיהן. לא אני זה שצריך להסביר לרב שיש לו Ph.d שתופעת החשמל היא תופעה חדשה בצורה מוחלטת, עד שאיינשטיין אפילו השתעשע לארגן את האלקטרומגנטיות כמימד בפני עצמו. אין לכל הקטגוריות של ההלכה שום נגיעה לנושא הזה שכן תוקפן בא להן אך ורק ממה שניתן בסיני ואמנם איננו יודעים בדיוק מה נמסר בסיני, אך זה בודאות לא נמסר (האם כשאני משתמש במחשב קוונטי שעובר מהמצב הקוונטי למצב חישובי מסוים אני עובר על מוליד? אין לשאלה משמעות למרות שלכאורה יש פה דמיון צורני, כשל מחשבתי).

רציתי לשאול את הרב מה דעתו והאם הוא מקבל את המושג "אומץ הלכתי" שדורש מרב להתגבר על נטיית האיסור ו"התורה הכל יודעת" ולהודות שאנחנו בעידן חדש עם תופעות רבות (אלקטרומגנטיות, שזירה קוונטית, גלי רדיו, וכו' וכו') בעלות נפקא מינות מעשיות רבות שפשוט לא היו ידועות לפני 200 שנים כך שעל אודותן יש להלכה לשתוק?