ידיעת התורה בעידן ה־AI

ידיעת התורה והבקיאות ("סיני") בעידן המידע

אין ספק שעידן האינטרנט, וביתר שאת עידן הבינה המלאכותית, משנה את פני בית המדרש ומפחית משמעותית את משקלו של ידען ה"סיני". כיום ברור שמשקלו של מי שרק זוכר טקסטים ומחזיק בידע אינפורמטיבי רחב יורד פלאים, שכן המכונה יכולה לשלוף כל מקור הלכתי בשבריר שנייה. הדמות המרכזית בבית המדרש הופכת להיות ה"עוקר הרים" – זה שיודע לנתח, להמשיג, לחלק חילוקים ולדמות מילתא למילתא באופן יצירתי. כבר ר"ח צוולוז'ין עמד על כך שבעידן הספרים יש פחות משקל לידע, אז כיום קו"ח שכך.

אמנם הבינה המלאכותית משחקת גם על המגרש של עוקר הרים ולא רק של סיני. איני ידוע אם יש לה תקרת זכוכית או לא, אבל בוא נניח לצורך הדיון שלא.

יכולת לשאול את השאלה הזאת לגבי כל לימדו שהוא, לאו דווקא תורה. מטרתו של לימוד היא לדעת ולעסוק בתחום הנלמד, וזה שהבינה המלאכותית יודעת לא אומר שאתה יודע. באותה מידה לא היה לך טעם ללמוד כי ר"ח קנייבסקי כבר ידע הכל.

שחם לב שגם ספורטאים משקיעים את מרצם וזמנם בשיפור יכולת הריצה שלהם למרות שכל ברדלס מצוי רץ פי אלף ממה שירוץ אדם אי פעם.

לגבי לימוד תורה יש ערך בעצם העיסוק ולכן עוד יותר מתחומים אחרים הוא לא אמור להשתנות בעקבות התפתחות הבינה המלאכותית. ועדיין המשקל של ידע בהחלט פוחת וכדאי לחלק אחרת את הזמן.