מדאיזם לתאיזם – שאלה על המחברת החמישית

שו”תקטגוריה: מחשבהמדאיזם לתאיזם – שאלה על המחברת החמישית
א שאל לפני 3 שנים

שלום הרב.
אני קורא את המחברת החמישית כרגע ונתקלתי בשאלה (חשוב להדגיש שלא קראתי את ארבעת המחברות הקודמות, ואולי מכאן נובעת השאלה שלי).
אתה טוען שם (עמ’ 17) שברגע שיש לנו את הידיעה שאלוהים (טרנסצנדנטי, שברא את העולם) קיים (ואכן הוכחנו כך במחברות הקודמות), הטענה שהוא התגלה אלינו בסיני לא מופרכת.
אבל אני לא מבין איך העובדה שאלוהים כזה קיים מועילה במשהו לטענה שהוא התגלה אלינו. הרי האלוהים שהוכחנו את קיומו (לפחות לפי ההוכחה הראשונה, כלומר היש המוחלט) מעצם הגדרתו לא יכול להתגלות אל בני האדם!
אשמח אם תסביר לי איך זה ייתכן. ואולי ההנחה שאני מתבסס עליה (שהאלוהים שהוכחנו את קיומו לא יכול להתגלות) שגויה(כמו שאמרתי, לא קראתי את ארבעת המחברות).
תודה מראש.
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

אני לא מבין את השאלה. מניין ההנחה שהוא לא יכול להתגלות? אולי אי אפשר לראות אותו (וגם זו הנחה שצריך לבסס), אבל מדוע הוא  לא יכול להתגלות באופן אחר?

א הגיב לפני 3 שנים

אם אלוהים הוא השלם המוחלט, אין לו צרכים. כמו כן, הוא לא יכול להשתנות. עצם ההתגלות מניחה שינוי, שכן למה הוא לא התגלה שעה לפני כן? משהו (רצון, צורך וכדו’) השתנה בזמן מסוים וגרם להתגלות. ההתגלות מעידה על סוג של חיסרון בשלמות האלוהית.

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

יש כאן כמה הנחות שכל אחת שווה דיון.
1. השלם המוחלט יש לו צרכים. הוא שלם ביחד עם בריותיו (שמשלימות אותו. זהו סוד עבודה צורך גבוה. ראה גם בדברי הראי”ה קוק באורות הקודש ח”ב על השלמות וההשתלמות).
2. השלימות שלו משמעותה שעליו לברוא עולם ולהתגלות אליו כדי לתת תורה ולצוות. זה לא צורך אלא זה ביטוי לאותה שלימות. יש שמנסחים (רמח”ל) טבע הטוב להיטיב. האם זה אומר שיש לו “צורך” להיטיב?
3. ואיך מכל זה יוצא מה שטענת שהוא לא יכול להתגלות. לכל היותר אין לו צורך להתגלות. חוסר יכולת הוא עצמו חיסרון בשלימות. אז הוא עשה משהו בלי צורך. יש בעיה עם זה?

אלקים משחק במחבואים הגיב לפני 3 שנים

ההתגלות הבאה אחר ההסתרה לא באה משינוי ברצון האלקי, אלא מתכנית אלקית מובנית, המאפשרת לאדם לבנות את עצמו, להתעלות ולהתקדם, תוך הרגשה שגם הוא ‘שותף לקב”ה במעשה בראשית’.
ההסתתרות האלקית הראשונית מביאה את האדם להרגשת חסרון, לכיסופים לעתיד טוב יותר, לפעילות נמרצת מתוך חדוות יצירה כדי לקרב את התיקון, ומתוך כך לשמחה עמוקה כאשר ה’ חוזר ומתגלה ואנחנו יוצאים מאפילה לאורה.
כאשר נמצאים במצב שלם מלכתחילה, אין מרגישים בטוב. הוא נתפס כמובן מאליו, לעומת זאת, כאשר הטוב מופיע אחרי תקופת הסתרה, אחרי שהרגשנו כמה הוא חסר לנו – אז שמחים אנחנו בטוב שבידינו, בשלים ומוכנים ל’עליית מדרגה’
. בברכה, ש.צ. לוינגר

השאר תגובה