נתנה רשות לרופא לרפא, ונשמרתם לנפשותיכם
1.למה התלמוד זקוק ל"היתר" כדי לרפא? וכי אם לא היה פסוק מורה היתר, היינו אוסרים ללכת לרופאים?
2. "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". מה מעמדה של דרשה כזו, כאשר היא איננה נכללת בתריג מצוות של מוני המצוות? אם זה רצון ה', למה הוא לא ציווי. אם הוא לא ציווי, למה אני מחויב אליו, וכי זו המלצה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
תשובות 1
1. אני לא חושב שמישהו מעלה בדעתו שבלי היתר לא היינו מרפאים. זו דרשה לתפארת המליצה.
2. כשתבדוק את משמעות הפסוקים תראה שהם לא עוסקים בשמירת הנפש. ולכן כתב בעל הלבוש:
שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה, אף על גב שפשוטן של אלו הכתובים לא מיירי בזה (עוסק בזה), מכל מקום סמכו חז"ל על מקראות הללו ואסרו כל הדברים המביאין את האדם לידי סכנה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
עד לאיפה נמשך הכלל של "ונשמרתם"? האם לפי זה אי אפשר לחצות כביש?
כתבו כמה פוסקים שהגדר הוא מה שהאדם סביר חושש לו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
