על הרב ברלנד, איסור נגיעה ללא תאווה ואמונת צדיקים

שלום רב.
איני יודע האם זוהי פרובוקציה או שאלה תמימה. "הצדיק המפורסם" הזה הוא אכן מפורסם, לפחות כיום. עד כמה הוא צדיק? הרשה לי לפקפק. גם הרב שיינברג מצפת היה ידוע כצדיק מפורסם.
העובדה שלמאן דהו יש כמה חסידים, ובפרט שהבכירים (מי ממנה שם חסידים להיות חסידים "בכירים"? אולי אותה ועדה שממנה את "גדול הפוסקים" או "זקן המקובלים") שבהם כאלה אידיוטים, מעידה עד כמה אפשר ללמוד מהערצת החסידים על גדלות רבם.
לעצם השאלה ההלכתית האם מעשי נגיעת חיבה אסורים אם אין בהם תאווה, כבר נחלקו הפוסקים, ואכ"מ. אבל כך או כך ודאי נאמר בזה הרחק מן הכיעור. מי שעשה את זה בכל אמקה, לא לפי הקבלה ולא לפי שום דבר, אינו צדיק אלא או מושחת או אידיוט (או שניהם).
אבל אם כל זה גרם לך להרהר אחרי צדיקים מפורסמים, כבר הרווחנו מזה משהו. אולי היו שווים המעשים הנלוזים הללו כדי לתקן תיקון זה של הערצה ל"צדיקים" (וגם לצדיקים בלי מרכאות. הערצה היא תמיד לא רצויה).