קדמות הזוהר

תודה על התשובה המהירה.
מוודא הבנה- הזוהר נכתב בימי הביניים תוך הסתמכות בחלקו על מקורות קדומים.
לא פוסקים על פיו הלכה, אלא רק במקום בו אין הלכה פסוקה ברורה.

אם אפשר שאלת המשך מתבקשת-
– הזוהר נכתב בימי הביניים ע"י כותבים לא ידועים, אם כן מדוע שהוא יהווה עמוד תווך ביהדות ?
– אגדיל שאלתי ואומר- האם ההסתמכות בכלל על ספר הזוהר, שיש בו רעיונות של גשמות האלוהים וע"ז (למשל גלגול נשמות עפ"י דעת הרס"ג) היא לא שגויה ואולי אפילו חוטאת ליהדות ?
– במידה והוא כזה: האם יש טעם בלימוד תורותיהם של אלה שהסתמכו עליו- האר"י, הרב קוק, רבי חיים ויטאל, רבני החסידות ועוד רבים. או שיש להתרחק מכל "תורה" המושפעת מהספר ?

סלח לי על ה"חפירה" בנושא, אך חשוב לי לדעת בבהירות כמה שאפשר עליו, כיוון שאני מוצא שבחיי היומיום אני נתקל רבות במקרים בהם יהודים סביבי מסתמכים על הזוהר ותורת הקבלה, אם זה בדברי תורה ולימוד יומיומיים או אפילו הלכות, ורוצה אני לדעת כיצד לנהוג ולחשוב בנושא.
ואם

למה זה משנה על ידי מי הוא נכתב? על ידי מי נכתב בה"ג? יש מחלוקת על כך.
בפרט שיש בו חלקים בשם אמוראים (אם כי תמיד אפשר לטעון שזהו זיוף). אנשים חשים שיש בזה אמת (פעם הגדרתי זאת כאינטואיציה רוחנית). ויש מקורות קבליים קדומים ולכן לא סביר שהכל המצאה מאוחרת.
על הרעיונות שאתה מוצא בו בהחלט יש מקום לדון (זה גם תלוי בפרשנות), אבל כל עניין לגופו.
בכל אופן, אם אינך מאמין בזהר זו זכותך כמובן ואז אל תנהג לפיו. לא קרה שום דבר.

סלח לי הרב- אבל נראה שלשאלה מי כתב את הזוהר יש חשיבות גדולה, שכן בימי הביניים היו קראים רבים מהעם ועל תורתם אנו לא סומכים (וזו רק דוגמא אחת לציבור חכמים שיכלו לכתוב או להשפיע על הספר אותם מהם אנו לא מקבלים תורה). ובכללי רעיון קבלת תורה ממקור לא ידוע הוא בעייתי – "תורה בגויים אל תאמין"(בשונה מחכמה אחרת כגון פילוסופיה "חכמה בגויים תאמין")

תוכל לציין לי מקורות לעיון מורחב בנושא ?
ולגביי הערתך כי לא חייב לנהוג עפ"י הזוהר, לצערי קיבלתי תשובות מכמה רבנים מקובלים בישראל, כי מי שאינו מאמין בזוהר "יש לו דין אפיקורס ויצא מכלל ישראל", כמובן שאיני שואל אותך מדוע הם אומרים כך, הרי זה לא תפקידך, אבל האם תוכל לשפוך אור על הסיבה מדוע זה נחשב דבר כ"כ חמור בעיני המיינסטרים והאם יש לפסיקה כה חמורה אחיזה במקורות ובהלכה ?

אין שום בדל חשיבות לשאלה מי כתב אותו. גם אם הוא היה קראי, אז מה? אם זה נכון זה נכון.
אני מניח שההתבטאויות החריפות נובעות מהיעדר תשובות ענייניות. כך זה בדרך כלל. בכל אופן, אתה יכול להתעלם מהם בנחת.
זהו. מיציתי.

אתה יכול לקרוא את ההקדמה של בעל הסולם לזוהר. שם הוא כותב שזה לא אכפת לו מי כתב את זה כי הוא כנראה האדם הכי חכם שהיה (לפי בעל הסולם). בכל מקרה, אם גם רשב"י היה בן אדם וממילא אין לזה סמכות הלכתית, אז מה זה משנה מי כתב?

משהו לא ברור לי בדיון, הרי התורה מתבססת על מסורת, ברמה זו אחרת, אז לא היינו מצפים שמסורת תהיה אמינה?

לא הבנתי את השאלה הזאת.

ה"זוהר" זה עבודה זרה כמו הרבה עבודות זרות. בכל דת יש "קבלה".

באיסלאם יש את העלווים והסופיים –

מתוך ויקיפדיה:
זרם מיסטי באסלאם, השם את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה. בעוד ששאר הזרמים באסלאם סבורים כי הנביא מוחמד מת ומורשתו חקוקה בסלע ולא ניתן לשנות בה דבר, הסופים סבורים כי הנביא מוחמד מוסיף לדבר אל מאמיניו באמצעות מורי ההלכה הקדושים, המחוברים בשרשרת מיסטית אל מוחמד והם אלה שקובעים בנוגע לכל דבר. הם שאפו להתאחד עם האל ("איתיחאד") תוך ביטול המהות העצמית שלהם, ולצורך כך פיתחו סוג מדיטציה הנקרא מוראקבה המזכיר את מסורות המדיטציה של המזרח הרחוק.

(מזכיר לך משהו?)

לנוצרים יש גם קבלה.

מתוך ויקיפדיה –
"תנועת הקבלה הנוצרית טענה שבקבלה נמצאת ההתגלות המקורית שאבדה למין האנושי, ורק על ידי גילויה המחודש ניתן יהיה להבין הן את תורותיהם של פיתאגורס ואפלטון והן את סתרי הנצרות"

וגם בדתות קטנות אחרות יש קבלה ומיסטיקה.

בקיצור. קבלה זה סוג של "סודות" שהגיעו ממקורות עבודה זרה מאד מאד קדומים בני אלפי שנים. כמובן שיש בהם נקודות אמת, אבל זה שיש נקודות אמת לא אומר שזה אמיתי.
בכל טקסט של אלפי עמודים יהיו מן הסתם נקודות אמת פה ושם, אבל זה לא אומר שום דבר על מכלול הטקסט…
למשל – גם בכל מיני שיטות באימוני כושר שנדחו כי הם מזיקים לגוף יש נקודות אמת פה ושם, אבל זה לא אומר שהשיטות נכונות ואמיתיות.