שאלה על הטור והשיעור האחרון
שלום הרב,
שמעתי את השיעור האחרון בסדרה אמונה, אח"כ קראתי גם את הטור בנושא. התייחסת ממש ברמז לשאלה שלי, ואשמח לתשובה כדי להיות בטוח שהבנתי את דבריך נכון: האם בעצם התובנה שלך שהמוטיבציה לעשיית המצוות מורכבת גם מפן שאיננו "אמת משום שהיא אמת", היא לא נסיגה מהשיטה שלך לגבי עובדות אתיות? הרי זה בדיוק תורה הטענה: שיש עובדות מסוג מסוים שהן בעלות מטען שאמור להוביל להתנהגות על פיהן רק מעצם קיומן; נשמע מדברי הרב שבצורה זו או אחרת המטען הזה בעצם לא מספיק, ולכן העובדה האתית בניסוח החריף של הרב בעצם לא קיימת, והמוטיבציה לקיומה כרוכה בדרך כלל במעמד פסיכולוגי כלשהו (וכל זה כמובן תחת ההבחנה שהרב חזר עליה כמה פעמים בין המוטיבציה האנושית לבין הערך הדתי של המעשה, שאיננו מעוגן באמוציות וכד').
תודה רבה מראש, וחג כשר ושמח!
כדאי היה למקם שאלה כזאת כטוקבק אחרי הטור (559).
הסיבה (הפילוסופית) לשמור מצוות היא מפני שהן אמת. בני אדם צריכים דרבנן פסיכולוגי (לא פילוסופי) כדי לעשות את האמת וכדי להשקיע מאמץ להגיע למסקנה שזו אכן האמת. לזה כתבתי את התועלות הללו. גם עובדות אתיות לא היו מדרבנות אנשים לפעולה אם לא היו רואים את התועלת שיוצאת מהן (שהזולת חש טוב יותר). אפילו הצו הקטגורי שהוא פסגת המוסר הדאונטולוגי, בסוף בסוף מביא לתועלת (ראה בטור 122). מעבר לזה, לפעמים העובדה שיש תוצאה טובה מחזקת את הטענה שיש לזה ערך עצמי (כמו שכתב הראי"ה במוסר אביך לגבי הסייגים והגזירות).
זה כמו שכשאתה מחנך ילד לעשות מעשה טוב (מוסרית או הלכתית), אתה מתחיל בפרסים והסברים תועלתניים. התקווה היא שאחר כך לא יצטרך לזה. אבל גם אם יצטרך לזה תמיד, עדיין ייתכן שסיבת הקיום תהיה האמת שבזה, אבל אני לא הייתי נזקק לזה לולא התועלת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer